הצמיחה והאמונה שבתוך ומתוך חוסר הידיעה

שכינה עוזבת את יעקב והוא אינו יכול לומר לבניו את שיקרה באחרית הימים. לחוסר הידיעה ערך מיוחד של בניה וצמיחה. הרב אדרי לפרשת ויחי

שמעון כהן , י"ב בטבת תשע"ט

כל הענפים נשארים במשפחה
כל הענפים נשארים במשפחה
צילום: חן לאופולד, פלאש 90

יעקב מצליח באתגר שמירת המשפחה מלוכדת. בניו נותרים יחד ואיש מהם אינו יוצא ממעגל המשפחה. משום כך עם ישראל נקרא על שמו.

בברכת בני יוסף קושרת הפרשה בין יעקב לנכדיו ובתוך כך הוא מקפיד להזכיר את אביו וסבו, שרשרת הדורות נמשכת והכינוי של יעקב עצמו הוא 'אבן ישראל' – אבן, אב בן. בברכותיו מקפיד יעקב על ראובן שמעון ולוי ועם זאת גם הם נותרים בתוך המשפחה. לגזע העץ המשפחתי יש ענפים ואלו הם השבטים. יעקב קושר בין השבטים ומצליח להוכיח שמשפחה היא קשר.

יעקב מנסה לדעת למען ועבור משפחתו את אחרית הימים, אבל חז"ל אומרים שנסתלקה ממנו שכינה. כיצורים חפצי דעת ותבונה אנחנו שואפים לדעת את העתיד. הקשר שבין אדם לחברו הוא תמיד מעבר לידע שהרי אם היו אנשים יודעים את מה שבלב חבריהם לא היה ביניהם שיח. השיח והקשר בין הבריות נובע מתוך חוסר הידע שביניהם.

אנחנו סובלים בעולם ממערכות קשרים בעייתיות בין בני האדם. הדברים החלו עוד בחטא הראשון כאשר רצינו לדעת, אכלנו מעץ הדעת, ומיד נקרע התא המשפחתי בחילופי האשמות בין האדם לאשה. לעומת זאת כאשר העמדה הנפשית היא של מי שאינו יודע, של מי שנכון להקשיב ופתוח להקשיב, הרי שהאדם בנוי ליצירת קשר ולבניית אומה.

יוסף סולח לאחיו ורואה בכל המהלך חלק מתכנית אלוקית שלעולם לא נבין את כל המתרחש בה ומאחורי הקלעים שלה. כך גם לא ניתן לדעת את סוד אחרית הימים. אדם יכול לדעת מה המטרה הקטנה שלפניו, מה מטרות הביניים שעליו להתמודד איתן, אבל לא מהי המטרה הגדולה. תמיד יישאר הנסתר רב על הגלוי, וטוב שכך שכן אם היינו יודעים מהי המטרה הגדולה היינו שוקעים בריקנות גדולה. ההבנה של האדם שהוא מצוי בחוסר ידיעה הופכת אותו למי שמצוי כל העת בתנועה, בהתקדמות, בדרך שממלאת אותו בתוכן, תוכן של שאיפה אל היעד הבא תוך כדי התקדמות ממטרת ביניים אחת לחברתה ואל המטרה הגדולה שאינה ידועה. כך האדם אינו שוקע בריקנות.

גם בחינוך ילדים לא ניתן לבוא אל הילד עם ידע וצדק מושלם. זה לא מספיק. בפרשה יעקב מבקש מיוסף את הבקשה הצודקת ביותר ובמועד הנכון ביותר, בקשת הקבורה בארץ כנען, אבל הוא מקדים לבקשה את המילים 'אם נא מצאתי חן בעיניך'. שואל בעל 'מי השילוח' למה צריך למצוא חן כדי לבקש בקשה מוצדקת כל כך, ומשיב שכאשר עוסקים בחינוך צריך למצוא חן. מציאת חן אינה חנופה אלא זו מציאת הנקודה האלוקית שבך, ראיית הנסתר והאינסוף שבך. יעקב כמי שמייסד את הקשר פונה כך גם בבקשה הצודקת ביותר שלו מיוסף.

בפרשה זו אנחנו מתחילים למעשה את הגלות עם הירידה למצרים, והגלות מטבעה מבטאת מבוכה וחוסר ודאות, ודווקא מתוך כך שיש מקום לאמונה, מתוך כך צומחים כוחות אדירים של אמונה שגם הנסיגות קשורות לאותו חוסר ידיעה שתניב כוחות מחודשים.