הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאלצילום: דוד שטיין

ישיבת ההסדר ברמת גן מאירה את אור התורה ברמת גן מזה 25 שנה.

הישיבה, שהיתה חלוצה באיזור חיוג 03, נולדה מתוך חלומו של הרב יהושע שפירא, ראש הישיבה, שיחד עם הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, החליטו להניף את דגל התורה גם בערי המרכז, בלב התרבות הישראלית, מעוז הכלכלה והמסחר של ישראל, ומשם להתחיל.

"מלחמת המפרץ שהתרחשה בשנת 1990 היוותה את הזרז הרציני ביותר להקמת ישיבה ברמת גן", נזכר הרב יעקב אריאל. "חלמנו על הקמת ישיבה בעיר וחיכינו למישהו שירים את המפעל הגדול הזה. רמת גן ספגה את הפגיעה הקשה ביותר בזמן המלחמה, 40 טילים שב"ה לא פגעו באף נפש, בנס, אך השאירו פגיעות נפשיות קשות. הבנו שיש בעיה. עיר ללא תורה היא עיר ללא הגנה. היתה לנו תחושה שיש כאן איתות משמיים שיש להקים ישיבה בעיר. עיר שקיימת בה ישיבה, נמצאת ברמה רוחנית גבוהה והדבר מעניק בטחון".

"ישיבת מרכז הרב שלחה קומץ בחורים שלמדו בעיר וחיזקו את התושבים. את הטעם הטוב שנשאר לנו מהחוויה רצינו לשמר ולחזק", מספר הרב יעקב אריאל.

החיבור לרב יהושע שפירא ולחזונו להפיץ את תורת החסידות הארצישראלית גם בערי המרכז, היה אך טבעי מספר הרב אריאל.

"כשהגענו לכאן, ישבנו בהתחלה ולמדנו - 19 חבר'ה, סך הכל, בבית כנסת ענק שמתאים ל-120 איש. הוא היה מט לנפול, שבור, ישן ורעוע. לא הכרנו כאן דבר, השכונה היתה זרה לנו, והנה היום השכונה נראית כאחת ההתנחלויות", מספר הרב יהושע שפירא על הדברים מהזווית שלו.

"היום הדבר מובן מאליו", מסכם הרב יעקב אריאל. "ישנן כבר עשרות ישיבות ציוניות דתיות בגוש דן אולם אז, זה היה מעשה חלוצי. כמי שמלמד עד היום בישיבה, אני זוכה לנחת רוח גדולה כשאני רואה את הצעירים שקועים בלימוד. כשאני נכנס לבית המדרש אני מתנתק מהעולם החיצוני, מכל הסערות שאני מביא איתי, ונכנס לעולם שכולו תורה, לאי של שקט במציאות. אני לומד בחברותא עם תלמידים, אני מעביר שיעורים, ואין סיפוק גדול יותר מזה. השבתות בישיבה, החגים המרוממים, אלו הרגעים המיוחדים ביותר שלי. אנשים נרשמים שבועות מראש לתפילות הימים הנוראים בישיבה, זה דבר גדול".

הרב אריאל מספר על החיבור והתרומה של הישיבה לעיר. "מעבר לכל התרומה הרוחנית הנעלה שמעניקה הישיבה לעיר, ישנה התרומה הכלכלית שאסור להתעלם ממנה. רמת עמידר, השכונה בה קיימת הישיבה, מותגה בעבר כ'שכונת פשע', והנה בתוך עשרים שנה מחירי הדירות באזור עלו בצורה חסרת תקדים, שמה הטוב של הישיבה אף תרם לתושבי השכונות הסמוכות, בתי ספר שעמדו בפני סגירה בעיר, 'קמו לתחיה' ממש, התרוממו, הפכו חזרה לבתי ספר מצויינים עם לפחות 70 תלמידים במחזור. המשפחות הצעירות שנאספות לצד הישיבה וגרות בשכונה מפיחות חיים צעירים באיזור שלם שהגיל הממוצע בו רק עלה. תרומת הישיבה היא ללא ספק אדירה הן במישור הרוחני והן במישור הגשמי".