כשסגן נשיא בית משפט כותב ספר ילדים

ספר הילדים החדש של השופט בדימוס מנחם הכהן מספר על ילדה שביקשה להפוך לחתול. למה זו בקשתה ואיך זה קשור למחירי הקריירה ההורית?

שמעון כהן , י"א בטבת תשע"ט

רצתה להיות חתול
רצתה להיות חתול
צילום: מתוך הספר

'הילדה שרצתה להיות חתול' הוא שם ספרו של השופט בדימוס מנחם הכהן, מי שהיה עד לא מכבר סגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים.

הספר הוא ספר ילדים המסופר מנקודת מבטה של ילדה שכמהה לחיבוק ויחס מאמה, אבל רואה איך בעוד החתול זוכה לכך היא נותרת להסתדר לבד. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם השופט הכהן על הספר ועל מחירה המשפחתי של קריירה.

על ההשראה לכתיבת הספר מספר השופט בדימוס כי מפגשים עם ילדים שקיים במהלך דיונים משפטיים בדיני משפחה לאורך שנים ארוכות, הביאו אותו לרעיון שמאחורי הספר. בדבריו הוא מציין כי בשנתיים האחרונות החוק מחייב את השופטים לשמוע את דעתם של הילדים במידה והם כשירים לכך, אך הוא עצמו נהג כך עוד שנים רבות קודם לכן. "בשנתיים האחרונות זו חובה לאפשר לילד כשיר ומתאים לדבר עם השופט ביחידות ללא תרשומת ופרוטוקול על כל נושא משמורת, חינוך הגירה וכו'".

"נפגשתי עם אלפי ילדים ומהשיחות האלה נולד הספר", אומר הכהן ומציין כי שופטים "עוברים השתלמויות לגבי איך לשמוע ילדים כי לפעמים הילדים מתודרכים וצריך לזהות את הדברים".

בין השיחות הרבות שמע השופט הכהן לא מעט על חרדת נטישה שחווים ילדים ומחירה של קריירת ההורים היא אחת התובנות העולות הן מהספר והן מהשיחות הללו. "שואלים למי הספר מיועד. הספר מיועד לילדים ומבוגרים. לילדים, כדי שיבינו שיש לגיטימציה לדבריהם ויש מי שישמע אותם ושידעו שיש לגיטימציה לחלומות שלהם. הספר מיועד גם למבוגרים כדי להזכיר להם שצריך לפעמים לעצור את מרוץ הקריירה, להאזין לילדים באופן רציני, לתת להם תשומת לב ואווירה רגועה בבית".

דוגמא לצורך להקשיב לילדים מוצא השופט הכהן במקרה לו היה עד הוא עצמו בילדותו בבית הספר הירושלמי בו למד. "הייתי בכיתה ב' ועשו בדיקת עיניים בבית הספר שלנו. ארבעה ילדים בכו ולא רצו להיבדק. היועצת המחנכת והמנהל ניסו להשפיע עליהם ואמרו להם שזה לא כואב, אבל זה לא עזר. עד שהגיע חכם אחד ששאל למה, וילד אחד אמר שהוא מפחד לאבד את הדרך בדרך לקומה השלישית, שם חדר האחות. ילדה אחרת אמרה 'כי אני לא טובה בחשבון ואני פוחדת שלא אראה את המספרים ויגידו שאני צריכה משקפיים. שלישי אמר שהוא מפחד להידקר מהזכוכית של המשקפיים... לפעמים הכי פשוט ויעיל זה להקשיב לילד. המבוגרים חושבים שהם יודעים מה טוב לו ולא מקשיבים".

"הבעיה מספר אחת היום בדיני משפחה היא סרבנות קשר. לפני כמה שנים. ילד אחד לא רצה ללכת לאבא למשמורת של סוף שבוע. דיברנו בארבע עיניים, כמובן בליווי של פקידת סעד, והוא סיפר שאביו לוקח אותו לסבתא בסופי שבוע והסבתא מרוב הגיינה מלעיטה את המצעים בנפטלין והוא נחנק מהריח של הנפטלין... פתרנו את הבעיה בעקבות ההקשבה. לא תמיד צריך איבחונים ופסיכיאטרים. צריך להקשיב לילד. לפני שבועיים קראנו בפרשת השבוע את המשפט 'אל תחטאו בילד'. זה ציווי לכל הורה ולכל מבוגר", אומר הכהן ומציין כי מתוך תפיסה זו במאות רבות של מקרים הגיע לפשרה והסכמה בה כל הצדדים יוצאים נשכרים במקום להגיע להכרעה משפטית נוקבת.