מנדלבליט:
״המבנים בעמונה הוקמו על קרקע פלסטינית פרטית״

היועץ המשפטי לממשלה דוחה את טענות מתיישבי עמונה, ומסביר את דבריו לפיהם בניה בלתי חוקית על קרקע פרטית אינה סיבה לגאווה.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב בטבת תשע"ט

חוסר נקיון כפיים. מנדלבליט
חוסר נקיון כפיים. מנדלבליט
צילום: פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מבהיר הערב (חמישי) את דבריו בכנס 'גלובס' נגד תושבי עמונה שמבקשים לחזור לאדמות שנרכשו בכסף מלא.

מנלבחיט אמר בכנס כי "הפרת חוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו הצבת קרוואנים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להיות מקור לגאווה".

הערב הסביר היועמ"ש כי לפי נתוני המנהל האזרחי, הקרוואנים שהוצבו בעמונה הוצבו בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית של פלסטינים. אמנם לפני מספר חודשים הוגשו בקשות לקבלת היתר עסקה ורשיון עסקה ביחס לארבע חלקות שנרכשו לפי הנטען באזור עמונה, אולם עד כה טרם התקבלה החלטה ביחס לבקשות אלו.

עוד מבהיר היועמ"ש כי בכל מקרה מדובר בהפרת חוק מאחר שהקרוואנים הוצבו בשטח המוגדר כ'שטח מתוחם' לפי צו צבאי. משמעות קביעה זו היא כי אסורה הכניסה לשטח, השהות בו ללא היתר, ביצוע כל פעולת בינוי בו או הכנסת רכוש לשטח לצורך ביצוע פעולות בינוי. מעבר לכך, הובלת הקרוואנים חייבה היתר לפי תקנות שינוע יבילים שחלות באיו"ש. מיותר לציין כי היתרים כאמור לא התבקשו מאת המפקד הצבאי טרם הצבת המבנים, וממילא גם לא ניתנו.

היועמ"ש מזכיר עוד, "לאחר הצבת המבנים, הוגשה בקשה לקבלת היתרי בניה להצבתם באתר מכוח תכנית בניין העיר שחלה במקום. כמו כן, הוגשה עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי על מנת למנוע את הפינוי".

"אשר לבקשה לקבלת היתרי בניה, הרי שזו נדחתה בהחלטה מנומקת של לשכת התכנון במנהל האזרחי. בהחלטה נקבע כי מדובר בקרקע שאינה רשומה בבעלותם של המבקשים, וכי לא צורפה הסכמת הבעלים הרשומים כפי שנדרש. עוד נקבע בהחלטה כי בעוד שהבקשה מתייחסת לבנייה חקלאית, הרי שהצבת הקרוואנים מלמדת על כוונה להשתמש בהם למגורים. מעבר לכך, הבקשה הוגשה ללא האישורים הדרושים לפי דין. אין מדובר בדרישות 'טכניות' גרידא, כי אם בפגמים מהותיים", צויין בתגובת היועמ"ש.

בנוגע לעתירה המנהלית, "עמדת המדינה היא כי יש לדחותה על הסף עקב חוסר נקיון כפיים של העותרים, אשר לא הביאו לידיעת בית המשפט את המידע על דבר קיומו של צו התיחום לשטח בו הוצבו המבנים, וכן בגין חוסר סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בטענות המועלות בה".