הזוכים בתחרות צילומי העיתונות "עדות מקומית"

הצילומים הנבחרים מספקים זווית התבוננות מרהיבה ומרתקת על אירועי השנה החולפת/

קובי פינקלר , י"ג בטבת תשע"ט

תמונת השנה
תמונת השנה
צילום: אוליבייה פיטוסי / הארץ

הבוקר הוכרזו התצלומים הזוכים, ובהם תמונת וסידרת השנה בתערוכה "עדות מקומית", שנערכת זו השנה ה-16, יחד עם התערוכה הבינלאומית היוקרתית World Press Photo הנודדת בעולם.

הצגתן המשותפת של התערוכות הישראלית והבינלאומית, זו לצד זו, מאפשרת התבוננות מעמיקה בנעשה ברחבי העולם ובאזורנו בשנה האחרונה, כפי שנתפסו בעדשות טובי הצלמים בארץ ובעולם.

השנה הוגשו כ-7,000 תצלומים על-ידי כ-350 צלמות וצלמים מקצועיים; מתוכם נבחרו 170 תצלומים, 7 עבודות וידאו וכן "תמונת השנה" ו"סדרת השנה" - בקטגוריות: חדשות, טבע וסביבה, דת ואמונה, חברה וקהילה, ספורט, אורבניזם ותרבות וסיפור מצולם.

מהתערוכה משתקפת מציאות החיים באזורנו, אירועים שבלטו בתקשורת בשנה החולפת, לצד אירועים בעלי חשיבות חברתית ואנושית גבוהה.

הזוכים בתחומים השונים בתחרות צילומי העיתונות הישראלית :עדות מקומית", הם:

תמונת השנה:

אוליבייה פיטוסי / הארץ

ח״כ אורן חזן מהליכוד מצלם סלפי עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם חברי הקואליציה בתום הצבעה לילית על חוק הלאום, לאחר שעבר בכנסת. עוד בתמונה: חברי הכנסת אבי דיכטר, נורית קורן, ירון מזוז, איוב קרא, מיקי זוהר וענת ברקו.

נימוקי השופטים:

צילום "חוק הלאום" של אוליבייה פיטוסי, הוא צילום של "רגע מכריע" המציג למעשה את הפנים והשמות שמאחורי המילים הכתובות בחוק עצמו שעבר בכנסת ישראל. לא פחות משחוק הלאום מסמן את התהליך שעוברת החברה בישראל מדמוקרטית ליהודית ויש האומרים מדמוקרטית לגזענית – הצילום מציג לנו את הרגע שאחרי ההצבעה. זהו רגע של השתחררות ופורקן שבמרכזו מוצגת עניבה אדומה אותה עונד ראש הממשלה כ"תמרור אדום". לצדו ניצבים חברי הכנסת התומכים בחוק כמראה של החברה בישראל - חלקם בעלי חולצות לבנות וכרסים משתפלות. ואל מול כל אלה ה"מצלפון" של ח"כ אורן חזן המתעד כאחד האדם את הרגע ההיסטורי הזה ומסתיר את אפשרות ה"יציאה" ממנו.

סדרת השנה:

בארי תליס

רגעים אישיים של חוויה דתית ברגעי אקסטזה במהלך אירועים וטקסים. הצילום נערך בטכניקת חשיפה ארוכה, שיוצרת כאוס, ובעזרת מבזק, שמדגיש דמויות מרכזיות.

ירושלים ובני ברק, 2014 – 2018

נימוקי השופטים:

סדרת השנה של בארי תליס, ניצבת למעשה אל מול תצלום השנה. זוהי עבודה ארוכת טווח המציגה את חופש הפולחן והדת ברגעים אישיים וטקסיים של עדות שונות בישראל הדמוקרטית ואת החופש שביצירת האמנות. יהודים, נוצרים ואתיופים ברגעים אקסטטיים אל מול מצלמתו של צלם וירטואוז המחזיר את האמון באמנות וביכולתו של המדיום להציע תיעוד של רגע שמפעים לבבות. ואכן, מבנה הסדרה מדגיש את מהלך התיווך של עין הצלם והמצלמה את המציאות: זו העוברת דרך פילטר הצילום והמבזק, היוצר מצד אחד ריחוק אסתטי ובה בעת מדגיש דמויות מרכזיות בפריים וכל זה מדמה את המציאות למרחב וירטואלי, משל היה לקוח מעולם הקולנוע וההדמיה הממוחשבת.