"אמרנו לו יוסל'ה, הצבא יחשל אותך"

סמל יוסי כהן ז"ל, שנהרג בפיגוע בגבעת אסף, גדל עם עשרה אחים. אביו, איתן, נפטר כשהיה ילד.

חנני בלייך, מוסף "שישבת", "ישראל היום" , י"ד בטבת תשע"ט

יוסף כהן
יוסף כהן
צילום: דובר צה"ל

קהל המבקרים והמנחמים בימי השבעה לסמל יוסי כהן, החייל שנהרג ביום חמישי שעבר בפיגוע הירי ליד גבעת אסף - שבו נהרג גם סמל יובל מור־יוסף - היה כזה שקשה למצוא כמוהו בשכונות החרדיות.

זה לצד זה ישבו שם חיילים מהגדוד החרדי "נצח יהודה" (הנח"ל החרדי), השרה איילת שקד, נשיא המדינה ראובן ריבלין, איש העסקים דיויד הגר ממקימי הנחל החרדי, רבנים מוכרים מהמגזר החרדי ודמויות בכירות בחסידות ברסלב, שאליה משתייכת משפחתו של יוסי. וכל זה קורה בשכונת גאולה, אחת השכונות החרדיות בירושלים, שבה פעמים רבות נערכות הפגנות חרדים נגד הגיוס לצה"ל.

"יוסי היה אדם מיוחד", סיפר אחד מחבריו מהצבא. "אחד שחשב על האחר. בפעולות שלנו הוא תמיד התנדב למשימות הכי קשות. תמיד מצאת חיוך על הפנים שלו, האיר פנים לכל אחד".

"הוא לא פחד מכלום", מספר אהרון, חבר בוגר הנח"ל החרדי. "הוא תמיד אמר שהפאות שומרות עליו כמו קסדה.

"יוסי אמר: 'אני שם קצוץ על כולם, אני אמנם בצבא אבל הפאות הן חלק ממני. כמו שכל חייל אחר יש אף ועיניים, אני משרת עם הפאות'".

הוא נולד לפני 19 שנים וחצי בבני ברק, לרב איתן כהן ולאדל, שניהם חוזרים בתשובה חסידי ברסלב.

האב, שמת לפני כחמש שנים ממחלה קשה, כשהוא בן 64, היה מוכר למדי ברחוב החרדי בבני ברק. הוא נודע שם כרופא שיניים שנהג לגבות מחירים נמוכים ממטופליו, רובם ממשפחות מרובות ילדים.

שבועות אחדים לפני שנפטר האב, חוותה המשפחה מכה כלכלית כאשר מרפאת השיניים, שעליה היתה פרנסתה, עלתה באש ונשרפה כליל.

איתן ואדל גידלו יחד את 11 ילדיהם, שמהם הספיק איתן לחתן ארבעה. הבכור, בן 35, גר כיום בירושלים, ומגדל תשעה ילדים משלו. לאחר פטירתו של איתן, נותרו בבית שבעת הקטנים, ובהם גם יוסי. חודשים ספורים לאחר מכן הגיעה לאדל, האלמנה הטרייה, הצעת שידוך לרב אליהו מירב.

מירב, גם הוא חוזר בתשובה וחסיד ברסלב, הוא מרצה מוכר למדי בארגוני החזרה בתשובה החרדיים, שם הוא נוהג לספר את סיפורו האישי, כיוצא קיבוץ בית אלפא של השומר הצעיר, ובוגר קורס טיס שחזר בתשובה אחרי מלחמת יום הכיפורים.

יש לו גם עבר פוליטי, כראש מועצת היישוב החרדי עמנואל שבשומרון, במשך קדנציה אחת, וכסגן ראש המועצה בקדנציה שלפניה.

גם מירב היה נשוי ואב ל־11, עד שבנסיבות דומות, בעטיה של מחלה קשה, מתה אשתו חנה, כשהיא בת 67.

ריבלין בבית משפחת כהן
צילום: חיים צח / לע"מ

הרב מירב נהג להעביר מדי פעם שיעורי תורה בביתם של איתן ואדל, והכיר את בני הזוג. נוסף על כך, ילדיו טופלו במרפאת השיניים של איתן.

לאחר שאדל והוא התאלמנו, בהפרש זמנים לא גדול, עלה הרעיון לשדך ביניהם. השניים נישאו בטקס צנוע בבני ברק, כשכל אחד מביא איתו לנישואיו החדשים 11 ילדים משלו.

"הרב מירב", מספר אחד ממכריו, "גילה לב ענק כשהחליט לגדל את שבעת ילדיה הקטנים יותר של אדל. הוא כבר הספיק להשיא את כל 11 ילדיו. תחשוב מה זה בשבילו לגדל עכשיו שוב שבעה ילדים בבית".

במשפחה מורכבת שכזו, עם ריבוי האחים משני הצדדים ועם עבר טרגי של פטירת אחד ההורים מכל צד, עלולות היו להיווצר בעיות ומחלוקות. אבל ידידי המשפחה מספרים ש"שוררת אידיליה מוחלטת" בין כל האחים, שרואים עצמם שארי בשר לכל דבר.

נחמן הרמן, בנו של מירב: "אדל התאלמנה כשיוסי היה בן 14. אבא שלי גידל אותו מאז כמו אב. ראינו בזה משהו מדהים. יוסי הגיע אלינו כמו אח קטן, מיד אחרי בר המצווה שלו. אהבנו אותו אהבת נפש".

בן אחר של מירב, מוסיף: "כל החיבור המשפחתי היה מעניין. במשפחה אחת רק חלק מהילדים נשואים, ובשנייה כולם כבר התחתנו. ההורים מבוגרים, ופתאום נבנה בית חדש. הכימיה שנוצרה היא דבר מדהים.

"כשאבא שלי התחתן עם אדל, הוא סיפר לנו שבזכות הסיפור שלהם, אנשים שלא חלמו להתחתן, קיבלו פתאום משב רוח שאפשר להינשא גם אחרי מצבים קשים. שאפשר להמשיך הלאה. הוא איש חזק מאוד, אבא".

למרות שמצא את מקומו בבית החדש שהקימה אמו, החברים הטובים מספרים שיוסי היה מושפע מאוד מתחושת היתמות והאבל על מות אביו.

"הוא עבר בין כמה ישיבות, אבל הקשיים עברו איתו, והוא לא כל כך הצליח למצוא את עצמו במוסדות החרדיים", מספר הרב יצחק בר חיים, ממייסדי עמותת "נצח יהודה" והרב שמלווה את הנח"ל החרדי, הגדוד שבו עשה יוסי בהמשך את שירותו הצבאי.

"לאורך השנים ניסיתי לדבר איתו, לחפור לו בחיים, אולי קצת לסייע לו, אבל הוא לא רצה לדבר.

"על הכל הוא חיפה בשמחה מאוד גדולה שהיתה לו. הוא היה שר הרבה, מנגן בכינור, מאוד מוזיקלי".

חלק מהקשיים שחווה יוסי בנעוריו, מספר אחיו נתן, היו קשורים לכך שהם נולדו למשפחה של חוזרים בתשובה - אבל גדלו בתוך קהילה חרדית רגילה.

"זה גרם קצת לכך שלא היינו ממש מוגדרים. למשל, היתה השקפה חרדית אצלנו, אבל היה גם אינטרנט בבית, לא דבר הכי מקובל בחברה החרדית. זה גרם קצת לבלבול אצלנו, האחים.

"היתה תקופה שחלקנו עזבו את הבית ועברו לתל אביב, כי לא הרגשנו כל כך נוח בהשקפה החרדית. זה לא שיצאנו בשאלה, אלא יותר רצינו לברר מי ומה אנחנו. היום כולנו חזרנו לדת ושומרי מצוות.

"יוסי אמנם לא עבר תהליך דומה, והוא מעולם לא עזב את הבית לתל אביב, אבל היו לו הקשיים שלו.

"אם הוא לא היה מתגייס לצבא, אני מאמין שהוא היה אולי מנסה לבדוק, כמונו, במקומות אחרים.

"הצבא הביא לו את המקום הנכון שבו הוא היה צריך להיות, וזה גם עשה לאמי שינוי בתודעה, לראות את החיים מזווית קצת אחרת.

"לדעתי, היא נפתחה בעקבות הגיוס של יוסי, וזה גרם לכל המשפחה להתחבר בצורה חזקה יותר".

יוסי לא היה הראשון בין האחים שהתגייס. עוד שלושה שירתו לפניו בצה"ל - שניים מהם כלוחמים בגולני ובחטיבת כפיר.

"נכון. כשאחינו הגדול התגייס, למשל, אמי לא היתה נגד הגיוס שלו, אבל הוא גם לא היה חרדי בתקופה ההיא. אבל כשיוסי התגייס, ונשאר עם הפאות והכיפה, זה הדהים אותנו. כי זה לא קל בצבא להישאר כך. יש הרבה פיתויים שם. אתה יכול 'להתקרר' ממה שאתה אוחז בו, במיוחד לאור הרקע שאתה מגיע ממנו".

אבל גם גיוסו של יוסי לצה"ל היה תהליך מורכב. בין הישיבות שבהן נדד כנער, הוא הגיע גם לישיבה במושב תירוש, שהקים הרב מירב, אביו המאמץ. מדובר בישיבה המשלבת לימודים תורניים עם עבודה ותעסוקה לתלמידים. אך גם שם לא הצליח להשתלב.

יוסי היה כבר על סף גיל 18, איבד את מעמדו כ"בן ישיבה" הפטור מגיוס, בשל המעבר התכוף בין הישיבות, ואף נכלא כעריק בכלא צבאי. במצב זה המליץ לו אביו המאמץ להתגייס לצה"ל - אבל לעשות זאת בצורה מסודרת.

וכך, באוגוסט 2017, כשהוא בן 18, נסע יוסי לבקו"ם והתגייס לגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר (הנח"ל החרדי). הוא עבר שמונה חודשי טירונות והוכשר כלוחם בגדוד. הוא שובץ בפלוגה המסייעת ושירת בחבל בנימין - האזור שבו מצא לבסוף גם את מותו הטרגי בפיגוע.

בשבוע שעבר, ציוץ בטוויטר הקפיץ את המשפחה בכעס. בציוץ נטען שאדל ישבה, לכאורה, שבעה על יוסי כשהתגייס לנח"ל החרדי.

"אין שקר גדול מזה", אומר הרב מירב נחרצות. "אנחנו אלה ששלחנו אותו לצבא. יותר מזה: היתה לו התלבטות אם להישאר בישיבה ובמקביל לעבוד, ואני אמרתי לו: 'יוסל'ה, הצבא יחשל אותך ויעשה ממך בן אדם. הצבא הוא כלי אדיר, כולנו עברנו צבא, כולל אחים שלך. הפוּך - לך רק לקרבי, לגדוד חרדי לוחם, ותתפתח. שם אתה תלמד מה זו אחריות'.

"והוא אכן גדל והתפתח בצורה בלתי רגילה. זה היה בעידודנו המוחלט, שלי ושל אמא שלו. ליווינו אותו לבקו"ם ואפילו עשינו לו מסיבת גיוס כשהוא התגייס".

עוד נקודה שחשוב למשפחה להדגיש קשורה לפרסום מעמדו של יוסי כ"חייל בודד". היו שהסיקו שמשפחתו החרימה אותו, כביכול, עקב גיוסו.

מירב מדגיש שגם כאן האמת הפוכה: "זה הגיע מההתחשבות של יוסי בזולת, שהיתה מעבר לרגיל. כשהוא קיבל את ההחלטה להתגייס, הוא החליט שהוא רוצה להיות חייל בודד. שאלתי אותו: 'יוסי, אתה? חייל בודד? אתה החייל הכי לא בודד שיש בעולם'.

"הוא ענה לי: 'אבא, אני דואג לכם, אנחנו גרים בבית שמש, ועלולים לראות אותי פה עם המדים ולקרוא לי 'חרד"ק' ("חרדי קל דעת" - כינוי שהצמידו קיצונים חרדים לחיילים חרדים שהתגייסו; ח"ב). אולי אפילו ירביצו לי, וזה יזיק לשידוכים של האחיות שלי. אז למה לי? אני אגור לי בדירה בירושלים עם החבר'ה, ומדי פעם אחליף בגדים ואבוא לבקר'".

והוא באמת הגיע לבקר בחופשות מהצבא?

"הוא כל הזמן הגיע, רק שזה היה בהסתר, וזה בגלל שבית שמש היא מקום קצת נפיץ בנושא של חיילים חרדים. היתה לו דירה משותפת עם כמה חיילים בהר חומה, ושם הוא היה מחליף בגדים - ואז בא אלינו.

"התחשבות בוגרת כזו של ילד בן 18 זה משהו לא רגיל. הוא לא רצה שהגיוס שלו יפגע בנו או בשידוכים של הבנות, אפילו בעקיפין. כל ההתנהלות הזו שלו באה ממנו לגמרי. אנחנו, למרות שהיה לנו קשה עם זה שהוא יגור בבית אחר, הסכמנו. אמרנו, אם זה המחיר שאתה צריך לשלם בשביל ללכת לצבא, לך לצבא.

"הוא היה ילד שכולו שיא העדינות וההתחשבות. רק עכשיו ראיתי בתמונות איך הוא רקד בחג חנוכה האחרון עם ילדים עיוורים ובעלי מוגבלויות אחרות מעמותת 'עלה'. סיפרו לי שלחיילים האחרים כבר היה קשה, והם רצו ללכת משם, אבל יוסי המשיך לרקוד עם הילדים ולשמח אותם. הוא ליטף את הילדים וחיבק. זו גדלות בלתי רגילה".

הוא הצליח לשמור על אורח חיים חרדי בצבא?

"לגמרי. כולם ראו איך שהוא שמר על הפאות שלו תמיד. הוא היה מקפיד על שלוש תפילות ביום ועל שמירת מצוות. מהבחינה הזו הוא היה חרדי לכל דבר, ירא שמיים, ובלי סתירה לשירות הצבאי שלו. בסיום סעודת השבת אצלנו בחנוכה, לפני שבועיים, שבה אנחנו נוהגים שכל אחד מודה על משהו, הוא אמר: 'אני מודה לקב"ה על שזיכה אותי להגן על עם ישראל בגופי'".

מעט אחרי ראש השנה האחרון נכלא יוסי בפעם השנייה בכלא צבאי. הסיבה: נסיעה בלתי מאושרת לחו"ל, לפקוד את קברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה. כשחזר, נעצר על ידי שוטרים צבאיים.

לבד מהתקרית הזו, חבריו מדגישים שהוא הקפיד על משמעת צבאית, והיה גם הראשון ליטול על עצמו משימות לא פשוטות. "יצא לי לצאת עם יוסי לפעילות צבאית", מספר נדב, אחד מחבריו לפלוגה. "היתה לנו מערכת לא פשוטה לסחיבה, ויוסי בא ואמר: 'אני רוצה לסחוב את זה'".

כהן חיכה בהתרגשות לסיום שירותו הצבאי, וחלומו הגדול היה להפוך לרופא שיניים, כמו אביו המנוח. "הידיים המדהימות שלו היו אגדה במשפחה", מספר אחיו. "הוא היה 'קופי' של אביו".

אבל אז אירע הנורא מכל. ביום חמישי שעבר שהה יוסי במשימת אבטחה סמוך לטרמפיאדה בצומת הכניסה לגבעת אסף שבהרי בנימין. רכב מחבלים מסוג מיצובישי, שנשא לוחיות זיהוי ישראליות, עצר ליד הטרמפיאדה, ואחד מנוסעיו ירד וירה לעבר החיילים והאזרחים שהמתינו במקום.

מהיריות נהרגו יוסי וסמ"ר יובל מור־יוסף מאשקלון, ונפצעו קשה חייל נוסף וצעירה. המחבל היורה נטל את נשקו של אחד החיילים, ונמלט מהזירה ברכבו.

זמן מה אחרי הפיגוע נמצא הרכב ליד רמאללה, כשהוא נטוש. כוחות גדולים של צה"ל מנהלים מאז הפיגוע מצוד אחרי היורה והמחבל שככל הנראה הסיע אותו. מחסומים נפרסו באזור, וכתר הוטל על אזור העיר רמאללה. עד לשעת סגירת הגיליון לא נלכדו האחראים לירי.

גדוד "נצח יהודה" (יוסי יושב מימין, עם משקפי שמש) במהלך ההתנדבות בעמותת "עלה". "הוא ליטף את הילדים וחיבק. זו גדלות בלתי רגילה"

כהן ומור־יוסף שירתו יחד בנצח יהודה, הגדוד החרדי הראשון והיחיד, עד כה, בצה"ל. מאז 1999, שנת הקמתו, איבד הגדוד שישה מחייליו: שלושה נהרגו בפעולות איבה ושלושה בנסיבות אחרות.

לדברי מנדי ריזל, כתב צבאי בתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", בעיניים חרדיות, האירוע הוכיח פתאום עד כמה החרדים מעורבים בלחימה ומתגייסים בשיעורים גבוהים, וזה כרוך גם באבידות.

"אם לפני עשור היית אומר שחיילים חרדים ייפלו - זה היה נשמע לא מציאותי. אבל היום, בעקבות עלייה של עשרות אחוזים בגיוס חרדים, אנחנו רואים לצערנו אבידות גם בקרב החיילים החרדים".

אדל עצמה אמרה השבוע על בנה: "עם כל התחנות והניסיונות שעברתי, זו סגירת מעגל להודות על המתנה השמימית שקיבלתי לפני 19 וחצי שנים, עם הלידה של יוסי. אני שמחה על הזכות שהיתה לי לגדל את הילד המופלא הזה".

ובעלה, אליהו, הוסיף: "אתה רואה? היה ויכוח גדול בזמן הקמת הנח"ל החרדי, בתוך הציבור החרדי. אבל כעת כולם רואים כמה קידוש השם יוסי עשה".

הכתבה באדיבות חנני בלייך, מוסף ״שישבת״, ישראל היום"