דרך ליחידי סגולה

יחידי סגולה פוסעים בנתיב שבו העיקר הוא ההישענות על הקב"ה. תגובה למאמר "ואני בחסדך בטחתי" מגיליון 824

הרב עמיחי כנרתי , י"ט בטבת תשע"ט

"נפשנו חיכתה לה' עזרנו ומגיננו הוא"
"נפשנו חיכתה לה' עזרנו ומגיננו הוא"
צילום אילוסטרציה: חן לאופולד, פלאש 90 (למצולמות אין קשר לכתבה)

היחס בין ביטחון בה' למידת ההשתדלות נידון באריכות גדולה בספרי רבותינו הראשונים והאחרונים. גם אחרי כל דבריהם, אין ספק שצודק הרב אביגדור נבנצל שליט"א במאמרו החשוב "בטחון והשתדלות", ש"קשה להורות הלכה למעשה במבוך זה". היכן ההשתדלות מותרת ונצרכת, והיכן היא מופרזת.

הדרגה שרוב ככל האנשים נמצאים בה היא דרך של אמונה וביטחון עם השתדלות, מתוך אמונה שזה רצון השם. גם בענייני רפואה, הרוב הולכים בדרך של הרפואה הרגילה, שברוך השם יש לה הצלחות רבות בתחומים רבים, וגם בעניין הילודה. אומנם יש יחידי סגולה, מעטים מאוד, שדרגתם היא בעיקר השתדלות רוחנית, בהישענות על ה' בתקווה ובתפילות ולהרבות אמונה וביטחון.

כמודגש כמה פעמים במאמר המרגש של גב' רוזנבאום, הם אינם מתיימרים להתוות דרך לאחרים בזה, "טבע הבוטח באמת בהצנע לכת" (חזון איש, אמונה ובטחון פ"ב סי' ה), אלא שהם שמחים בחלקם, בעבודת השם המיוחדת להם, וכשזכו לגמול הטוב אזי "אשירה לה' כי גמל עליי" ומפרסמים את הנס והטוב ברבים, כראוי לנו, כמו בסעודה הגדולה שנערכת בקורבן תודה.

כך, לא יותר ולא פחות, צריך לקרוא את הדברים שנכתבו, בעין טובה. ולמעשה, אדם אינו צריך לחקות אחרים או ללמוד מהצלחות של אחרים, שאולי הוא לא בדרגה שלהם. אלא למעשה כל אחד ילמד בספרים וישאל בעצת חכמים, ויזכה בעזרת ה' לכל טוב.