זדורוב קורבן המאפיה הפמיניסטית?

נוכח ההתפתחויות האחרונות, ראוי לשקול גם את הזווית הפמיניסטית בפרשת רצח תאיר ראדה. פרשנות.

גיל רונן , י"ט בטבת תשע"ט

רומן זדורוב
רומן זדורוב
פלאש 90

האם רומן זדורוב הוא קורבן של המאפיה הפמיניסטית-שמאלנית ששולטת בפרקליטות מזה עשרות שנים?

זו זווית שראויה להישקל, במיוחד לאחר הכתבה ששודרה ב"אולפן שישי" לפני כשבועיים, אשר עוררה תגובות קשות מצד עתונאים ותיקים (כדוגמת ארז רותם ואיתי נבו). כתבה זו כמו הוזמנה ע"י הפלג הקיצוני ששולט בפרקליטות. היא הציגה את הראיות החדשות בפרשת תאיר ראדה כחסרות משמעות, ובמקביל זלזלה בעדותו של רפי רותם נגד רות דוד.

בעיני מבקריה, ובהם כותב שורות אלה, רות דוד היא התגלמות דמות הפרקליטה הפמיניסטית המושחתת. היא התבטאה בעבר בפומבי באופן המזלזל בזכויותיהם של הגברים, וכל התנהלותה אומרת אני ואפסי עוד. העובדה שיצאה לחופשי זמן קצר לאחר מעצרה בשל החשדות החמורים נגדה, ומאז הספיקה אף לצאת לחו"ל, מעידה על הכוח שיש לה גם לאחר התפוצצות פרשת רות דוד / רונאל פישר.

כעת נשאלת השאלה הבאה. הרי ידוע שעבור הפמיניסטיות, חשוב מאוד לחבר בתודעה הציבורית את המילה "אלימות" עם המילה "גברים", ולהשאיר את הנשים במעמד ה"קורבנות".

אבל תארו לכם שבמקרה רצח מזעזע במיוחד של ילדה, עולה חשד שהרוצח הוא דווקא רוצחת? האם לא ייפגע הנרטיב הפמיניסטי? האם לא יהיה חשוב במיוחד, עבור הפרקליטות הפמיניסטית, להפיל את התיק הזה על גבר, אם רק תימצא הדרך לעשות זאת?

חשדות אלה אינם חדשים אבל הכתבה ב"אולפן שישי" הרחיבה את משבר האמון של הציבור – כולל עתונאים ותיקים, כאמור – עם הפרקליטות, ומשום מה עסקה גם בתאיר ראדה וגם ברות דוד, באופן שמעורר את החשד שלמי שעומד מאחוריה יש אינטרסים הנוגעים לשתי הפרשות. לכן, זהו זמן טוב להעלות את החשדות הללו לחלל האוויר. ייתכן שייתקלו בפחות התנגדות וביותר קשב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.