הטעות של השמאל

שתי מדינות לשני עמים יבטיחו מלחמת דמים. איך השמאל אינו רואה את המגמה של המציאות הזאת? דעה

דוד אלהרר , י"ט בטבת תשע"ט

פורעים ערבים מיידים אבנים
פורעים ערבים מיידים אבנים
צילום: אריאל גרונר

השאלה המטרידה ביותר במחנה הלאומי בישראל היא איך מחנה השמאל דבק בעמדותיו בכל הנוגע לסכסוך היהודי ערבי בארץ הזאת.

הרי כולם שם חכמים ונבונים, והם אומנים וסופרים ידועי שם, ועיתונאים המצויים בסוגיה הזאת שנים רבות, והיסטוריונים חוקרים בעלי תארים מאוניברסיטאות מפורסמות בעולם. קשה לומר שכל אלה טועים בלי לנמק ממש היכן נפלה טעותם ומתי.

במשך 15 שנים טענתי שהטעות הזאת התחילה אי שם לאחר מלחמת ששת הימים, כשהסכסוך היהודי-ערבי הפך לסכסוך הישראלי-פלשתיני. חילוף הכותרות ערער על זכותם של היהודים בארץ אבותינו והוליד מאבק של שני עמים על כברת ארץ אחת. מאז התגמדה לה בעולם הערבי, בסיוע השמאל בישראל, הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. יש פתאום עם, פלשתיני, ולא פזורה של נוודים-אריסים מפזורות האומה הערבית, שחיו 400 שנה תחת שלטון עות'מאני וקראו לארץ הזאת דרום סוריה. מכאן צמחה ההזיה על חלוקת ארץ ישראל בין שני עמים.

הטענה שלי נפלה על אוזניים ערלות והעם הפלשתיני נתקבע בשמאל כעובדה שאין לה עוררין. לגבי דידם זהו עם מושפל ונרדף שנשלט בכוח הזרוע על ידי ישראל, ועל ישראל מוטלת האחריות להקים לו מדינה. מה שמפריע לשמאל להגשים את הפתרון המבריק הזה הוא רק היישובים היהודיים שקמו ביהודה ובשומרון. פינוי היישובים, הקמת מדינה פלשתינית וזהו זה. כל כך פשוט. אפילו זעקותיהם של הערבים עצמם לבטל מכול וכול את תוצאות מלחמת 1948 ושיבת פליטיהם נתקלות באטימות המחנה השמאלני. היום דורש אבו מאזן לבטל גם את הצהרת בלפור מלפני מאה שנים.

הצפת יהודה ושומרון במיליוני ערבים, יחד עם ערביי ישראל וערביי עזה, תבטיח מלחמת דמים. איך השמאל אינו רואה את המגמה של המציאות הזאת? הלוא עיניים להם ואוזניים להם והם אנשי רוח נאורים וחכמים ונבונים?

לגמרי במקרה נתקלתי במאמר ביקורת של פרופ' יחיעם וייץ, שבו הוא קובע את מועד תחילת הדעיכה של השמאל הישראלי – הפילוג בקיבוצים בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה ואויבי איש אנשי ביתו. שם נבראה השנאה במדינת ישראל המתחדשת. עשרות שנים של שיתוף ביניהם לבין עצמם – נמוגו. את זה צריך לחקור ביסודיות. את השנאה הזאת מאז ואת יורשיה דהיום. הביקורת של הפרופסור מנתחת ספר מחקר על הפילוג הנורא שכתב ברוך כנרי מקיבוץ מחניים, ושמו 'סנוורים'. רש"י מפרש "סנוורים" – מכת עיוורון, ואבן עזרא מפרש "מחשך העין והלב".