לא נותנים להכניס לשם מצלמות, אז אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. שפי פז נעצרת
לא נותנים להכניס לשם מצלמות, אז אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. שפי פז נעצרתצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כבר שנים ארוכות שתושבי דרום תל אביב נלחמים על ביתם מול המסתננים הרבים באזור מגוריהם, כאשר כל מה שנותר להם לעשות בחודשים האחרונים הוא להפגין נגדם.

אלא שלמישהו במשטרת ישראל, ובמיוחד בתחנת שרת, ההפגנות הללו מפריעות. פעם אחר פעם ראשי המאבק נעצרים, לרוב מעצרי שווא. השיא הגיע בתחילת השבוע, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי אין עילה למעצרה של שפי פז, מנהיגת המאבק.

הסיפור האחרון התחיל במהלך פסטיבל 'מנורת לילה' שערכה עיריית תל אביב בשכונת נווה שאנן. שפי פז הגיעה למקום במוצאי השבת כדי להפגין נגד מיצג המסתננים, והמשטרה עצרה אותה בטענה שהיא מפרה את הסדר הציבורי ומהווה סכנה לציבור. בתחנת המעצר הציעו השוטרים לפז להשתחרר בתנאי שתחתום על תנאים מגבילים, שימנעו ממנה להגיע לנווה שאנן ולהפגין נגד הפסטיבל. פז סירבה ודרשה להתייצב בפני שופט להארכת מעצר.

בבית משפט השלום הורו למשטרה לשחרר את פז ללא תנאים מגבילים מכיוון שאין עילה למעצר. המשטרה הגישה ערר על ההחלטה, אך שופטת בית המשפט המחוזי שרית זמיר דחתה את הערר על הסף, ואמרה שמכיוון שאין עילה למעצר אין שום הצדקה להטיל על פז הגבלות. על טענת המשטרה שאין ביכולתה להשתלט על פז, אישה בת 66, ולמנוע ממנה להפר את הסדר הציבורי, ענתה השופטת: "בגלל שנתינים זרים צריכים לעשות מיצג, אז היא צריכה לחתום ערבות? אני לא מצליחה להבין את הערר הזה".

לא מדובר בפעם הראשונה שבה המשטרה משתמשת במעצרי שווא נגד ראשי המאבק. בשנה האחרונה נעצרה פז לא פחות מתשע פעמים בידי משטרת ישראל, בטענות שונות. באף אחד מהמקרים לא הוגש כתב אישום נגדה. "הפכו אותי למשפחת פשע בגלל שאני מגיעה עם מגפון ומפגינה נגד המסתננים", אומרת פז בשיחה עם 'בשבע'. "זה הזוי. בדיון במחוזי השבוע שלחו אותנו בטעות לקומה התחתונה, ההארדקור של בית המשפט המחוזי. מצאנו את עצמנו ממתינים חדר ליד החדר שבו התנהל הדיון של יצחק אברג'יל. כל כתבי המשפט התחילו להגיע והם בכלל לא הופתעו לראות אותי שם. זה הפך להיות רגיל בעיניהם".

מה התחושות שמלוות כל מעצר?

"זה נורא ואיום. יש פה עולם תחתון שאף אחד לא יודע ממנו. הבעיה היא שלא נותנים להכניס לשם מצלמות, אז אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם. זה לא שמרביצים שם או משהו כזה, זה משהו יותר עמוק. יש את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – וכשלוקחים לך את החירות, לוקחים לך גם את הכבוד. אתה עובר תהליך מאוד מהיר של דה-הומניזציה. ברגע אחד אתה מאבד את כל היכולת שלך להחליט על עצמך. חוץ מלסרב לשתף פעולה, לא נותר לך יותר מדי מקום להחליט לבד משהו".

הסכין שלא הייתה

פז איננה הפעילה היחידה שהמשטרה עוצרת שוב ושוב, לרוב בלי עילות מוצדקות. דורון אברהמי, גם הוא מראשי המאבק, נעצר כבר חמש פעמים בידי המשטרה. "סומנתי על ידי המשטרה", אומר אברהמי, "לפחות על ידי משטרת דרום תל אביב. אני כל הזמן מקבל אזהרות מהמשטרה לא להגיע למקומות מסוימים כי אז יעצרו אותי. המשטרה הורידה לי פוסט שפרסמתי בפייסבוק במוצ"ש האחרון בגלל שהיו מצולמים בו שוטרים. הם היו מצולמים כי אני הייתי מצולם כל הזמן. המשטרה אמרה לי שעל כל טעות הכי קטנה שאני אעשה הם יעצרו אותי, אז דאגתי להיות מצולם כל הזמן כדי שהם לא יוכלו לתפור לי תיק".

הטענה שהמשטרה תופרת לאברהמי תיקים איננה המצאה אלא מציאות. לפני ארבעה חודשים הוא נעצר בטענה שאחז סכין במטרה לפגוע במסתננים. אך העובדות היו שונות. "במהלך פעילות שלי עם שפי ועוד עורכת דין וכמה פעילים, הסתובבנו בשכונת שפירא. בשלב מסוים התקיפו אותנו קבוצת מסתננים. הזמנתי את המשטרה כדי להגן עלינו, אבל הם החליטו לעצור דווקא אותי. הסיבה היא שאחד המסתננים אמר לשוטרים שיש לי סכין, ומסיבה שעד לרגע זה אני לא מבין, השוטר האמין לו. הם עצרו אותי בהתחלה על אחזקת נשק קר וניסו לטעון שתקפתי שוטר. אלא שהייתי כל הזמן מצולם כך שראו שלא תקפתי אף שוטר, והם התקפלו מהאישום הזה והשאירו רק את הטענה על אחזקת סכין. הם לא מצאו את הסכין לא בזירה ולא בתחנה, מסיבה פשוטה - לא הייתה שום סכין. אז במקום לעשות את הדבר ההגיוני ולשחרר על המקום, החליטו להוסיף לי עוד שני אישומים על העלמת ראיות והפרעה לסדר הציבורי. גם כשהם הואילו לסגור את התיק, הם לא עשו את זה מחוסר אשמה אלא רק מחוסר ראיות".

אתם מרגישים שהמשטרה מנסה להלך אימים על המפגינים נגד המסתננים?

"אין לנו שום ספק בכך. המשטרה עושה ככל יכולתה לסתום לנו את הפה. ברגע שאתה יוצא נגד המשטרה, חושף את פרצופה, מתלונן עליה – אתה הופך ללא מוגן. אתה יודע שאתה הולך להפגנה ואין לך מושג אם תחזור באותו ערב הביתה. זאת לא מציאות נעימה".

המעצרים החוזרים ונשנים והיחס הקשה של המשטרה לפעילים, אינם מכוונים רק אל ראשי המאבק. "כשאני מדברת עם החבר'ה הצעירים בשכונה ושואלת למה הם לא מגיעים להפגנות, הם אומרים לי שהם מפחדים, ואני מבינה אותם", אומרת פז. "הפחד שלהם הוא שהם יאבדו את הפרנסה. רובם עובדים כמאבטחים או כעובדי מדינה, וברגע שיעצרו אותם, גם אם לא תהיה שום הצדקה למעצר, הם לא יוכלו להמשיך לעבוד בתחום. מעבר לזה, ממני ביקשו להתייצב בתחנת משטרה לעדות, אבל אותם אספו מהבתים שלהם בלי התראה מראש. זה מפחיד ומאיים. פרט לכך, למשטרה יש עוד שיטה – פעילים חדשים מזומנים לתחנה, ושם שולחים להם רמזים מאיימים שלא כדאי להם לקחת חלק כי אז הם יסתבכו. צריך להבין, המשטרה באמת מנסה לשמור על השקט הציבורי במצב הבלתי אפשרי שבו הם נמצאים. אלא שהמסתננים, אלה שגורמים לכל הבעיות, הם הרוב והם האלימים, ולמשטרה נוח יותר לעצור אותנו מאשר לעצור אותם".

נתונים מעוותים

"מה שאנחנו רואים בשטח יום יום זה אוזלת יד מתמשכת של משטרת ישראל", אומר עו"ד איתמר ברקאי, שמייצג את פז ואברהמי. "הם לא מצליחים להתמודד עם המסתננים ומנסים לכסות על זה בכל מיני דרכים שונות כולל מעצרי שווא. יותר מזה, יש נתונים מעוותים שהמשטרה מפרסמת. למשל, המשטרה פרסמה שיש ירידה במספר התיקים שנפתחים נגד המסתננים. לנו זה היה נראה מוזר, אז בדקנו והתברר לנו שהמשטרה פשוט לא פותחת תיקים בקריאות נגד מסתננים. באחד המקרים, שהגשנו עליו ערר לאחרונה, שפי הגישה תלונה שאריתראיות תקפו אותה 13 פעמים באירוע אחד. הכול מתועד בתמונות. בזמן האירוע היו שוטרים שכתבו דו"חות על מה שקרה, כולל שמות של האריתראיות התוקפות, אלא שהתיק נסגר והטענה הייתה היעדר אשמה. ביקשנו את התיק כדי שנראה את חומרי החקירה, וכך גילינו שבכלל לא חקרו את התוקפות, שהפרטים שלהן היו ידועים לחלוטין. אחד השוטרים במקום אפילו עצר שתיים מהתוקפות, וציין שאז הגיעה הנחיה מהתחנה לשחרר את העצורות. זאת כבר שערורייה".

אי-פתיחת התיקים היא רק אחת מדרכי המשטרה להצגת נתונים שונים מהמציאות על רמת הפשיעה של המסתננים. בדו"ח של המשטרה נטען שבאחוזים ישנה פחות פשיעה בקרב אוכלוסיות זרות מבעבר, אלא שהמספר הזה כולל גם עובדים זרים כחוק, כדוגמת עובדים סיעודיים, וגם תיירים שמבקרים בארץ. כזכור, מספרם של האחרונים רק הולך וגדל משנה לשנה, והם אינם אוכלוסייה עבריינית. "הטיעון הזה מגוחך, וגם במשטרה מודעים לכך. למעשה מפקד תחנת משטרת שרת, זאת שאמורה לטפל בפשיעת מסתננים, אמר בדיון בועדת הפנים של הכנסת שיש עלייה גדולה מאוד באחוזי הפשיעה בקרב המסתננים. כלומר הם מודעים טוב מאוד למציאות, אבל הם אובדי עצות מול המסתננים ולא ממש יודעים או לא רוצים לעשות משהו נגדם. בפועל הפשיעה בקרב המסתננים רק עולה, ומי שמשלמים את המחיר שוב ושוב הם התושבים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "החשודה נעצרה במוצ"ש כשהפרה את הסדר הציבורי באופן בוטה, הפריעה להתנהלות התקינה של פסטיבל אומנות וביצעה עבירות נוספות שחייבו את מעצרה. בתום חקירתה, הוחלט במשטרה לשחררה בתנאים מגבילים להם היא סירבה וביקשה להביאה בפני שופט, שעל החלטתו לשחררה משטרת ישראל הגישה ערר לבית המשפט המחוזי. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את חופש הביטוי ומימוש זכות המחאה, ובד בבד תפעל להגנת הציבור הנורמטיבי מפני כל מי שיבקש להפר את הסדר הציבורי בניגוד לחוק, לייצר פרובוקציות שעלולות להוביל לאלימות ולא להישמע להנחיות השוטרים".