המצב - מיצ"ב

בעקבות סירובו של משרד החינוך לפרסם את התוצאות, הסערה סביב מבחני המיצ"ב עולה כיתה

יוסף ארנפלד , י"ט בטבת תשע"ט

מקבלים תוצאות, לא מקבלים כלים לתקן. אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לכתבה)
מקבלים תוצאות, לא מקבלים כלים לתקן. אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הוויכוח המתמשך סביב בחינות המיצ"ב הגיע השבוע לחדר המנהל. מנהלי בתי ספר יסודיים מצאו את עצמם תחת האשמות בהטיית הבחינות, חלקם תקפו בחזרה את משרד החינוך – וכך נפתח פרק חדש במחלוקת סביב המדד הנכון להערכת בתי הספר.

זה התחיל כשבאופן מפתיע, פרסום התוצאות בתחילת השבוע לא כלל את תוצאות המבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ה', לנוכח העלייה החריגה בהקלות לנבחנים. את האצבע המאשימה הפנו גורמים במשרד החינוך כלפי מנהלי בתי ספר, בטענה שלכאורה הגדילו בשיעור גבוה וחריג את אחוז התלמידים הזכאים להקלת הקראה, בניסיון להטות את תוצאות המבחנים כלפי מעלה – ובכך פגעו בטוהר הבחינה.

רק כדי לסבר את האוזן, בכיתות ה' שיעור התלמידים שנבחנו בכיתות המותאמות עמד על 21 אחוזים השנה, לעומת 15 אחוזים בשנה שעברה. עלייה של שישה אחוזים, נתון חריג בהשוואה לשנים קודמות. בכיתות המותאמות התלמידים זוכים להקלות במבחנים, כלומר להקראת הבחינה בתיווכם של המורים. יש שחושדים שהמורים לא הסתפקו בתיווך אלא גם סייעו לתלמידים לפתור את הבחינה. בראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), אשר אחראית על בחינות המיצ"ב, טוענים כי המבחנים לא עמדו בכללי האיכות הנדרשים, בגלל העובדה ששיעור גבוה של תלמידים נבחנו בכיתות מותאמות.

בהסתדרות המורים תקפו את משרד החינוך בעקבות הפרסומים וטענו כי מדובר בטענות הזויות: "מנהלי בתי הספר הם אנשים ערכיים הפועלים מתחושת שליחות. הסתדרות המורים מעניקה גיבוי מלא למנהלים ושוללת על הסף את ההאשמות שמנסים להדביק להם". יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, אף הודיעה במכתב ששלחה לשר החינוך נפתלי בנט, כי מעתה מנהלי ומנהלות בתי הספר היסודיים לא ייקחו חלק במבחני המיצ"ב.

במשרד החינוך כבר ממהרים להסיק מסקנות, ומהדקים את הפיקוח והבקרה על מתן ההתאמות לתלמידים במסגרת מבחני המיצ"ב. על פי ההנחיות החדשות, החל משנת הלימודים הנוכחית יהיו זכאים להיבחן בכיתה מותאמת רק תלמידים שזכאים לתמיכה מתוכנית השילוב. כפי שנהוג, ציוניהם לא ייכללו בממוצע הכיתתי והבית ספרי. שאר התלמידים ייבחנו בכיתות האם, וציוניהם ייכללו בחישוב הממוצעים.

"הבעיה של המיצ"בים היא מערכתית. להסיט אותה לעבר מנהלי בתי הספר זה אבסורד", טוען יואב פרידן, מראשי 'מנהיגים', ארגון מנהלי בתי הספר. "לא פורסם שום דבר עובדתי, יש כאן שיח תקשורתי לקוי. אם מנהל בודד עשה הטיה של נתונים - ברור שזה לא תקין. אבל זה לא הסיפור. צריך לבטל את המיצ"בים. בעולם האמיתי, מדידה של ארגונים ושל תהליכים מורכבים, כמו עשייה חינוכית בית ספרית, צריכה להתבצע בצורה עקבית, על ידי הקהילות שמקיפות אותם, כגון הרשויות המקומיות, תוך פיקוח של הגורמים הרלוונטיים".

פרידן כופר בהנחה הרווחת שמשרד החינוך צריך לבצע מבחן בקרה ארצי. "אין מתפקידה של מערכת החינוך לקבוע מלמעלה קריטריונים אובייקטיביים שמשווים בין בתי הספר. החיתוכים והשוני הם כל כך גדולים, שאין שום משמעות להשוואה מהסוג של מיצ"ב. זה גורם עוול לכל העוסקים בחינוך וגם לא נותן שום מידע רלוונטי לציבור. זו פשוט זריית חול בעיניים. המטרה היא לשפר את מערכת החינוך, אבל אי אפשר ליצור בסיס נתונים לשיפור מערכת החינוך באמצעות מבחן סטנדרטי שמונחת מבחוץ בצורה לא מותאמת".

מחיר השקיפות

זו לא הפעם הראשונה שהמיצ"ב נמצא תחת התקפה. המיצ"ב, למעשה, הוא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים. המידע נועד לסייע לבתי הספר לבצע ניטור של התהליך הלימודי הבית ספרי במקצועות הליב"ה, ושל האקלים הרגשי-חברתי שבו מתרחשת הלמידה. בכיתות ה' מתקיימים מבחנים בשלושה תחומי דעת: אנגלית, עברית ומתמטיקה. בכיתות ח' מתקיימים מבחנים בארבעה תחומים: אנגלית, מדע וטכנולוגיה, עברית ומתמטיקה.

מבחני המיצ"ב נערכו לראשונה לפני 16 שנה על ידי משרד החינוך. עם הקמתה ב-2006, קיבלה ראמ"ה את האחריות למדידת מערכת החינוך, ובכלל זה את האחריות על מערך המיצ"ב. ראמ"ה רעננה את מערך המבחנים והסקרים במיצ"ב, וצמצמה את כמות המבחנים לשני מבחנים אחת לשנתיים. בשנת הלימודים תשע"ד הקפיא שר החינוך דאז, הרב שי פירון, את מבחני ההישגים החיצוניים במיצ"ב, והקים ועדת מומחים לבחינת המתכונת הרצויה לשנים הבאות. בעקבות המלצות הוועדה, משרד החינוך החליט להחזיר החל משנת הלימודים תשע"ה את המיצ"ב החיצוני במתכונת שונה, שבה מועברים בכיתות ח' בכל שנה ארבעה מבחנים ובכיתות ה' שלושה מבחנים.

כמות המבחנים לא הייתה השינוי היחיד שהשפיע על מבחני המיצ"ב במרוץ השנים. בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע ועמותת ההורים הל"ה לפני כשש שנים, פסק בג"ץ כי משרד החינוך מחויב לפרסם את תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית ספרית.

זו אחת הסיבות שבעטיין הטענות על הזיופים של המנהלים לא מפתיעות את ד"ר דפנה עציון מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. "המנהלים שמרמים הם אלה שלא בסדר", היא קובעת. "יש פיתוי גדול לרמות את המיצ"בים מאז שהם נהיו שקופים. לא רק שהמנהל מקבל ציון על התפקוד שלו כמנהל, אלא כל העולם יכול לצפות בזה. שמעתי לא פעם מהמורים שהמנהל שולח כיתה לטיול ביום המבחן כדי לשפר את תוצאות בית הספר. אלה הם תוצרי לוואי פסולים".

"מצד שני, חוסר שקיפות יגרום לבעיות אחרות", היא מחדדת את הקונפליקט. "תמיד צריך לדעת איפה אנחנו עומדים. מבחני סטנדרט עוזרים לנו לדעת מה המצב שלנו. יכול להיות שצריך לעשות זאת בצורה קצת שונה. בשנה של מיצ"ב חיצוני, רוב בתי הספר לומדים בצורה רצינית יותר וזה כבר יתרון מסוים. השקיפות הרסה, בגלל שהיא מייצרת מציאות שמעודדת רמאויות, אבל הרמאות עצמה היא הבעיה".

למרות שלל הטענות כלפי המיצ"ב, לד"ר עציון אין הכרעה חד משמעית אם מדובר במודל נכון. "אם זה היה חד משמעי שהוא גרוע – בוודאי שהיו מבטלים אותו. אבל הראיה היא שהחזירו אותו, ועם כל הרמאויות הפערים עדיין נשמרים יחסית. הממצאים של המיצ"בים הם עקביים וכנראה משקפים משהו במציאות".

לשיטתה, הבעיה המרכזית אינה שיטת המיצ"ב, אלא שלא מסבירים מספיק למנהלים מה צריך לעשות כדי לשפר את התוצאות. "כשאנחנו מבצעים מדדים, אנחנו עושים זאת כדי לבנות ולתקן. אם אנחנו רואים שתלמידים בכיתה ה' לא יודעים לקרוא כמו שצריך, יש מקום להתערבות. הבעיה היא שמנהל בית ספר מקבל בעקבות תוצאות המיצ"ב חוברת של מאות עמודים. אין השתלמויות למנהלים בשביל להפיק את המסקנות המעשיות".

מיצ"ב במקום למידה

גם עליזה ליפסקר, ראש המסלול היסודי במכללת אורות ישראל, סוברת שמדובר בנושא מורכב. לדבריה, בתי הספר הופכים להיות ממוקדי מיצ"ב. "מצד אחד, המיצ"ב לכשעצמו הוא דבר טוב. אם אין הערכה - אי אפשר ללמוד. מאז שיש את המיצ"ב, יש יותר הערכה בבתי הספר, כי כל הזמן בודקים את הידע בכל דבר, כולל האקלים שלא התייחסו אליו קודם לכן. מנסים לפעול לטובת העניין. מצד שני, לא פעם בתי ספר הופכים להיות ממוקדים במיצ"ב במקום בלמידה".

ליפסקר מסבירה כי בגלל ההתמקדות במיצ"ב, כל הלמידה החדשנית, שדורשת המון השקעה, זזה הצידה. "ההיסטריה של מנהלים ומורים להצליח במיצ"ב הופכת להיות סיר לחץ מבעבע. הורים רוכשים דירות באזורים שבהם יש בתי ספר שהצליחו במיצ"בים. אם זה ייעשה נכון ובמידה, בצורה נעימה ובשיתוף עם ההורים והמורים, המיצ"ב יוכל להצליח באמת".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "משרד החינוך מכבד את המנהלים ומוקיר את המלאכה החינוכית הענפה שלהם. לאור זאת, המשרד פועל בשנים האחרונות להרחיב את האוטונומיה הניהולית שלהם. ההחלטה שלא לפרסם את המבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ה' על ידי ראמ"ה נבעה משיעור גבוה מאוד של תלמידים שהופנו לכיתות מותאמות. מדובר בפרשנות מורחבת ולפיכך אין פה כל אשמה. כאשר יש בעיה לא שופכים את התינוק עם המים אלא לומדים לפתור אותה, ובכוונתנו לפתור אותה באופן מסודר מבלי לפגוע באף גורם. בעניין זה יצוין כי המשרד פרסם הנחיות ברורות מי הילדים שיכולים להיבחן בכיתות מותאמות".

אשר לטענה בדבר הפרסומים, מבהירים במשרד כי אלה יצאו שלא על דעת המשרד וראוי היה שלא היו מתפרסמים. במשרד גם שללו על הסף את הטענה כאילו התקיימו תדרוכים בעניין. "כל אמירה בעניין זה מופרכת מיסודה".