פוליטיקה וגנרלים – למה השידוך לא מצליח?

גנץ, יעלון, ברק, אשכנזי, הירש ואחרים הם חלק מרשימה ארוכה של גנרלים שניסו ומנסים את כוחם בפוליטיקה. לרוב זה לא מצליח להם. למה?

שמעון כהן , י"ט בטבת תשע"ט

ואצלו זה יצליח? גנץ
ואצלו זה יצליח? גנץ
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מערכת הבחירות עושה את צעדיה הראשונים, אבל נראה שכבר ניתן להכתיר אותה כמערכת הגנרלים.

הרמטכ"לים בני גנץ ויעלון הם המדוברים העיקריים אבל גם שמו של גבי אשכנזי נשמע מעת לעת, לבד מראיונות איחוד השמאל של אהוד ברק ולצד כניסתם למערכה של אישים כדוגמת גל הירש ותשומת לב למהלכיו של השר האלוף במיל יואב גלנט.

כל זאת למרות שנדמה שעד כה החיבור בין הגנרלים לפוליטיקה לא הניב הצלחות מרשימות. על התופעה, מאפייניה וסיבותיה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר אפרת קנולר, מרצה בכירה במכללה האקדמית צפת, מומחית לפוליטיקה שחקרה את תופעת הגנרלים בפוליטיקה הישראלית

את השיחה עם ד"ר קנולר פתחנו בדברים שהיא צפויה לשאת בכנס מיוחד אותו היא מקיימת במכללה בסוגיית המשילות והדמוקרטיה, תוך התמקדות בנושא מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה שלדבריה הלך והתעצם ברבות השנים מבלי שניתן לכך אור ירוק בחוק הישראלי.

"תפקידו של היועץ המשפטי למשלה התפתח מעצמו. בספר החוקים אין חוק כלשהו שמגדיר את תפקידו. היועמ"ש הוא בעל עצמה אדירה, יכול לבטל עונשים, לפתוח במשפט וכו'. הוא יושב על שולחן הממשלה ועם זאת הוא צריך להחליט את מי מחברי הממשלה להעמיד לדין. זו סמכות מאוד ריכוזית ואני לא הראשונה שטוענת שצריך לבצע רפורמה בתפקיד שלו", אומר ד"ר קנולר הסבורה כי אינטרסים הם שמותירים את תפקידו של היועמ"ש כפי שהוא למרות הצהרות של פוליטיקאים על שינוי שהם מתכוונים להוביל בתחום זה.

"ב-48', כשהקימו את משרד המשפטים, תפקיד היועמ"ש היה פקיד במשרד המשפטים ולא מעבר לכך, תפקידו היה לייעץ לשרים בענייני חקיקה ולא מעבר לכך, אבל עם השנים נאספו ליועמ"שים סמכויות ועוצמות. כל יועץ משפטי שהגיע קבע עובדות. הראשון שבהם היה שמשון שפירא, היועמ"ש הראשון, שהתעמת עם בן גוריון בנושא איסר בארי אם להעמיד אותו לדין ובן גוריון נכנע לו, ומאז התעמתו היועמ"שים והגדילו את תפקידם".

ומכאן לסוגיית הגנרלים והפוליטיקה או הסיבות לכישלונם של קצינים בכירים ברגע שבו הם נכנסים אל השדה הפוליטי:

"יש שוני מהותי בין מנהיג בצבא לפוליטיקאי. בצבא מתקדמים בדרגות כאשר החיילים מסתכלים על המפקד באמון מוחלט, בערכים ובדוגמה האישית. ההתקדמות בדרגות הן בשל היכולת ליצור אמון וליצור אווירת 'אחרי'. דוגמה לכך הוא אהוד ברק שהיה צריך להעביר את החיילים שלו דרך שדה מוקשים. הוא הסתכל במפה, ראה את השטח, קיפל את המפה ונכנס ואחריו נכנסו החיילים מתוך אמון מוחלט ואכן הם יצאו משם", אומרת ד"ר קנולר המציינת כי אזרח לא ינהג בציות עיוור שכזה ומתוך אמון מוחלט שכזה אחרי מנהיג.

"הזירה הפוליטית שונה לחלוטין. אנחנו לא מכירים היטב את המנהיגות שלנו. ההצבעה מגיע לכל היותר מקריאת המצע, אם יש, מיח"צנות או מנאומים בטלוויזיה. מנהיג צריך להיות קצת אטרקטיבי, לשמוע ליח"צנים, לעשות אינטריגות ולהשתנות לחלוטין מבחינת החשיבה שלו".

בדבריה מציינת קנולר כי ההצלחה בדרגות הפיקוד בצבא מרוממת את רמת הביטחון העצמי אצל הקצינים ודווקא עודף הביטחון העצמי הוא שהופך להיות בעוכריהם בזירה הפועלת אחרת, זירת הפוליטיקה.

"אתן דוגמה את יגאל ידין כאשר הקים את ד"ש ופרסם 7 סעיפים שבלעדיהם לא ייכנס לקואליציה. לעומת זאת, כאשר בגין הצליח להקים ממשלה בלעדיו והציע לו להצטרף, ידין אמר שהוא לא הגיע לפוליטיקה כדי לשבת באופוזיציה והצטרף. לאחר הכהונה בדקו העיתונאים וראו שמתוך 7 סעיפים חמישה וחצי לא מומשו בסופו של דבר".

"דוגמה נוספת היא אביגדור קהלני שכיהן כשר המשטרה. הוא קיבל בהסכמים הקואליציוניים תקציב לרמת הגולן ומינוי של שגריר לאחת ממדינות דרום אמריקה. הוא פנה לנתניהו ושאל על ההבטחות תוך שהוא מצהיר בתקשורת שיפרוש אם נתניהו לא ייעתר לדרישות. בישיבות ההנהלה של המפלגה לחצו עליו להתפטר, אבל למרות זאת הוא אמר את אותו משפט של ידין ונשאר".

ומה באשר לגנרלים של ימינו והמודל המוביל כיום, בני גנץ? "יש לגנץ את יתרון המנהיגות העכשווית שצריכה להיות בעלת חזות נאה, כריזמה והשפעה, אבל יש לו בעיה וזו השתיקה שלו. אם הייתה לו שנה הוא יכול היה לשתוק כדי לא לאבד מומנטום, אבל הבחירות מתקרבות... כל כוכב חדש שמפציע מקבל 15 מנדטים בסקרים, וכך גם גנץ, אבל בינתיים עושים לו רצח אופי ואומרים לו שאם אתה שותק כנראה שאין לך מה לומר".

על ברק והצהרותיו בדבר נכונותו לעמוד בראש התאגדות פוליטית של השמאל מרכז, אומרת ד"ר קנולר כי בעבר "הייתה לברק הערכה גדולה", ואולם הוא איבד אותה. "בבחירות 99' הייתה לו הצלחה גדולה אבל הוא קלקל לעצמו, ומנהיג שקלקל קשה לו לחזור בהילה. אנחנו שומעים את הרצון שלו לחזור, אבל קשה להאמין שהציבור יתן אמון אם הוא יעמוד בראש מפלגת מרכז. כדאי לקחת אחד שפחות נכשל, מישהו חדש שיקבל צ'אנס. לא הייתי מציעה לו לעמוד בראש מפלגה, אבל הוא לא ישמע בקולי...".