מדוע השמות ירדו למצרים

מהי הסיבה לקרוא לספר שמספר לנו על גלות מצרים ועל היציאה מעבדות לחירות "שמות"?

הרב חיים אלישביץ , כ' בטבת תשע"ט

הרב חיים אלישביץ
הרב חיים אלישביץ
צילום: יחצ

בפתיחה לחומש השני בחמישה חומשי תורה הגדיר אותו הרמב"ן כ"ספר הגלות והגאולה", בה"ג קרא לו "ספר שני", ותרגום התורה ליוונית קבע את שמו כספר "היציאה" (אקסודוס), וכך הוא אכן קרוי באנגלית ובשפות נוספות עד היום. אך שמו המקובל שהתקבע בסופו של דבר בעם ישראל הוא ספר "שמות", כפי שהוא מוזכר במדרש בבראשית רבה.

ובעצם, מהי הסיבה לקרוא לספר שמספר לנו על גלות מצרים ועל היציאה מעבדות לחירות "שמות"? מהות האדם מתבטאת בשמו, וניתן לראות זאת כבר עם פתיחת התורה, כאשר הקב"ה בכבודו ובעצמו נותן שמות לאדם הראשון ולאברהם, לשרה וליצחק, לישמעאל ואף משנה את שמו של יעקב ל'ישראל'. אם ריבון העולמים נותן שם לאדם מסוים הוא מבטא בכך את מהותו של אותו אדם. מהות האדם היא נשמתו וכך יוצא בעצם שהשם של האדם קשור גם לנשמתו שהיא מהותו. באופן דומה, גם שמו של עם מבטא את עניינו, ייחודו ומטרתו בעולם.

משפחת יעקב הקטנה, שמביאה לעולם את המסר הגדול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד" כפי שאמרו השבטים ליעקב אבינו לפני פטירתו, יורדים ונכנסים למצרים - למעצמה חזקה שבה האמונה הפוכה לגמרי, כפי מאמר פרעה למשה: "ויאמר פרעה מי ה' שאשמע בקולו לשלח את ישראל? לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ב' ה') של "לי יאורי ואני עשיתיני".

באחת משיחותיו מסביר הרבי מליובאוויטש שפרעה התייצב נגד הקב"ה והתריס: "מי ה' אשר אשמע בקולו!". יתרה מזו: פרעה אף טען: "לי יאורי ואני עשיתיני" - אני, כביכול, עשיתי את עצמי. פרעה מסמל את הכפירה בשליטתו ובהשגחתו של הקב"ה על העולם. הוא מרגיש ריבון על הבריאה לא רק לאחר שנבראה, אלא הרגשתו היא כאילו הוא עצמו ברא את עצמו".

ספר שמות פותח למעשה בשאלה האם יצליח עם ישראל לשמר את המהות שלו, האם יצליח להחדיר את המסר למצרים ועל ידם לעולם כולו? האם יצליח להחזיר לעולם את שמו של הקב"ה?

מכירים אנו את מדרש שיר השירים "למה נאמר ג' מיני עולה? כנגד ג' מידות טובות שהיו בידן של ישראל במצרים ובזכותן נגאלו: שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ושגדרו עצמם מן הערוה". בני יעקב בירידתם מצרימה הולכים לפרסם את שם ה', את העובדה שהאדם נברא בצלמו של הקב"ה. ואת זה הם יעשו במקום הכי נמוך בעולם מבחינה רוחנית: בבית העבדים, במקום שמוחק את צלם האדם, את חופש הבחירה שלו ואת חופש המחשבה. ללמד את העולם כולו כי יש ה' בקרב הארץ.

הגאולה העתידה רמוזה כבר בשמות השבטים כדברי המדרש בשמות רבה א': "ואלה שמות בני ישראל, על שם גאולת ישראל נזכרו כאן ראובן, שנאמר 'ראה ראיתי את עני עמי' ".

וכפי שאנו אומרים בכל שנה בחג החירות, חג הפסח: ואילו לא היו יוצאים אבותינו ממצרים היינו אנו ובנינו עבדים. שם ה' לא היה בעולם וכתוצאה מכך גם שם אדם לא היה בעולם.

זו הסיבה שספר שמות זכה להיקרא "שמות". שמו של הספר מלמד אותנו כי לא היציאה היא העיקר, אלא שמו של המהלך שמתגלם בו המטרה והאידיאל של עם ישראל.

הכותב הוא דקאן הסטודנטים במרכז האקדמי לב