הנשיא ריבלין: "לא לתייג כל ביקורת כבגידה"

נשיא המדינה ורעייתו אירחו את חוג התנ"ך ה-21 של מיזם 929. "אם יש משהו שחטא המרגלים מלמד אותנו, הוא חובת הזהירות במילים".

ערוץ 7 , כ"ב בטבת תשע"ט

נשיא המדינה בחוג התנ"ך, הערב
נשיא המדינה בחוג התנ"ך, הערב
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה אירחו הערב (ראשון) את חוג התנ"ך ה-21 במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית ישראלית.

המפגש עסק בנושא "חטא המרגלים ותיקונו - טובה הארץ מאוד מאוד" והשתתפו בו הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי מראשי המיזם, מנכ"ל מט"ח יוסי ביידץ ונציגי עמותת "אור למשפחות שכולות".

הנשיא הקדיש את דבריו לחברו הסופר עמוס עוז שהלך ביום שישי לעולמו. עמוס השתתף בחוג התנ"ך בבית הנשיא, והנשיא התייחס בדבריו לחסרונו.

ריבלין פנה אל היושבים בקהל החוג, חברי עמותת "אור למשפחות השכולות". "נדמה לי שעם השנים והשברים, המלחמות והמבצעים ויותר מהכל, אל מול השכול, התחלתי לשמוע מבעד לדברי המרגלים גם את הכאב הנורא. כפי שכתב נתן יונתן ז"ל, אביו של ליאור ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים: 'ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת, לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש. ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת'. כך כתב נתן יונתן, הנוגע בעצב החשוף, בכאב הבלתי אפשרי שהוא ואתם, הורים אהובים, נציגי עמותת "אור למשפחות" חיים בו: הפצע של האנשים אוהבי הארץ הזו שנלקח מהם היקר מכל".

הנשיא המשיך ואמר: "אך ורק תחת ידו של אב שכול או אם שכולה, יכול להיכתב משפט כמו: 'ארץ שיושביה היא אוכלת' כמשפט של אמת, שלא יגרור אחריו משפט דיבה או עונש, או האשמה בבגידה. כי רק אבא או אמא שנתנו את היקר מכל לארץ האהובה הזו חשים בכל ליבם כמה החלב והדבש, והדם והדמעות, מעורבים זה בזה. ורק הם יודעים לכעוס על הארץ הזו ולאהוב אותה באותה העוצמה, באותו הכוח".

הנשיא חיבר את הדברים לנושא החוג. "אנחנו כנבחרי ציבור חייבים להיזהר יותר במילותינו. מצד אחד אנחנו חייבים להיזהר ולא להוציא את דיבת הארץ רעה. ומצד שני לא לתייג כל ביקורת, כל הסתייגות, כל קריאה לתיקון, כל תפיסת עולם שונה, כבגידה, כריגול, כסכין בגב האומה. אם יש משהו שחטא המרגלים מלמד אותנו, הוא חובת הזהירות במילים. ייתכן כי אילו המרגלים היו זהירים יותר בדבריהם, לא היינו מגיעים, למשבר המתגלגל הבא, המשבר של פרשת קורח".

בהקשר זה נפרד הנשיא מעמוס עוז. "עמוס חברי לספסל הלימודים בכיתה בגימנסיה, לא פחד, כמוני, מהמילה בוגד. הוא ראה בה תואר של כבוד. יכול להיות שהוא היה נוזף בי, על עצם הבקשה שלי להיזהר במילים. 'הצצתי ב'טוקבקים' שנוסדו בירושלים לפני 2,600 שנה, אלו נגד ירמיהו הנביא, והרגשתי בבית', כך הוא אמר כאן, והוסיף: 'השאלה מיהו בוגד, מהו בוגד, מעסיקה אותי מאז ימי ילדותי. הרבה פעמים בחיי קראו לי בוגד, וישנה שמועה שאיני היחיד בחדר. הראשונה בחיי הייתה שהייתי בן 8, הפעם האחרונה, כך אני מקווה, לא אירעה עדיין'. ואז הוסיף עמוס, והקריא רשימה ארוכה של בוגדים, לינקולן וצ'רצ'יל, תומאס מאן ושארל דה גול, הרצל ודוד בן גוריון, בגין וסאדאת, רבין וביאליק. ולמרות שעמוס כנראה צודק, אני עדיין שב ומבקש, אנא כולנו, בוא נהיה זהירים יותר בלשוננו".