גודס
גודסצילום: עודד קרני, מנהלת הליגה

וואו. אומנם זה רק רבע הגמר, אבל כבר בשלב הזה קיבלנו היסטוריה מרעישה, כאשר מכבי תל אביב הודחה כבר בשלב הזה של המפעל לראשונה מאז 1993.

לפני הערב השני של שני המשחקים שנותרו לשלב הזה, היה נדמה שיש הרבה יותר סיכוי שהפועל ירושלים לארוז את המזוודות כבר בשלב הזה. היא קיבלה את הקבוצה הקשה ביותר שיכלה לקבל, גלבוע גליל. ואם זה לא מספיק, נעדרו מירושלים דשון באטלר, כריס ג'ונסון ותומר לוינסון, בעוד בשורות גלבוע נעדר רק בראיינט קרופורד. ואכן, קיבלנו משחק מותח בגן נר.

למרות שהפועל ירושלים הכתיבה את קצב המשחק, גלבוע, כמו גלבוע, הייתה שם מאחור עד חצי הדקה האחרונה ולא אפשרה לירושלים לנצח אותם בלי דפיקות לב רבות לאוהדיהם שעשו את כל הדרך מהמרכז. אבל כאן מגיעות המחמאות לירושלים. עם כל החיסורים ועם כל זה שגלבוע היא ללא ספק הכבשה השחורה של מכבי תל אביב ושלה, בכל פעם שגלבוע התקרבה, ירושלים הראתה אופי ושמרה על קור רוח וידעה לברוח שוב.

שחקניה המרכזיים ידעו להגיע למשחק הזה ולספק משחק מצויין. עם כל הכבוד לאופי של גלבוע, בית הלחמי הוריש לירושלים את ג'ייקובן בראון, אחד שכבר היה באקדמיה לאופי וללחימה של בית הלחמי והיה אחד המרכזיים שם. בכל פעם שגלבוע התקרבה, הוא הרחיק אותה עם עוד סל גדול וסיים משחק מצויין של 21 נקודות. עוד אחד שהמשיך את התנופה הגדולה שלו ופתח את המשחק בסערה עם 4/6 ל-3 זהו תמיר בלאט, שהמשחק אתמול היה המשך ישיר לערב הענק שלו מול חולון.

גם פלדין ידע להגיע וסיים את המשחק עם 22 נקודות. אבל המפתח האמיתי היה ההגנה. שחקני ירושלים יודעים בדיוק מי זו גלבוע ולא זלזלו, באו מוכנים ועשו הגנה פנטסטית על המקומיים ועל הדרך הצליחו להוציא את ג'יימס קלי, הסנטר המרכזי של גלבוע ב5 עבירות לקראת הסיום, מה שבסופו של דבר שבר את גלבוע. אבל עדיין, שחקני גלבוע ראויים על עוד משחק עם המון אופי וגם בערב מצוין של ירושלים, ידעו להיות צמודים לקבוצה מהבירה עד לסיום.

ונעבור לצד הצהוב, שהיה אתמול ההיפך הגמור מירושלים. עם כל הכבוד לכישרון בראשון לציון ועם כל הכבוד לזה שהם הדיחו את מכבי ברבע גמר גביע ווינר, אף אחד לא חשב שהתסריט יחזור על עצמו ושוב ראשון תיתן נוק אאוט למכבי. ראשון לציון הגיעה מוכנה טקטית. ג'וני אובריינט, שקלע 32 נקודות ביום חמישי במשחק שייכנס לספרי ההיסטוריה של הצהובים, קלע אתמול רק 5 ונסגר הרמטית על ידי שחקני ראשון לציון. גם סקוטי וולבקין לא הגיע בהתחלה ושחקני ראשון לציון קלעו באחוזים מרשימים ופשוט פירקו את ההגנה של מכבי בצורה מביכה שאין לתאר.

אם זו ההגנה שיש למכבי למכור, עדיף להם לחסוך את הטיסה למדריד. ועם כל הכבוד לשחקנים, יש גם אשמה למאמן. למה לעזאזל הוא עדיין משחק עם ווילבקין כרכז ולא עם דיברתולומיאו שיפנה אותו למצבי קליעה פנויים? ומכבי נגררה לפיקנדרולים מיותרים כדי לפנות את ווילבקין למצבי קליעה אבל כנראה המאמן שלהם עדיין לא למד שווילבקין לא רכז וראשון ברחה. גם הצבע של ראשון היה סגור הרמטית ומכבי ברבע הראשון לא עשתה שם נקודות ובכלל מכבי נגררה למשחק מהיר מבולגן של ראשון במקום להכתיב את הקצב. לסיכומו של עניין, מגיע שאפו ענק לשחקני ראשון.

מי היה מאמין שהקבוצה שעדיין מועמדת לירידת ליגה, תדהים את מכבי פעם נוספת במשחק נוק אאוט.

בתחילת העונה ראינו איזה תלכיד נהדר נבנה בראשון לציון. קבוצה של פעם שהישראלים יובילו אותה. זה לא הלך בליגה עד עכשיו לאכזבת כולנו, אבל אחרי אתמול, השחקנים של ראשון קיבלו ביטחון אדיר להמשך הקריירה שלהם. איגור קולשוב היה נהדר ודאג שמכבי לא תתקרב, אבל הוא היה אחד מיני רבים. כל אחד שעלה אתמול בראשון על המגרש, נתן את כל כולו וקלע כמו שצריך.

שאפו לחבורה של גודס, שאיך שהיא נראית עכשיו, אף קבוצה לא תרצה לקבל אותה בחצי הגמר. ובסופו של דבר, קבוצה שנותנת תקווה ענקית לכדורסל ישראלי כחול לבן, שמזכיר את הימים היפים של פעם.