בימים מאוחדים יותר. לבני וגבאי
בימים מאוחדים יותר. לבני וגבאיצילום: נועם רבקין פנטו, פלאש 90

יורם דורי, מי שהיה בעבר יועצם של יצחק רבין, שמעון פרס המנוחים ואהוד ברק ושבע יריבויות בצמרת מפלגת העבודה, התייחס ביומן ערוץ 7 למהלך האחרון והמטלטל של אבי גבאי, יו"ר המפלגה.

"אנחנו בעולם הרבה יותר דינמי, עולם שבכל חמש שניות פורצת ידיעה", אומר דורי הסבור כי הניסיון להשוות בין יריבויות התקופה הנוכחית לאלו שהכיר הוא עצמו לא תמיד יהיה ניסיון מוצדק ויש לזכור כי "תמיד יש יריבויות אישיות".

ומה לגבי הסגנון והדרך שבה בחר אבי גבאי להודיע את הודעת הפרידה מציפי לבני? "מעולם לא חשבתי, במהלך חיי לצד האנשים הציבוריים, שזה סמינר לנימוסים והליכות... כל אחד פועל על פי סגנונו ואת המשמעות נותנת התקשורת. יש מי שראה את המהלך כ'אבי גבאי יצא גבר גבר' ויש מי שרואה את לבני כקרבן".

"בסופו של דבר כשיש שתי מפלגות שרצות ברשימה משותפת ומגיעים שני הבכירים ביותר שהם לא יכולים לחיות יחד אז מתגרשים", אומר דורי וכשהוא נשאל אם גם לגירושין אין דרך מכובדת שייעשו, הוא משיב ואומר כי ראה בעבר גירושין מוזרים ומשונים בפוליטיקה, ומקרה נתניהו-ליברמן הוא רק אחד מהם.

"השאלה העיקרית היא האם זה יוסיף או יגרע אלקטורלית, כי המחנה הזה רוצה להחליף את השלטון והאם המהלך יוסיף או יגרע. באופן בסיסי אני חושב שיריבויות ורשימות נפרדות מגבירות את אחוז ההצבעה כי נאבקים על אותו נתח קולות ומשקיעים יותר מאמצים בהוצאת מצביעים מהבית. הרי אם כל מרכיבי הממשלה הנוכחית היו רצים יחד הם לא היו מגיעים ל-61. הדבר מלמד שהתחרות בתוך המחנה מביאה יותר אנשים לצאת מהבית".

"אנחנו בעידן שבו יש קצת יותר משישים אחוז מצביעים, כלומר ציבור ענק לא מגיע לקלפי, ואולי מאבקים פנימיים יוציאו אותם", אומר דורי ומזכיר כי בימים בהם דגל התורה ואגודת ישראל התמודדו בנפרד הם הגיעו לתשעה מנדטים, "מאז הם לא חזרו על ההישג הזה. היריבות הפנימית הביאה אותם להוציא "מתים מהבית", כפי שאומר הביטוי".

ואולי ציבור גדול שרצה לראות באלטרנטיבה השלטונית שמשמאל פוליטיקה נקייה יראה את ההתגוששות והטלת הבוץ והרפש ההדדית ויחליט שלא יצביע לא לאלה ולא לאלה, ויעדיף להישאר בבית?

דורי אינו שולל את האפשרות שכך אכן יהיה. "אכן יש שני כיוונים. או שזה יגדיל את אחוז ההצלחה ויגביר את הסיכוי להחלפת שלטון, או שיגידו שזה ישאיר אנשים בבית כי יגידו שהכול סחי".

ומה באשר להתקוממות הפנים מפלגתית והטענות כלפי גבאי להתנהגות דיקטטורית? על כך משיב דורי ואומר: "חלק מחברי הכנסת של מפלגת העבודה נזכרו עכשיו שההתנהלות לא בדיוק כמו לפני ארבעים שנה, אבל העולם השתנה. היום לבוא ולהגיד שכינסנו את הלשכה שתמליץ למרכז שימליץ לועידה וכו' זה רק מרחיק קולות. אין מה לעשות". לזאת הוא מוסיף וטוען נגד המציגים את תלונותיהם באופן אנונימי, "ממה יש להם לחשוש?", הוא שואל.

על עצם הטענות לדיקטטורה אומר דורי: "לא ראיתי שהעובדה שמר נתניהו עושה כל מה שמתחשק לו בליכוד השפיעה על תוצאות הבחירות. כך גם במפלגותיהם של כחלון, לפיד ואחרים. בסוף בוחרים במפלגה לא בגלל ההתנהלות הפנימית, כי כינסו או לא כינסו את המרכז, אלא על פי מידת האמון של הציבור בהנהגה והקרבה לעמדות, על מי סומך הציבור בנושא הביטחון האישי והביטחון הלאומי".

"אני נגד מפלגות דיקטטוריות ואני מאוד בעד דמוקרטיה פנימית אבל זה לא הנושא החשוב והמרכזי", אומר דורי ומוסיף כי יש המעריכים את ציפי לבני והם אכן יהיו כעת בהתלבטות, ואכן יתכן והדבר יעביר קולות מהעבודה לתנועה, אך הדברים תלויים בהרכב רשימת העבודה לכנסת.

לסיכומם של דברים ממליץ דורי לחכות מספר ימים לשקיעת האבק ורק אז לבחון את הדברים. "גם מחר יהיו סקרים שהם כמו מדחום בקומקום רותח. בוודאי שזה יתפוצץ ואין להם קשר למציאות. אני מציע לחכות שבוע או שבועיים".