בשבע מהדורה דיגיטלית

מבצע סבתא

אלפי קשישים נופלים למלכודות שטומנות להם חברות טלמרקטינג ומשלמים הון עתק עבור מוצרים שלא הזמינו

עפרה לקס , כ"ו בטבת תשע"ט | עודכן: 20:50

איתן כבל בדיון בוועדת הכלכלה. במרכז חבילות שהובאו מביתו של קשיש
איתן כבל בדיון בוועדת הכלכלה. במרכז חבילות שהובאו מביתו של קשיש
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי

"חמותי אישה נדיבה מאוד וגם אמידה, אחת כזאת שאוהבת המצאות ואביזרים מיוחדים לבית. בעלי גדל בבית שבו היו כל הזמן דברים חדשניים, כך שהתרגלתי לראות אצלה פעם מברשת שיניים מיוחדת ופעם פותחן דו ראשי", כך מתחילה אורית (שם בדוי) לגולל את סיפור הניצול שעברה חמותה, ניצולת אושוויץ שעברה את גיל 80.

"יום אחד התחלתי לראות אצלה קופסאות בבית. בהתחלה לא התייחסתי לזה, אבל אחר כך התחלתי לשאול: סבתא, מה זה? והיא הייתה עונה: לא יודעת, שלחו לי. בגלל שהיא כל כך נדיבה היא התחילה לחלק לי דברים. לא פעם שאלה אותי: את רוצה סדינים חדשים? רוצה סרוויס? רוצה תכשיט? יום אחד היא הציעה לי סרוויס שנראה מהסוג הזול, משהו שלא עולה יותר מ-60 שקלים בחנות. שוב שאלתי אותה מאיפה זה והיא אמרה לי שוב: שלחו לי. פתחתי את הקופסה ובתוכה מצאתי קבלה על תשלום של 6,000 שקלים, חשכו עיניי". אורית החליטה לחקור את הנושא, וביקשה מחמיה את פירוט כרטיס האשראי של חמותה. "הנשימה שלי נעתקה. הוראות קבע אחת על גבי השנייה. עקצו אותה באלפי שקלים בלי שהיא הייתה מודעת לזה".

אורית החליטה לקחת את העניינים לידיים. היא התקשרה לחברה שהייתה חתומה על הקבלות, ובכל פעם דחו אותה בלך ושוב, העבירו אותה מפקידה לפקידה ונתנו לה להמתין שוב על הקו. יום אחד היא הצליחה לתפוס את מנהלת החברה. "אמרתי לה: מדובר בחמותי, היא ניצולת שואה, תגידי, איך מעזה לעשות את זה? איך את ישנה בלילה? איך את פוקחת עיניים בבוקר והולכת לעבודה כשאת יודעת שאת הולכת לעשוק אנשים מבוגרים? איך את מסתכלת לילדים שלך ולהורים שלך בעיניים?". המילים הקשות שהטיחה אורית במנהלת החברה לא עשו עליה כל רושם. "יש לנו את ההסכמה שלה", פטרה אותה כלאחר יד. אורית נטתה לקבל את הטענה שלה, בעיקר מפני שהחברה ידעה את פרטי כרטיס האשראי, וזה היה בשבילה סימן שהם אכן היו בקשר עם חמותה.

יום אחד, כששוב הגיעה חבילה לבית החמות, אורית הייתה שם במקרה ופתחה אותה. "בקופסה הייתה שרשרת פנינים מזויפת, משהו זול מאוד, ועל הקופסה שוב קבלה על סך אלפי שקלים. שאלתי את חמותי: את הזמנת את זה? היא אמרה שלא. הבנתי שמשהו כאן לא מתנהל נכון. התקשרתי לבנק וביטלתי את כרטיס האשראי שלה. את הוראות הקבע נאלצנו לשלם לעוד עשרה חודשים". החברות השונות, מצידן, לא הפסיקו להתקשר לחמות הקשישה ולהפציר בה שתרכוש שוב. "רק אחרי שעירבנו עורך דין שאיים עליהם בתביעה אם ימשיכו להתקשר, הם הרפו. רק איומים עזרו. כשדיברתי אל הרגש שלהם, זה לא הזיז להם". המשפחה לא הוציאה לחמות כרטיס אשראי חדש, ומאז המקרה הקשה הם פוקחים עין כדי לוודא שאיש לא ממציא דרך חדשה לרמות אותה.

"זו מערכת משומנת שמצאה דרך לעשות כסף קל ומסריח, זה שפל שאני לא יודעת איך מגיעים אליו", אומרת אורית בכאב. היא מעריכה שתפסה את התרמית הזאת רק שלוש שנים אחרי שהחלה. "חמותי שילמה עשרות אלפי שקלים אם לא מאות. ואנחנו עוד משפחה עירנית שיודעת להתערב. יש קשישים חסרי ישע שאין מי שיגן עליהם, שאת הכסף הזה הם צריכים לתרופות. מישהו חייב לעשות עם זה משהו".

קשישה עם חבילת גלישה של נער

עושק הקשישים והשיטה שבה מוציאים מהם כספים במרמה אינם המצאה חדשה. זו תופעה שקיימת שנים ארוכות, שנדמה כי מערכת אכיפת החוק מעולם לא הצליחה להתמודד איתה כראוי. חברות הטלמרקטינג שגובות עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים מהקשישים בדרכי מרמה, צדות את טרפן בכמה דרכים. הן מתקשרות לקשיש ומודיעות לו שזכה בהגרלה שהוא כלל לא השתתף בה. "כדי לתת לך את המתנה", אומר הטלפן האדיב, "אנחנו צריכים שתשלם רק על המשלוח". הקשיש נותן את פרטי כרטיס האשראי שלו ובעצם נופל למלכודת. מעתה יישלחו אליו באופן תדיר עשרות מוצרים שלא הזמין והוא ישלם עליהם. שיטה אחרת היא חידוש חברות במועדון שהקשיש כלל לא היה חבר בו. הטלפן מסביר לו שביטול החברות יעלה 4000 שקלים, והחידוש רק 1,500. הקשיש מעדיף לחסוך ולשלם, וכך שוב מסגיר את מספר כרטיס האשראי שישמש מעתה לתשלום על כל מה שיישלח לביתו. שיטה אחרת היא להתקשר לאדם, לספר לו שרכש כמה חפצים אך לא אסף אותם והחברה מבקשת לזכות אותו. שוב מתבקש בן השיחה לתת את פרטי הכרטיס שלו.

אלה השיטות הקלאסיות ששימשו את הנוכלים במשך שנים רבות, אך עם הזמן הן הולכות ומתגוונות. כיום מי שינסה להיאבק, להתעקש ולהתקשר אחרי שהבין את התרמית כדי לגדוע את הקשר הרע הזה, יקבל איומים בהזמנת משטרה ולפעמים איומים על חייו.

יקותיאל משי, פעיל בנושא עושק הקשישים, מסביר כי חברות הטלמרקטינג מחזיקות אצלן פרטי מידע חלקיים על הקשישים, שאותם השיגו ממאגרי מידע שונים. לצד מספרי תעודת זהות הם יודעים, למשל, מה היא קופת החולים שלו וכך, גם אם הוא חשדן ואומר שאינו מכיר חברה בשם הנקוב, הם מוכיחים לו תוך השלמת פרטי המידע שהם לא טעו ומתכוונים בדיוק אליו.

משי משמש היום כיועץ לסגן שר הפנים, אך בתפקידו הקודם החזיק תוכנית רדיו בתחום הכלכלה ופניות הציבור ברדיו 'קול ברמה' במשך שני עשורים. "עוד ועוד קשישים פנו ואמרו שעקצו אותם ומתעלמים מהם. הם סיפרו לא רק על שיטת הטלמרקטינג אלא בכל התחומים, גם מתן שירות גרוע ותעריף מופרז על תיקונים", הוא מספר. אחת הנשים שפנתה אליו לאחרונה סיפרה שבדקה את חשבון הבנק של אמה, וגילתה שהאם מממנת כמה וכמה חשבונות סלולריים של מכשירים שכלל אינם בבעלותה.

משי ממשיך ומספר שעולם הסלולר הוא כר נרחב לרמאים לעשוק קשישים. "לפעמים מציעים לקשישים חבילות מופרזות. תשלום על הקיפי גלישה שגם האדם המכור ביותר לסלולרי לא יכול לבזבז, או סתם מחירים גבוהים לשימוש רגיל". לפני שנתיים החליט משי לעשות מעשה. הוא הרגיש שהסיפורים מגיעים אליו מכל כיוון, אך מנגד אין מספיק מודעות. הוא גייס לא מעט אנשי ברנז'ה לתשדיר שבו היה מידע על דרכי העורמה שבהן נוהגים בבני גיל הזהב, והתחייבות של אנשי תקשורת לשמור על כספם של הקשישים. בהמשך יזם משי ישיבה בוועדה לצדק חלוקתי בנושא.

"הגיעו לשם כל המשרדים הרלוונטיים, אבל אף משרד לא ידע מה המשרד השני עושה בתחום". נציג המשרד לשוויון חברתי סיפר שהם עובדים, יחד עם משרד הכלכלה, על חוק "אל תתקשרו אליי", שמאז ועד עתה הספיק לעבור בקריאה ראשונה. לפי החוק יוקם מאגר מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל שיווק מרחוק של חברות, וייאסר על פי חוק לפנות לכל מי שרשום במאגר. משי סבור כי פרט להגברת האכיפה והחמרת הענישה, המפתח לצמצום משמעותי של התופעה נמצא במודעות של הקהל הפגיע. זו הסיבה שהוא עובר בין עיריות ורשויות מקומיות, מבקש להוסיף דפי מידע בתוך החוברות שהן מוציאות לתושבים, וגם להגיע אל מועדוני הגיל השלישי. הוא העביר חומרים לשרה לשוויון חברתי כדי שתצא בקמפיין בנושא הזה. "יש כאלה שאומרים שכדאי לשלול מגיל מסוים את כרטיס האשראי או להגביל אותו. אני חושב שזה לא נכון". הוא מנחה את הקשישים לנתק כל שיחת שיווק שמגיעה אליהם, ומנחה את בני המשפחה להיות נוכחים בכל פעם שמוזמן הביתה איש שירות, כדי למנוע רמאות ועוקץ (ראו מסגרת).

אכיפה לא אפקטיבית

כאמור, קהילת הקשישים בישראל היא טרף קל לא רק של חברות טלמרקטינג או סלולרי. בשבוע שעבר פורסם כי במשטרת ישראל התקבלו כמה תלונות על אדם שהתחזה לבעל מקצוע, נכנס לבתים של קשישים בודדים וניצל את השהות שם כדי לגנוב תכשיטים וכסף רב. דרך אחרת, שעליה יש זרם הולך וגובר של מתלוננים, היא ביטוח מכשירי חשמל.

יגאל (שם בדוי) מספר על מה שקרה להורים שלו, אמו בת ה-80 ואביו בן ה-90, שהציעו להם לבטח את מכשירי החשמל בבית תמורת סכום כמעט סמלי, 75 שקלים בחודש. "הצעה כזאת כבר צריכה להדליק נורה אדומה", הוא אומר, "אין מתנות חינם". במשך שנתיים הכול התנהל על מי מנוחות, בעיקר משום שאף מכשיר לא התקלקל בביתם של בני הזוג והם שילמו כנדרש, אבל אז התקלקלה מכונת הכביסה ואחר כך המקפיא. ההתנהלות שיגאל מתאר היא בין רשלנית למגוחכת, ובעיקר לא מקצועית. הטכנאי הראשון תיקן את המכונה, אך התיקון לא החזיק מעמד. אחרי שלושה או ארבעה שבועות הגיע טכנאי נוסף, אך בלי החלק הנדרש. לבסוף הגיע טכנאי שפירק את החלק הדרוש תיקון במכונה בעזרת מבער, לא פחות. המכונה, כמובן, נהרסה כליל. "הם הציעו להורים שלי לקנות מכונה חדשה במחיר מוזל". אחר כך הגיעה סאגת המקפיא, שגם שם הטיפול היה לא מקצועי ולא ראוי. הסאגה הזאת נמשכה על פני חודשים, ולמרות שליד מעשי הרמאות הגדולים החוויה הזאת נראית כעוגמת נפש קטנה, היא עלתה אלפי שקלים והייתה כרוכה בעשרות טלפונים, שעות של המתנה על הקו ותקוות שווא שהדברים יטופלו כראוי.

לאחרונה התגברו התלונות על חברות שפועלות בצורה דומה ואפילו חמורה יותר. הן מבטיחות לקשישים ביטוח על כל מכשירי החשמל שלהן, אך בזמן תקלה אי אפשר להשיג אותן בטלפון. "מי שנזקק לשירות הזה הם על פי רוב קשישים", מסביר יגאל, "אנשים שידעו לתקן כל תקלה בבית והיום כבר לא מסוגלים, הם אלה שזקוקים לביטוח. עם הגיל יש להם מוגבלות מסוימת בתפיסה ובתודעה, ולכן קשה להם להבין שזה תשלום נמוך מאוד תמורת השירות שהם אמורים לקבל".

יגאל תבע את החברה בתביעות קטנות. ההורים זכו בבית המשפט ב-2,800 שקלים, לא סכום שגרם להם להיות עשירים, אבל נתן פיצוי מועט על עוגמת הנפש.

"אני מכיר את הנושא מקרוב, עסקתי בו הרבה פעמים. אבל בכל פעם שאני ניגש לדברים, זה קורע אותי. איך בני אדם מסוגלים להגיע לרמות של רוע ורשע כפי שהאנשים האלה מגיעים? זה הרי מתוכנן. אנשים יושבים ומשקיעים כסף ברוע הזה כדי להמשיך ולקבל עוד יותר כסף. אני לא מצליח להבין את זה". המילים הן של ח"כ איתן כבל, מי שהיה יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, עד השבוע. כבל לקח את הנושא של עושק קשישים ברצינות. הוא קיים דיונים וקידם לא מעט חוקים בנושא. לדבריו שיטות הרמאות וההונאה לא נולדו היום והעבריינות בנושא משתוללת מסיבה אחת: "רשויות המדינה לא עשו כמעט שום דבר, רק לאחרונה הן התחילו לפעול בגלל הלחץ של הח"כים".

גם הרשות להגנת הצרכן לא פעלה מספיק?

"כן, בהחלט", הוא אומר, ומסביר את אי העשייה, "לשיטה הזאת יש מפסיד אחד והרבה מרוויחים: הבנקים, חברות האשראי, יש תעשייה שלמה סביב זה". כבל מוסיף ומסביר שההוכחה שנעשה מעשה רמאות לא תמיד פשוטה להשגה. "צריך להוכיח שלחצו על האדם. צריך להקליט את השיחה. אדם לא יכול להיות בהיכון על כל טלפון שהוא מקבל. החברות גם יודעות איך לדבר בלי לעבור על החוק. הם יכולים לעשות איתך שיחה אחת שבה מוכרים לך מצנם ואחר כך לטרלל אותך".

כבל מביא דוגמה של מכר שלו, "איש הייטק, נווט פנטום", אדם שעוד לא הגיע לגיל הזהב, שגם אותו הצליחו ללכוד ברשת. "התקשרו אליו ואמרו: 'אתה חבר מועדון שלנו כבר שנתיים. עד עכשיו זה היה בחינם, כדי לחדש את החברות אתה צריך לשלם לנו 5,000 שקלים'. אחרי דין ודברים הוא אכן שילם, אבל אחרי העסקה הוא בדק ומצא שהחברה קיימת רק חצי שנה. שיחה כזאת, אם הייתה מוקלטת, הייתה מוכיחה שהוצא כאן דבר במרמה. אולם כעת זו מילה של הטלפנית מול מילה שלו".

מי שאמור להיות אחראי על אכיפת נושא עבירות הצרכנות הוא הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה. 40 אחוזים מהתלונות שבהן עוסקת הרשות נוגעות לנושא של עושק קשישים. "שלוש שנים מנהלת הרשות תיקי אכיפה נגד 60 חברות שעוסקות בשיווק אגרסיבי בטלפון, ומתמקדות בקשישים ובאוכלוסיות פגיעות אחרות", מספר מיכאל אטלן, יו"ר הרשות. "מאז שקיבלנו את הזכות להטיל עיצומים כספיים בתחילת 2015, הגענו לקנסות של 49 מיליון שקלים".

אבל הקנסות האלה לא פוגעים בכיסם של העבריינים. החברות מתפרקות ומכריזות על פשיטת רגל, ואז העבריינים פותחים חברה חדשה וממשיכים לעבוד.

"צריך להשלים כלים לאכיפה. היום אנחנו רואים שלא נפתחות עוד חברות, אבל יודעים שחברות מחליפות פעילות, והולכות לכיוון של ביטוח מכשירי חשמל וייעוץ פיננסי".

אטלן, שרבים רואים ברשות שלו את הכתובת למיגור התופעה, מעביר במידה מסוימת את הכדור למגרשים אחרים. לטענתו אין לרשות די כוח אדם, וכן שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. "לפני חודש צוות משותף שלנו ושל המשטרה פשט על חברה שהיא אשכול של חברות, ואנחנו מנהלים נגדה חקירה. אבל למשטרה יש סדרי עדיפות אחרים. רק עכשיו, בעקבות הרעש התקשורתי, הורה השר ארדן למשטרה לפתוח צוותי חקירה מיוחדים. אלה הצוותים שעובדים איתנו".

הוא מספר על חקירה מוצלחת שהביאה לכך שאחת החברות, חברת 'סופר דיל', קיבלה קנס של 750 אלף שקלים והמנהל עצמו נקנס ב-250 אלף.

החברה לא תשלם את הקנס, והמנהל עושה סכום כזה בחודש.

"נכון, הבעיה היא שאין איום במאסר".

הרושם הוא שאטלן ועובדיו רוצים, אבל תקנות וחקיקה שהחלו להיות מקודמים ייתקעו עכשיו לזמן רב בגלל פיזור הכנסת. יוזמות כמו מאגר "אל תתקשרו אליי", הצעות חוק להקלה על ביטול עסקאות אשראי, החמרת הענישה, הצעת החלטה של הממשלה ובה תיקונים רבים שייתנו יותר שיניים ויותר כוח אדם לרשות לאכוף ועוד - כולם קפאו על מקומם בשבוע שעבר.

"אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם דברים שהם לא בחקיקה", הוא מבטיח, "את התוכניות והתקנות שתלויות בכנסת אנחנו מכינים בעבודת מטה מסודרת כדי שהן יהיו מוכנות מיד כשהכנסת תתכנס. בציבור יש תפיסה כאילו הרשות היא האחרונה שעובדת, אבל אנחנו עובדים על זה שלוש שנים ודברים מתחילים לקרות. גם המודעות התקשורתית קשורה בפעילות שלנו, לצד פעילותם של אנשים אחרים".

גם שופטים נופלים

"חוקים הם לא העניין", פוסקת מירב כהן, האישה שעומדת מאחורי החשיפה הגדולה לנושא בחודשים האחרונים. "אני מבינה שכל הח"כים רוצים כותרות וזה סבבה, אבל העבריינים האלה עוברים כבר היום על אלף חוקים, אז אחר כך הם יעברו על אלף ועשרים חוקים, מה זה משנה? הבעיה היא אכיפה. תראי איך כל תחקירן מתחיל בטלוויזיה מצליח להגיע לחברות האלה, זה לא כל כך מסובך. אין סיבה שהמשטרה לא תגיע ותשים עליהן יד".

מירב כהן נחשפה לנושא עושק הקשישים כשניהלה את ארגון 'אמון הציבור'. "באותה תקופה וגם אחר כך, הגיעו אליי הרבה פניות בנושא. אבל כל מי שהפניתי למשטרה ולרשות לסחר הוגן לא קיבל מענה אפקטיבי". לפעמים היא ליוותה את האנשים להגיש תלונה במשטרה, ונחרדה לראות את היחס שקיבלו. "הלכתי לתחנת המשטרה עם קשיש שלקחו ממנו 200 אלף שקלים בכרטיסי אשראי, ואחר כך עוד באו לביתו לקחת ממנו צ'קים. כשהגענו אמרו לנו שזה סכסוך עסקי ולמשטרה אין סיבה להתערב. במקרים אחרים סגרו תיקים מחוסר עניין לציבור".

היא החלה לאסוף מתלוננים לתביעה ייצוגית נגד חברות האשראי, תביעה שהוגשה לפני כמה חודשים. "מחזיקי כרטיסי האשראי משלמים ביטוח. רכיב אחד שלו הוא על ביטול עסקאות, אבל חברות האשראי אינן מוכנות לבטל. בטח, הן מרוויחות מזה כסף". חברות האשראי חוזרות ואומרות שהן מתקשות לבטל עסקאות ושהמהלך מורכב מבחינה חוקית. כהן דוחה את הדברים. "כשיש חברה שכמעט כל העסקאות שלה הן טלפוניות ויש לה 70 אחוזים של הכחשת עסקה, כלומר אנשים מכחישים שהם ביצעו אותה, זה אמור להדליק בחברת האשראי נורה אדומה. הרי כשעומדות מולן חברות חזקות הן יודעות לבטל".

בהתחלה פעלה כהן בנושא על אש קטנה. מה שגרם לה להעביר הילוך היה ההיכרות עם אישה בת 80 פלוס שיום אחד לקתה באירוע מוחי. "רק אז, כשהייתה בבית חולים במצב לא טוב, היא העזה לספר לילדיה שהיא נמצאת במצוקה גדולה כי היא הסתבכה עם חברת טלמרקטינג". בנה של האישה יצר קשר עם כהן והיא שלחה אותו לרשות לסחר הוגן ולמשטרה. "הגופים האלה לא החזירו לה כסף. זה מבחינתי היה מקרה מכונן".

וזאת הנקודה שעליה עובדת כהן יותר מכול. כי לצד מניעת התופעה וצמצומה, שגם הם רחוקים היום מלהתרחש, קיים הצורך האקוטי להשיב לקשישים את כספם. חלקם לא יכולים לממן לעצמם מזון ותרופות, מאחרים נלקח הסכום שעליו עמלו כל חייהם ואיתו גם כבודם העצמי.

כהן החליטה ללכת עם הפושעים למלחמת התשה. "כל כמה שנים עושים בכלי התקשורת כתבה על התופעה, החברות האלה מורידות את הראש ואז ממשיכות לפעול. החלטתי שלא משנה מה, אני מתעסקת בזה ומפרסמת את המעשים עם השמות של המעורבים בעניין, מתלוננת במשטרה, כל היום, גם אם נצטרך לעשות את זה שנתיים". לכהן חברו מתורגמנים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עורכי דין וחוקרים פרטיים שעובדים איתה בהתנדבות. "הרבה פעמים האנשים מבוהלים. הבית מלא בקופסאות ובעל הבית חושש לדבר. הקשישים מתביישים לספר לילדים שהם בבור ענק של מאות אלפי שקלים. הם בוכים כשהם מדברים איתי, ולפעמים מנתקים כשהילד נכנס הביתה. זו מועקה נפשית מאוד גדולה".

כהן מעידה על כך שהחבורה שלה פועלת כמו יחידת גרילה, במיוחד בשל העובדה שהחברות האלה לא מפרסמות כתובת ולא משאירות אחריהן טלפון. "אני מפעילה חוקרים פרטיים, אני מגיעה לכתובת של החברה ולנייד של המנהל. הם בהלם, לא מאמינים שהגעתי אליהם באופן אישי. אני אומרת למנהלי החברות: או שתחזיר את הכסף, או שאני תובעת אותך ומחר הפרצוף שלך יהיה מרוח על כל העיתונים". המשפט הזה מפעיל אצל האנשים האלה נים רדום בנפש, והם משיבים לקשישים סכומי כסף לא קטנים. המתנדבים של כהן לוקחים לא פעם את החבילות אל החברה עצמה ודורשים את הכסף בחזרה. כך הם משיבים לקשישים אלפי שקלים ולפעמים עשרות אלפי שקלים.

מה היקף התופעה? בכמה אנשים מדובר?

"אני מטפלת היום בכ-500 מקרים באופן פרטני. כשהגשתי את התביעה הייצוגית, לפני כמה חודשים, פניתי למועצה הישראלית לצרכנות כדי לדעת כמה נפגעים יש. הם השיבו לי שבשלוש השנים האחרונות פנו אליהם 2,500 איש בנושא הזה. ומכיוון שרק מתי מעט מתלוננים, את יכולה להכפיל את המספר ב-10 או ב-20". התופעה הזאת, היא מדגישה, לא פוסחת על אף אחד. "יש לנו שופטים בדימוס שזה קרה להם. לא רק אנשים חלשים. עד היום נלקחו מאות מיליוני שקלים מהקשישים". כהן לא נחה לרגע. "זו כזאת זכות, הרגע שבו אדם מבוגר אומר לך 'חזרו אליי לחשבון 30 אלף שקלים'. עם הכסף הזה חוזרים לו האמון שלו בעצמו, הגאווה העצמית והאור בעיניים".

כהן עושה הרבה טוב, אבל היא לא חושבת שזו עבודה של אזרחים. "המשטרה, הפרקליטות והרשות לסחר הוגן צריכים לחקור ולדאוג שמי שעושה את זה ישלם מחיר אישי ויישב בכלא הרבה מאוד זמן". התופעה הקשה, כאמור, רחוקה מלהיעלם מחיינו. לכן, לסיום כהן נותנת את הטיפ שלה לשמירה על הדור המבוגר: "תעברו על פירוט כרטיס האשראי של ההורים. זה בסיסי. ואם אתם רואים חבילות שלא יודעים מה הן, לבדוק ולהתעניין. כשאני מסתכלת בפירוטים של כרטיסי אשראי אני רואה 40 שקלים למכולת, עוד 60 שקלים למכולת ואז אלפי אלפי שקלים של החברות האלה. כואב הלב לראות את זה בכל פעם מחדש".

================================================================

חשוב להגביר את המודעות. יקותיאל משי
צילום: באדיבות המצולם

תמצית הכללים של יקותיאל משי לגיל הזהב

* עדיף להימנע ככל האפשר מביצוע עסקאות מרחוק דרך מכשיר הטלפון או באמצעות האינטרנט, במיוחד כאשר מדובר ברכישת מוצרים שמתפרסמים בחוברות שונות המבטיחות את המוצר בחינם ובעלות של דמי משלוח בלבד.

* במקרה שמתקשרים אליכם ומספרים לכם שזכיתם במוצר כלשהו בעקבות הגרלה שנעשתה או בשל היותכם חברים במועדון לקוחות כזה או אחר, הדבר המומלץ ביותר לעשות הוא לומר: תודה, אנחנו לא מעוניינים, ולנתק את הטלפון.

* אם דופקים אצלכם בדלת מוכרים או משווקים של מוצרים שונים בלי שהזמנתם אותם, עדיף שלא לפתוח את הדלת ולהתעניין במוצר, כי לאחר מכן יהיה קשה יותר לסרב לעסקה. אם יש מוצר שמעניין אתכם, עדיף שתצאו לרכוש אותו אצל המשווק בצורה מסודרת.

* היזהרו שלא להתפתות ולמסור בטלפון את פרטי כרטיס האשראי לחברות שונות ולא מוכרות שמציעות לכם עסקאות בתשלום חד פעמי או בתשלומים.

* לפני כל ביצוע עסקה, בקשו מסמך או חוזה המפרט את פרטי המוצר, תנאי העסקה וצורת התשלום, כתובת וטלפון של העסק, ובכל מקרה עדיף להיעזר בקרוב משפחה או באיש מקצוע לפני החתימה על חוזה או הזמנת מוצר.

* בכל הזמנת שירות או רכישת מוצר דרשו תמיד מסמך מקורי המעיד על ביצוע העסקה ותעודת אחריות החתומה על ידי החברה או נותן השירות. לעולם אל תאמינו להבטחות שניתנות בעל פה.

* השתדלו אחת לחודש לבדוק את חשבונות הסלולר שלכם ולראות האם אתם משלמים על שירותים שלא הזמנתם או על מספרים ומכשירים שאינם בבעלותכם.

* אם אירעה תקלה בבית או במוצר המחייב הזמנת בעל מקצוע, חשוב מאוד לקבל הצעות מחיר נוספות כדי לוודא מה המחיר הממוצע של תיקון התקלה.

* חשוב מאוד לדעת כי יש תקנות להגנת הצרכן המקנות לצרכן את הזכות לבטל עסקאות מסוימות באופן חד צדדי ובלי סיבה, ולקבל את כספו בחזרה. ניתן לפנות למועצה הישראלית לצרכנות ולקבל חוברת הסבר על התקנות.