על סקרים, פערים ו"הימין החדש"

הסקר שפורסם הבוקר בעיתון "בשבע" יכול לשמח מאוד את נפתלי בנט ואיילת שקד, אבל קריאה זהירה בו צריכה גם מאוד להדאיג אותם. פרשנות

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו בטבת תשע"ט

בנט ושקד
בנט ושקד
צילום: TPS

מאחר שסקרי מנדטים תקבלו בסוף השבוע בכל העיתונים, בחרה מערכת העיתון "בשבע" לערוך סקר שיתמקד בהשפעות "המפץ הימני" על המגזר (תוצאות מלאות בתמונה למטה*).

מתוך התוצאות הללו נחלץ עוד מעט תובנה כוללת על סקרים ותוצאות שתסביר גם חלק מהפערים בין סקרים של סוקרים שונים, אבל לפני שנתחיל לבלבל במוח תחילה תמצית מהתוצאות:

בתשובה לשאלה "למי אתה מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לכנסת? השיבו 22.6 אחוזים כי יצביעו לליכוד, 16.2 אחוזים כי יצביעו למפלגת הימין החדש, 14.4 אחוזים השיבו כי יצביעו לרשימת הציונות הדתית (הבית היהודי והאיחוד הלאומי), 4.4 אחוז השיבו שיצביעו למפלגת עוצמה לישראל, 4.2 אחוזים השיבו שיצביעו לש"ס, 3.2 אחוזים יצביעו למפלגת יחד של אלי ישי, 2.8 אחוזים יצביעו ליהדות התורה (התוצאות המלאות בתמונה למטה).

לכאורה התוצאה היתה צריכה לשמח מאוד את נפתלי בנט ואיילת שקד, שגורפים בתוך המגזר נתח גבוה יותר מזה של הרשימה הציונית דתית. אולם, אנחנו ביקשנו מהנשאלים עוד דבר: לדרג את רמת הביטחון בתשובתם מ-1 (הכי נמוך) ל-10 (הכי גבוה).

המשיבים שאמרו שיצביעו ליכוד הביעו רמת ביטחון ממוצעת בתשובתם של 8.08, המשיבים שהשיבו כי יצביעו לרשימת הציונות הדתית (הבית היהודי והאיחוד הלאומי)" הביעו רמת ביטחון ממוצעת של 7.3, ואילו המשיבים שענו כי יצביעו למפלגת הימין החדש הביעו רמת ביטחון ממוצעת של 3.92 בלבד.

מדובר בפער גדול מאוד ברמות הביטחון, שצריך להדליק נורה אדומה אצל בנט ושקד כשהם מנסים להעריך מה באמת יקרה ביום הבוחר. נזכיר כי בעבר בנט סבל קשות מזליגה של מצביעים ברגע האמת. זה קרה במידה משמעותית ב-2013 וקרה בצורה הרבה יותר קשה בשנת 2015. אנחנו לא בדקנו מה קורה אצל תומכי "הימין החדש" מחוץ למגזר, אבל אין ספק שזה משהו שכדאי מאוד לבדוק.

הסוגייה הזו, של רמת הביטחון בתשובה, מסבירה גם פערים שאנחנו רואים בתוצאות בין סקרים של סוקרים שונים. השאלה של רמת הביטחון בתשובה היא כמובן לא המצאה שלנו. סוקרים טובים נוהגים לשאול אותה תמיד. ההבדל בין סוקרים שונים, גם הטובים שבהם, הוא באופן המדויק שבו הם משקללים את רמת הביטחון לתוך התוצאות. אין תשובה מדעית מקובלת לשאלה איך עושים את השקלול הזה, וזה מבוסס בעיקר על נסיון החיים של הסוקרים. הסקר שלנו לא היה סקר מנדטים אז לא נדרשנו לבצע שקלולים, אבל כשעושים סקר מנדטים השקלול הוא סוגיה כבדה מאוד, שמשפיעה מאוד על התוצאה שאנחנו הצופים/הקוראים/הגולשים מקבלים.

ועוד משהו קטן: הנסקרים שהשיבו כי יצביעו לרשימת הציונות הדתית נשאלו בהמשך גם "מי לדעתך צריך לעמוד בראש רשימת הציונות הדתית"? השאלה היתה פתוחה ולנשאלים לא הוצעו תשובות אפשריות. 54 אחוז השיבו - בצלאל סמוטריץ', 14 אחוז השיבו - אורי אריאל, 9 אחוז השיבו - אלי בן דהן, 7 אחוז השיבו - נפתלי בנט, 5 אחוז השיבו - הרב דרוקמן, עוד 5 אחוז השיבו - מוטי יוגב, 2 אחוז השיבו - בועז העצני ושיעור דומה תמך במרים פרץ ובסיון רהב מאיר.

העובדה שמדובר היה בשאלה פתוחה היא חלק ממה שעיצב את התוצאות, לטוב ולרע. אם היינו נותנים שאלה סגורה ומציגים רשימה של מועמדים אפשריים, בטוח, ללא כל צל של ספק, שהתוצאה היתה שונה. מחד, רשימה סגורה מזכירה למשיבים שמות שאולי לא עלו על דעתם באותו רגע. מאידך, היא מוציאה מהמשחק הרבה שמות שהסוקר לא הציג (כי הוא לא חשב עליהם או כי מסיבה כלשהי הוא העדיף שלא להציג אותם). לכן כאשר אתם רואים סקרי פופולריות כאלו, תמיד חשוב לבדוק איך נשאלה השאלה.

*שימו לב לשגגה קטנה שנפלה בה. בעמודת הביטחון בתשובות (שמאל למעלה) מופיעה פעמיים "יש עתיד". התוצאה הגבוהה יותר היא באמת של הליכוד



טוען....