בשבע מהדורה דיגיטלית

מי יעצור את המעצרים

בית המשפט פוסל עדויות שהוצאו תחת לחץ מנערים יהודים החשודים בפשיעה לאומנית. ועדיין, גם במעצר שהיה השבוע נשמעות מהשטח עדויות קשות

יוני רוטנברג , כ"ו בטבת תשע"ט

לא רק השב"כ אשם, אלא גם מי שהטיל עליו את המשימה.
לא רק השב"כ אשם, אלא גם מי שהטיל עליו את המשימה.
צילום: פלאש 90

ביום ראשון שאחרי שבת חופשית בישיבה לנערים, שאת הזכרת שמה מונע צו איסור פרסום, נדרשים התלמידים להגיע עד השעה 11 בבוקר.

כך היה גם ביום ראשון האחרון. השיעור הראשון כבר התחיל כאשר באופן לא צפוי נכנסו עשרות שוטרים למתחם הישיבה ובידם צווי מעצר לשלושה מהתלמידים. השלושה נלקחו בלי שהספיקו לדבר עם הוריהם, ומשם הובאו לחקירת שב"כ כשהם מנועים מליצור קשר עם ההורים או לפגוש עורך דין. הצוות, שמיהר ליידע את ההורים ולעמוד לצידם, היה אומנם מופתע מהעיתוי ומהאופן שבו נעשו הדברים, אך כלל לא היה מופתע מעצם המעצר.

שעות ספורות אחרי האירוע שהביא למעצר, שגם עליו מוטל צו איסור פרסום, כבר הגיעו החוקרים לישיבה. "מיד באותו לילה שבו אירע האירוע כבר התדפקו על דלתות הישיבה חוקרי שב"כ", מספר מנהל הישיבה. "ראש הישיבה, שהיה עם התלמידים שם, אמר שבוודאי ישתף פעולה עם רשויות החוק, אך הוא צריך לראות צו כדי להכניס אותם. כמובן שלא היה להם צו, כך שבפעם הזאת הם עזבו את המקום". הביקור הזה נבע כנראה מקרבת הישיבה למקום האירוע. הסימון המוקדם של הישיבה כאחראית לאירוע, עוד בטרם התבררו פרטי המקרה כראוי, מעידה לטענת הישיבה כי השב"כ ירה את החיצים עוד בטרם סימן את המטרה.

גורם בחטיבה המרחבית שומרון, שבדק את התיעוד של האירוע בתוך הצבא, מוסיף לסימני השאלה סביב ההאשמה האוטומטית של הישיבה הסמוכה. "הכוחות הראשונים שהגיעו לשטח עשו סריקות, ובדיווח שהעבירו לא היו שום ממצאים שמעידים על החשדות", הוא אומר. לדבריו, החשדות מתבססים רק על עדויות של ערבים ממקום האירוע.

"למחרת בערב שוב הגיעו אלינו לישיבה מהשב"כ", מספר המנהל. "הפעם גם אני הייתי בישיבה. הודענו שוב שאנחנו נפעל על פי החוק אבל לא נכניס אותם בלי צו. הם הלכו, ומיד למחרת קיבלנו טלפון מגורמים בכירים בשב"כ ובו נאמר שמזמינים את הנהלת הישיבה לפגישה. לנו היה קו מאוד ברור לכל אורך הדרך: אנחנו לא מסתירים כלום, לא פועלים בצורה נסתרת ושקטה, מנהלים את הכול על השולחן. לכן הודענו להם שנסכים להיפגש בצורה גלויה ולא במתקני השב"כ, ובנוכחותו של ראש המועצה יוסי דגן".

הבכירים בשירות הסכימו לתנאים, ויומיים בלבד אחרי האירוע נערכה הפגישה. במהלך הפגישה אמרו אנשי השב"כ להנהלת הישיבה כי הם מבינים שהם אנשי חינוך, שאינם מכוונים את הנערים לפעילות כזאת, ולכן כדאי שישתפו פעולה. הם טענו בפני המנהל שהם יודעים כבר מי מהתלמידים עשה את המעשה, ואם המנהל רוצה לעזור לו ולרחם עליו כדאי שיסייע להם.

"עניתי להם: אנחנו קודם כול אנשי חינוך", משחזר המנהל. "אנחנו לא מאמינים לשום מילה שלכם, אם היה לכם מידע הייתם עוצרים אותו מזמן. הוכחתם בעבר שאתם הורסים נשמות וחיים של נערים ומשפחות. אנחנו לא משתפים איתכם פעולה באופן עקרוני, כי בעינינו לא שירות הביטחון הכללי צריך לעסוק בזה בשיטות הפעולה הדרקוניות שלו אלא המשטרה והרווחה, כמו שמטפלים בנערים בכל מקום אחר. עם זאת שיתפנו פעולה במה שהחוק חייב אותנו, והדרכנו גם את התלמידים שלנו לפעול כך".

הפגישה הסתיימה בחוסר הסכמה ושיתוף פעולה, ומאותו רגע החל מהלך של חקירות אינטנסיביות של תלמידי הישיבה. במהלך תקופה לא ארוכה הוזמנו 30 מתוך 70 התלמידים שלומדים בישיבה לתשאולים בשב"כ, שהיו עדינים יחסית ובנוכחות ההורים. "בתשאולים האלה התחלנו להרגיש איך השב"כ מעוניין לא רק לתפוס את החשודים, אלא גם לפגוע בישיבה עצמה. תלמידים סיפרו כיצד חוקרים ניסו לסכסך ביניהם ובין ההנהלה, אמרו להם שאנחנו לא אחראיים ושאנחנו מפקירים אותם".

העינויים פוחתים, הסבל נמשך

הניסיון לפגוע בישיבה לא נגמר בזה. לטענת המנהל, אנשי מחשבים של השב"כ הצליחו לפרוץ לקבוצת המייל המשותפת להנהלת הישיבה ולהורים, ופרסמו שם מכתב כביכול בשם אחד ההורים. "אותו הורה-לכאורה טען שההנהלה מפקירה את הילדים, וההתנהלות שלהם היא לא אחראית, ועוד טענות בסגנון ששמענו כבר בחקירות. ההורים עצמם הרגישו מיד שיש פה משהו מפוברק, ומהר מאוד זיהינו שזה מישהו שנשתל".

אירועי יום ראשון האחרון היו מבחינתו המכה בפטיש, ניסיון לפגוע בישיבה כולה, גם אחרי שכבר הצליחו בשב"כ לסמן שלושה חשודים עיקריים. "התלמידים היו בבית מיום חמישי ועד יום ראשון בבוקר", הוא טוען. "השב"כ לא ראה לנכון לקחת אותם אז, אלא חיכה שהם יגיעו לישיבה, ועשה פה את כל המופע המאיים הזה עם עשרות השוטרים בתחילתו של שבוע לימודים". לא מדובר בסתם שבוע, אלא בשבוע שבו מתקיים יום היכרות של הישיבה לתלמידים חדשים. למרות הכול, המנהל מעיד כי ההתעניינות דווקא גדלה השנה לעומת שנים קודמות, והישיבה עם הפנים קדימה.

"האשמה פה לא תלויה כולה בשב"כ", מסביר פעיל הימין צבי סוכות, שמוביל את המחאה נגד תנאי הכליאה של העצורים. "אלה קודם כול מקבלי ההחלטות שהגדירו שמי שמטפל בעבירות מהסוג הזה של יהודים הוא השב"כ ולא המשטרה. זה מה שהשב"כ יודע לעשות, אז זה מה שהוא עושה. זה הזוי, באים וחוקרים ישיבה ובחורים צעירים כאילו זה איזה ארגון טרור עם מנגנון מפותח. מי שצריך לטפל בזה זאת המשטרה, ובאופן שבו מטפלים בנוער על פי חוק הנוער".

קשה לדעת מה עוברים הנערים העצורים ברגעים אלה במרתפי השב"כ. כרגע אין אינדיקציה על עינויים מהסוג שבו השתמשו החוקרים בפרשת ההצתה בדומא, וההערכה היא שהפעם השב"כ נמנע מעינויים כאלה, בין השאר בגלל הנזק שגרמה לו החשיפה של הדברים בפעם הקודמת. אך גם בלי העינויים, מדובר בחוויה קשה פיזית ומנטלית. "זה יכול להיות הרעבות, השפלות, חוסר שינה, איומים - מניפולציות שגורמות ללחץ נפשי נוראי, במיוחד לנערים צעירים", מתאר עו"ד איתמר בן גביר, שמכיר את הפרקטיקות הללו הן מלקוחות רבים שייצג, כולל הנערים שנעצרו ביום ראשון, והן מחוויותיו האישיות במשך שנותיו כפעיל ימין.

אחת מהפרקטיקות המזעזעות יותר שהפעיל השב"כ נגד נערים החשודים בפעולות 'תג מחיר' וטרור יהודי, התפרסמה בסוף השבוע שעבר בתוכנית 'עובדה'. עו"ד בן גביר העביר למערכת התוכנית הקלטות שבהן נשמעים קולותיהם של מדובבים שהוכנסו לתאו של צ', שנחשד בהצתת כנסיית הדורמיציון. חשוב לציין שהחשד נגדו התעורר בעקבות עדות של הקטין החשוד בפרשת דומא, שבמהלך העינויים שעבר במסגרת החשדות נגדו באותה פרשה, העיד גם על מעורבותו בהצתת הכנסייה יחד עם צ'. בהקלטות ניתן לשמוע כיצד שני הפושעים המחופשים איימו על חייו של צ' והתעמרו בו, עד שהביאו אותו למצב נפשי מעורער ולהודאה שביצע את ההצתה.

כבר לא מגיע גיבוי

הבשורה שהגיעה השבוע ביום שלישי מבית משפט המחוזי מרכז, עשויה להשפיע גם על החקירה שמתנהלת כעת נגד שלושת הנערים. השופטת קבעה כי ההודאות שנגבו במהלך תרגיל הדיבוב מהחשוד צ' אינן קבילות. היא אף הוסיפה ופסלה הודאות שבאו מאוחר יותר בעקבות אותו תרגיל, בטענה שיש להטיל בהן ספק לנוכח רצף האירועים. "יש לנו תקווה שבשירות הביטחון הכללי יבינו שכל הפרקטיקות הדרקוניות שהם מפעילים פשוט לא יתקבלו בבית המשפט, ויחדלו מהן", אומר עו"ד בן גביר. "יש להם שתי אפשרויות – או להפסיק עם ההתנהלות הזאת או לערער לעליון. אני דווקא אשמח לעמוד מול שופטי העליון ולאלץ אותם לזכות את הנאשמים".

טראומת חקירות דומא נמצאת כל הזמן ברקע הדברים, וכבר היו מי שכינו את הפרשה "דומא 2". אף שההשוואה נראית קצת רחוקה, נדמה שהפעם המודעות גבוהה יותר ויש דרישה לפיקוח והגבלה של החקירות. ביום שלישי בערב התקיימה הפגנה מול בית שרת המשפטים איילת שקד, בדרישה כי תפעל לפקח על החקירות ולהגן על זכויות העצורים.

כזכור, במהלך חקירות פרשת דומא גיבתה שקד את פעילות השב"כ, והשר בנט אמר אז: "למי אתם מאמינים יותר, לבן גביר או לאיילת שקד?". "כאב לי בזמנו לשמוע את הגיבוי הכל כך מוחלט לחוקרי השב"כ על גבם של אותם נערים", אומר עו"ד בן גביר, "היום הוכח מעל לכל ספק שהיו התעללויות והיו עינויים. הייתי מצפה שהשרה שקד והשר בנט יפעלו לתקן את העוול הנורא הזה שנעשה לנערים. הם צריכים לזכור שהיום זה נער מיצהר, ומחר זה יכול להיות נער מגבעת שמואל או מרעננה. למחלקה היהודית בשב"כ אין גבולות".

מהשרה שקד נמסר בתגובה: "שרת המשפטים שוחחה עם פרקליט המדינה והבהירה שהיא מצפה שזכויות חשודים יישמרו על פי חוק, כולל מתן אפשרות לנערים העצורים להיפגש עם עורך דינם. מטבע הדברים השרה אינה מיודעת על מהלכי החקירה ואינה יכולה להתערב בהם".