הסכנה מרחפת באוויר

למעלה מ-90 אחוזים מהרחפנים בישראל ללא רישום ורישוי. מומחה האבטחה אבי אטיאס מציג שורת תרחישי סכנה ומציין: הפתרון מתקרב.

שמעון כהן , כ"ט בטבת תשע"ט

רחפן
רחפן
צילום: קובי ריכטר/TPS

איום הרחפנים עשוי להיות בעל השלכות מסוכנות ביותר במגוון תחומים, וההתמודדות עם האיום מצריכה היערכות במספר פרמטרים. על הסוגיה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אבי אטיאס, מומחה לפתרונות אבטחה, מנכ"ל חברת GSS360.

בראשית הדברים מציג אטיאס כמה דוגמאות להיקף הסכנה העולה מכניסתם של הרחפנים לחיינו: "הסכנה ממשית. ראינו באירוע האחרון ב'גטוויק' בלונדון את האירוע שעצר את שדה התעופה ומדובר בנזק של מיליוני ארו.

''ישנו גם איום מול מתקנים אסטרטגיים, מתקנים רגישים, הרחפן הוא גם איום על ראשי מדינות בעיקר בתקופת בחירות כשהבכירים נואמים ורחפנים יכולים לשאת חומרי נפץ או חומר רדיואקטיבי כלשהו והרי לך פיגוע. קשה מאוד לאתר לחזות ולחסום אותו. יש רגולציה שמקשה על כך. לכן יש כאן אירוע שהוא לא פשוט אבטחתית".

"אנחנו מתמודדים עם הנושא וקשה מאוד לבנות תפיסת אבטחה לגבי הרחפן. יש הרבה סטרטאפים ופתרונות טכנולוגיים שניתן לתת בהם מענה", מציין אטיאס הסבור כי על מנת לתת מעטפת שלמה לאיום יש לשלב בין הגורם המודיעיני לגורם האנושי, לשלב טכנולוגיה ואכיפה ובכך למעשה לסגוןר מעגל, כהגדרתו.

לטעמו של אטיאס מציאת הפתרון הכולל והמקיף היא משימה מסובכת, אך אפשרית. "עשה יפה הקבינט כשהחליט למנות גופים, למנות את השב"כ על מתקנים רגישים, את צה"ל על גבולות איו"ש, הורה למל"ל להכין את הנהלים ושמפא"ת יבנה את הטכנולוגיה וכך אנחנו מצמצמים את האירוע".

"ישראל מקדימה הרבה מדינות מתקדמות", קובע אטיאס המציין כי ב'גטוויק' הוצבה מעכב ישראלית וכך גם במדינות אחרות. באשר לכשל ב'גטוויק' הוא אומר כי מדובר היה בתקלת הפעלה שלא נכון להרחיב אודותיה, אך אם המנגנון היה מופעל כיאות הפתרון הישראלי היה מוכיח את עצמו.

"צריך לזכור שאם אני מפעיל רחפני משטרה אני בבעיה כפולה, כי אני צריך לחסום רחפן תוקף ובמקביל לתת מרחב מחיה לרחפן המשטרתי", אומר אטיאס ומעיר כי "למעלה מתשעים אחוז מהרחפנים בישראל הם ללא רישוי, כלומר שכל אחד יכול לקנות רחפן ולשים עליו משהו. ב-2017 היו עשרות רחפנים שהוכנסו לבתי הכלא עם אמל"ח, חומר נפץ או טלפונים. אף אחד לא רוצה לחשוב על אסיר ביטחוני שמקבל רחפן עם חומר כזה בלילה".

עם זאת לדבריו כאשר מדבור בבתי כלא ניתן למצוא מענה בחסימת תדרי שידור לרחפנים, אך זאת בין השאר בשל היות הכלא מתחם קטן ומוגדר יחסית. בדבריו נמנע אטיאס מלהרחיב אודות היכולת לפעול במתחמים גדולים יותר, אך רומז למענה הקיים בגבול עזה. "זה תלוי במדינה וברגולציה".

ומה באשר לתהליך הרישוי? האם הוא כולל שבב זיהוי שיגדיר את הרחפן ככזה שאינו מאיים? אטיאס משיב ומבהיר כי אכן מנגנון כזה כבר קיים בארה"ב, שם "לכל רחפן יש מספר סידורי כמו לכל רכב. רושימים בעלות לכל רחפן וזה מצמצם מאוד אבל לא פותר בעיה של גניבת רחפן. בכל אופן כשרחפן נכנס למקומות של צנעת הפרט, לשדות תעופה וכו' אני יכול לזהות את הבעלים ולקנוס אותו".

בדבריו שולל אטיאס אפשרות לחסימת כלל תנועת הרחפנים בשמי ישראל עד להסדרת הרגולציה הנדרשת לשם כך? אטיאס משיב בשלילה. לטעמו מדובר במהלך בלתי ישים מעבר לתפקידיהם החיוביים של רחפנים הן בתחומי נופש, בילוי וצילום והן בתחומי החקלאות ודומיהם, שם תורמים רחפנים תרומה משמעותית להצלחת ופיתוח הענף.

לטעמו של אטיאס ישראל נמצאת בהחלט בדרך הנכונה אל הפתרון הראוי לאיום החדש, אך רצוי לזרז את הדברים בטרם יתרחש חלילה פיגוע שיוגדר כמחדל בשל העיכוב במציאת המענה. עוד מציין אטיאס כי ארה"ב היא המתקדמת ביותר בתחום ההתמודדות עם רחפנים, הן ברישום הן בחקיקה והן בטכנולוגיה.