מלחמת קודש

להאמין לשב"כ או לעורכי הדין? מותר להפעיל אמצעים מיוחדים בחקירה? ומה לגבי מניעת מפגש עם עו"ד? פרופ' אביעד הכהן בראיון לערוץ 7

חזקי ברוך , כ"ט בטבת תשע"ט

מעצר ביו"ש
מעצר ביו"ש
צילום: TPS

פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, לוקח בעירבון מוגבל את טענות עורכי הדין של העצורים בחשד לרצח הפלסטינית עאישה ראבי, אך גם לא מקבל ככתבן וכלשונן את הודעות שירות הביטחון הכללי שמנהל את החקירה המסובכת.

בראיון לערוץ 7 אומר הכהן כי ''כל חקירה צריכה להתנהל על פי כללים, אנחנו לא חיים בהפקר וחקירה שלא נעשית על פי הכללים יכולה גם להשפיע על המשקל שלה. גם חשיפת האמת צריכה להיעשות בדרך הנכונה ועל פי הכללים, כמו שאמרו חכמינו 'צדק צדק תרדוף', כאשר אתה רודף אחרי הצדק אתה חייב לשמור על זכויות הנאשם או הנחקר, זו זכות חוקתית ראשונה במעלה''.

על השימוש באמצעים פיזיים להפעלת לחץ על חשודים בטרור אומר פרופ' הכהן כי "יש מצבים לא שגרתיים שמחייבים נקיטה באמצעים לא שגרתיים. במשך כל 70 שנותיה של מדינת ישראל זה עולה כל פעם לצורך ביטחוני דחוף, אך זה כאשר הנסיבות מכתיבות את הצורך הזה. אם יש חלופות אחרות לברר את האמת לא נוקטים בטח לא בעינויים ולא באמצעים פיזיים. דוח לנדאו בזמנו דיבר על לחץ פיזי מתון''.

''מלחמה בטרור היא מלחמת קודש וחלק ממנה זו הגנה על ביטחון המדינה, אך גם כשדובר על ביטחון המדינה הדבר אינו מצדיק שימוש בכל האמצעים. הכלל הוא שאם יש 'פצצה מתקתקת' ורוצים למנוע מעשה חבלה אז מותר לנקוט באמצעים חריגים.

''לעומת זאת במקרה הנוכחי עד כמה שאני מבין ועדין רב הנסתר על הגלוי, אם מדובר בחקירה לאחר מעשה ואין טענה שאותם נחקרים הולכים לבצע פיגוע אז במקרים האלה יש דרכים אחרות להוציא את האמת לאור ולא חייבים לנקוט בעינויים.

"הטענות צריכים להיבדק היטב וזה חשוב גם לרשויות הביטחון להסיר את העננה הזאת שכרגע רובצת עליהן, וחשוב גם לנחקרים כי אם הוציאו מהם הודאות באמצעי לחץ זה עלול לפסול את ההודאות ואין בהן שום תועלת".

פרופ' הכהן מסביר כי הודאות שהוצאו באמצעי לחץ ככלל הן פסולות, ''אך יש מקרים שבהם יש ראיות נוספות, ניתן להשתמש בהודאות והן לא נפסלות לחלוטין אך המשקל שניתן להן הוא מועט ביותר כי ההנחה היא שאדם תחת לחץ לא אומר את האמת".

"אני נוטה לא להאמין לא לרשויות הביטחון ולא לעורכי הדין של הנחקרים בשלב הזה כי לא מספרים לנו את הכול. צריך לקחת גוף מהימן שמפקח על השב"כ כי בסופו של דבר הכול יתגלה במהלך המשפט ואני מניח שהסנגורים יבקשו את הפסילה של כל ההודאות".

חוקי המשפט מבדילים בין טרור יהודי לטרור ערבי?

"יש עקרון יסוד במשפט שיש שוויון בפני החוק ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי, גבר או אישה. זכויות לכל אדם. בהריסת בתי מחבלים לצורכי התרעה הייתה עתירה שלא הורסים בתים גם של יהודים ושם השופט סולברג עשה הבחנה אך כעיקרון אין הבחנה בין מחבל יהודי למחבל ערבי.

"כשמדובר בארגון טרור או מעשה טרור נוקטים באמצעים יותר חריפים מאשר פשעים פליליים כי מדובר בביטחון המדינה שמשפיע על החיים של כולנו".

יש הבדל בין זכויות של נחקרים קטינים או בגירים?

"כשמדובר על קטינים נדרשת זהירות יתרה שבעתיים, גם כי יש להם פחות שיקול דעת וגם ביכולת שאפשר להשפיע עליהם. הנחת היסוד היא שכאשר מדובר בקטינים יותר קל להשפיע וללחוץ עליהם וכשמדובר לא במעשה טרור חוקרים אותם חוקרי נוער מיוחדים, אך כאשר מדובר בטרור אני מניח שזה חוקרי שב"כ שחוקרים את כולם. אני סבור שיש לחשוב על חוקרים מיוחדים לקטינים גם בשב"כ כמובן עם כל הזהירות המבקשת" .

מתי מחליטים למנוע מעצור פגישה עם עורך דין?

"זכות פגישה עם עורכי הדין היא בסיסית. יש מקרים שבהם דוחים את מימוש הזכות כי שהדבר יכול לשבש את הליכי החקירה וגם כאן יש הנחיות ברורות שאי אפשר למנוע יותר מ-24 שעות או שלושה ימים על ידי שופט כמו במקרה הנוכחי, וזו עדיין פגיעה חמורה בזכויות של הנחקרים ויכולה להיות בעלת השפעה על משקל הראיה ולא על עצם קבילות הראיה.

"אני משער שגם כאן בית המשפט קיבל את כל העובדות והחליט למנוע פגישה של הנחקרים עם עורכי דינם אבל גם הדבר הזה יכול לעמוד בביקורת שיפוטית".