דו"ח המועצה לשלום הילד: כל ילד שלישי בישראל - עני

מנתוני המועצה לשלום הילד עולה ששיעור העוני גבוה במיוחד במגזר הערבי והחרדי. ריבלין: "לא נשלים עם הפערים"

ערוץ 7 , א' בשבט תשע"ט

ריבלין מקבל את הדוח
ריבלין מקבל את הדוח
צילום: מארק ניימן/לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו היום (שני) את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2018.

השנתון הוענק לנשיא על ידי מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן שהציגה את עיקריו. עוד השתתפה באירוע יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון. דו"ח המועצה סוקר את הנתונים כפי שעלו בין שנת 2017 למחצית הראשונה של שנת 2018 וכולל.

860,865 ילדים בישראל חיו בעוני בשנת 2017 - כמעט כל ילד שלישי, כך עולה מדוח "ילדים בישראל 2018" של המועצה לשלום הילד. על פי הדוח, במהלך העשור האחרון שיעור הילדים העניים בישראל עמד על כ-30%.

מהנתונים שנאספו עולה כי בשנת 2017, אחד מכל חמישה ילדים יהודים חי מתחת לקו העוני, 55.4% מהם מהמגזר החרדי. בקרב המשפחות הערביות בישראל עולה כי שניים מתוך שלושה ילדים - סובל מעוני. עוד עולה מהדוח, כי כ-24% מהמשפחות החד הוריות חיות מתחת לקו העוני. עם זאת, קצבאות הביטוח הלאומי הצליחו לצמצם את ממדי העוני במשפחות האלו ב-36% - יותר מבכל סוגי המשפחות האחרות

הדוח מצביע על כך שככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר, כך גדלה תוחלת העוני של המשפחות. כ-50% מהמשפחות שבהן למעלה מארבעה ילדים, וכ-60% מהמשפחות שבהן למעלה מחמישה ילדים - חיות מתחת לקו העוני. בשנת 2017, רק 12% מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני הודות לתשלומי העברה, מענקים ממשלתיים, לעומת כ-29% בשנת 2000. עוד עולה, כי מאז שנת 2000 בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמסים הממשלתיים לצמצם את ממדי העוני.

כשני שלישים מתלמידי מערכת החינוך העל יסודי, דיווחו שנחשפו לאיומים או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.

בנוסף כרבע מתלמידי העל יסודי דיווחו שנחשפו לעבירות של ביוש (שיימינג), השפלה או חרם כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשת, לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה.

הנשיא פתח בדבריו ואמר: "כמו בכל שנה, אני רוצה להעלות על נס את חשיבות הנתונים בשנתון, ולהודות לכם על ההתמדה בעבודת הנמלים הזו שנה אחרי שנה. כמו בכל שנה, השאלה היא תמיד מה נעשה עם הנתונים הללו. איך נשתמש בהם כדי להבטיח הווה ועתיד טובים יותר לכל הילדים והילדות במדינת ישראל. וכשאני אומר לכל הילדים, כוונתי ליהודים ולערבים, לחרדים, לחילונים ולדתיים, למוסלמים, לבדואים, לצ'רקסים, לדרוזים, לילדי מהגרי עבודה ולילדי תושבים ארעיים."

עוד הוסיף הנשיא לומר: "הנתונים מלמדים על שיפור בממדים מסוימים בהשוואה לשנים קודמות, ועל כך מגיעה מלוא ההערכה לאנשי המקצוע במערכת הציבורית והחברתית."

"זה המקום לזכור ולהזכיר שמאחורי הנתונים שבהם נרשם שיפור, עומדים נשים וגברים משרתי ציבור מסורים ומקצועיים, מהפקידות המקצועית ומארגוני החברה האזרחית, המקדישים את חייהם לשיפור רווחתם ואיכות חייהם של ילדי וילדות ישראל, ולעיתים גם כאלה העוסקים בהצלת נפשות ממש. לצד זה, הנתונים מצביעים גם על פערים, שאיננו יכולים להשלים איתם, ואיננו משלימים איתם," אמר הנשיא.

הנשיא הוסיף: "כשהפער בשיעורי הלמידה בין יהודים לערבים משמעותי כל כך כבר בגיל הרך, הגיל הקריטי כל כך להתפתחות, משמעות הדבר היא שלנו המבוגרים יש עוד הרבה עבודה. נתוני השנתון המצביעים על היקף הפגיעות והעבירות ברשת, מלמדים שהאתגר של יצירת ילדות מוגנת, מרחב מוגן בעולם הממשי והווירטואלי, עודו מונח לפתחנו. שנתון הוא כמו מצפן, הוא מסייע לנו בניווט. אנחנו רואים כמה התקדמנו, איפה התברברנו, ולאן מועדות פנינו. נתוני השנתון מסייעים לנו לשרטט את תמונת העתיד הרצויה לנו, ואת המקום הטוב, שאנו רוצים להבטיח - לילדים שלנו, לנכדים שלנו, ולדורות שאחריהם. תודה לכם על עשייתכם הברוכה. שנעשה ונצליח."

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן אמרה כי "מדינת ישראל נכשלה גם השנה בהגנה על ילדיה. רק אסונות ומחדלים שזכו לתהודה ציבורית הצליחו להבקיע את ההתנגדויות לחקיקה ולתקנות מחייבות. המדינה לא שמה בראש סדר העדיפויות שלה את ילדיה ואף לא את הילדים בסיכון. עת בחירות היא וזה הזמן, במיוחד נוכח הנתונים הקשים שעולים מהשנתון, שכל המפלגות המבקשות את אמון הציבור יציגו בפני בוחריהן תוכנית מפורטת לשיפור מצבם של הילדים ויתחייבו לפעול למען הגנה, שיוויון, בריאות וחיים בכבוד לכל ילדי ישראל".

"מי שמיהר למחוא כפיים על הורדת שיעור העוני, ראוי שיזכור שלא רק שגם השנה כמעט אחד מכל שלושה ילדים הוא עני, אלא שהעניים אף הפכו עניים יותר. כל מי שהוקל לו כשהוסיפו עשרות בודדות של תקנים לעובדים סוציאלים, ראוי שיזכור שגם השנה ישנם בישראל למעלה מ- 340,000 ילדים שנמצאים בסיכון ישיר, וכי נוכח הגידול במצוקות, התוספת הזו כמעט בטלה בשישים. אין סדר יום חברתי. רק אסונות ומחדלים שזוכים לתהודה ציבורית מצליחים בסוף להבקיע את ההתנגדויות ולהביא לשינוי".