"התהלכת בינינו כמלך"

שר הביטחון ושר החוץ לשעבר משה ארנס מובא למנוחות בסביון. נשיא המדינה ריבלין וראש הממשלה נתניהו משתתפים בהלוויתו.

יוני קמפינסקי , ב' בשבט תשע"ט

הלוויתו של משה ארנס
הלוויתו של משה ארנס
צילום: יוני קמפינסקי

מאות בני משפחה, ידידים וצמרת המדינה בעבר ובהווה משתתפים בהלוויתו של שר הביטחון ושר החוץ לשעבר משה ארנס בבית העלמין בסביון.

בין המלווים נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת.

חבר הכנסת נחמן שי, שהיה יועץ התקשורת של ארנס בעבר, פתח את מסע הלוויה: "מסעך מישה, מגיע היום לסיומו. 93 שנים מרתקות ומלאות בעשייה".

"בכל הפרויקטים הגדולים שעסקת בהם, תמיד ראית את האדם, האיש שמאחור, שבלעדיו לא ניתן להגיע להישג. אתה עוזב את העולם הזה ואין לך אף אויב. תודה לך", הוסיף שי.

נשיא המדינה ריבלין ספד לארנס ואמר, "מישה יקר, מאחינו הבכורים, מורה ורב למחנה הלאומי הליברלי שאני ביניהם. ממנהיגיה החשובים. איש אמיץ ואוהב אדם. איש אמיץ שלא נכנע לפוופולרית. אדם בשרות העם ולא ההפך".

"התהלכת בינינו כמלך. מישה, לא חששת מפני תיגר. כל חייך אחזת בשתי יכולות מופלאות - היכולת להיות איש יצירה וחזון ולצידה היכולת להקשיב", הוסיף ריבלין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שארנס היה פטרונו הפוליטי בתחילת דרכו, ספד אף הוא, "מדינת ישראל נפרדת היום ממנהיג דגול ואני נפרד היום ממורה דרך וחבר אהוב שנפשי נקשרה בנפשו".

"לפני כמה שבועות ביקרתי את מישה בביתו", סיפר נתניהו, "לחצתי בחום את ידו כפי שעשינו אלף פעם בעבר. בלחיצת היד הזו תמיד היה טמון משהו עמוק ונשגב משום שמישה היה מהאחרונים שלחצו את ידו של ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי לפני פטירתו. כמי שהיה אז בן 15 עם יד מגובסת וז'בוטינסקי שאל אותו מה קרה לך. מישה לא שכח זאת והבין שעליו לאחוז בידו את המורשת הציונית. מורשת ז'בוטינסקי הייתה מחויבות איתנה לביצור כוחה של מדינת ישראל".

ארנס, שהלך אתמול בבוקר לעולמו בגיל 93, נולד בפולין וכילד היגר עם משפחתו לארצות הברית בעקבות עסקיו של אביו. בשלהי מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא האמריקני ושירת בו כשנתיים. עם קום המדינה נשלח מטעם האצ"ל לסייע ליהודי צפון אפריקה בארגון הגנה עצמית.

בהמשך דרכו המקצועית התקדם במקביל הן באקדמיה והן בתעשיית האלקטרוניקה, ובמהלך שנות ה-60 כיהן כסמנכ"ל התעשייה האווירית. בשנת 1971 קיבל במסגרת תפקידו זה את הפרס היוקרתי ביותר במערכת הביטחון, פרס ביטחון ישראל.

החל משנת 1973 כיהן ארנס לסירוגין כחבר בכנסת ובממשלה, עד לפרישתו הסופית מהחיים הפוליטיים בשנת 2003. במסגרת זו שימש שלוש פעמים כשר הביטחון, במשך כשנה וחצי כשר החוץ ובמשך למעלה מחמש שנים מילא את תפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בראשית שנות ה-80 כיהן במשך תקופה לא ארוכה כשגריר ישראל בארצות הברית.

לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים המשיך ארנס בעשייה ציבורית ומחקרית. אחד ממפעלותיו החשובים בתקופה זו היה חיבור הספר "דגלים מעל הגטו" המהווה סיכום מחקר מקיף שערך על מרד גטו ורשה, ואשר חשף לראשונה לציבור את חלקו הגדול של הארגון הצבאי היהודי (אצ"י), מיסודה של תנועת בית"ר, בלחימה במרד.

עד לפטירתו שימש כיושב ראש המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, כיו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל וכעמית במכון לאסטרטגיה ציונית וראש הפורום האסטרטגי בו.



טוען....