''השוטרים חטפו לנו את הילד מהבית''

הוריו של אחד מעצורי השב"כ בראיון לערוץ 7: מה שעושים להם אלו עינויים. אין לו כל קשר לאירוע. מדובר ברדיפה של הציונות הדתית כולה.

אלירן אהרון , ב' בשבט תשע"ט

השב"כ רודף את ילדנו
השב"כ רודף את ילדנו
צילום: אלירן אהרון

אביו ואמו של אחד הנערים שנעצרו על ידי השב''כ בחשד למעורבות ברצח הפלסטינית עאישה ראבי, מספרים בראיון מיוחד לערוץ 7 על הימים הקשים שעוברים עליהם החל מרגע מעצרו של הבן.

"הילד היה בבית. הוא היה רגע בחוץ. פתאום נכנסו איתו, נתנו לי צו מעצר וצו חיפוש ומיד, היינו המומים, לקחו את הילד החוצה. הבנו שעוצרים אותו. רצינו לתת לו חיבוק, אמרתי להם שאנחנו רוצים לתת חיבוק לילד", מספר האב ומתאר כיצד רעייתו נאלצה להידחף ולפרוץ את מעגל השוטרים כדי לתת לבנה חיבוק בטרם מעצרו בעוד לו עצמו לא אפשרו השוטרים להתקרב.

הסיבה למעצרו של הבן הייתה ברורה להורים מאחר וימים אחדים קודם לכן נעצרו שלושה מחבריו לישיבה. "ביום חמישי הילד הלך לחזק את חבריו העצורים בבית המשפט בלוד. הוא היה שם, ישב בצד, פתאום ניגשו אליו אנשי משטרה או שב"כ, 'אתה עצור', ועצרו אותו ונער נוסף וחקרו אותם על מה שהיה באותו ליל שבת, חקרו ושחררו אותם. הילדים לא עשו כלום. אין שום דבר. במוצאי שבת הגיעו לכאן ועצרו אותו שוב. כל המעצר החוזר הזה מערר תמיהות. אם הוא כל כך מסוכן למה שחררו אותו ביום חמישי".

על הטענה הנשמעת בתקשורת לפיה הנערים אינם מעונים בחקירתם אומר האב: "אני שואל, לקשור ילד 12 שעות על כסא, זה לא נקרא עינוי? היום הילד נפגש עם עורך דין וסיפר על התעללות שאף אחד לא יוכל לומר שהיא לא התעללות, קשרו אותו לכיסא 12 שעות, יורקים לו בפנים, אומרים לו ביטויים שאי אפשר לתאר, ביטויים גסים, דברים של חוסר צניעות משווע, מראים לו תמונה של אימא שלו ושואלים אותו אם היה זורק עליה אבן, כל זה מניפולציות כדי שיודה שעשה את הדבר הזה. זה עינוי ואנחנו זועקים: מינעו ועיצרו את העינוי הזה, וקוראים לראש הממשלה ולכל מי שקשור לזה".

עוד מציין האב בהקשר זה את חקירות עצורי דומא שמהן יצאו נערים חבולי נפש ו"עד היום אף אחד לא נתן את הדין על הפגיעה הנפשית הזו שאולי אי אפשר לתקן אותה והשב"כ גרם לה. מי ערב לכך שהילד שלי לא הולך לעבור דבר כזה. אני קורא לכל המעורבים לעצור את הדבר הזה לפני שזה יהיה בלתי הפיך".

האב מעיר כי על אף השיח הגובר על טרור יהודי הוא אינו מכיר נער גבעות אחד שהורשע במעשה רצח של ערבים. "שמישהו יתקן אותי אם מכל הסיפור הזה ידוע על מישהו שיושב על רצח כזה". עוד הוא מוסיף וקובע כי הבשורה הגדולה היא שאין דבר כזה טרור יהודי, "במיוחד בישיבה הזו שחרטה על דגלה את החינוך לאהבת ישראל. אחד מרבני הישיבה הוא מג"ד בצה"ל שעושה הרבה ימי מילואים ויש לו עניין מיוחד להעביר שיעור בישיבה כשהוא לבוש במדים".

גם לסיפור שריפת הדגל מתייחס האב: "מי שרף את הדגל? שורפים דגלים בהרבה מקומות אבל זה לא קשור לישיבה הזו ולא לילדים האלה. הדגל מונף בבית שלנו כמעט חודש שלם, מיום העצמאות ועד יום ירושלים, הילד חי עם הדגל. אין שום קשר בין שריפת הדגל לילדים האלה".

על תחושותיה הקשות מספרת אמו של הנער בקול שבור: "לא ישנים בלילה, בוכים הרבה מאוד", והאב מוסיף: "לא צריך להיות אמא בשביל זה. גם אבא לא ישן בלילה...".

"זה מאוד מדאיג. הבנות הנשואות שלנו כתבו אחת לשנייה שהן כל הזמן בוכות, כולנו בדאגה וכאב וחושבים עליו. זה קשה מאוד. אני רק רוצה לראות אותו בבית בריא ושלם, ואני בטוחה שגם נקי, אני רק מפחדת שיעלילו עליו. אני מפחדת לאן זה הולך. אין לי ספק שהילד שלי וכל החברים שלו לא קשורים לזה, אבל אני לא סומכת על המערכת".

מוסיפה האם ואומרת: "אתמול היה ראיון עם ראש הממשלה וגם הוא לא סומך על מערכת המשפט, אז איך הוא מעז לומר שהוא מגבה את המערכת הזו, שכשזה נוגע אליו הוא יכול היה לומר את כל מה שהוא אמר. היינו יכולים לעשות מסיבת עיתונאים משותפת כי אמרנו את אותו דבר פחות אות יותר אותו דבר, הוא התייחס לעניין הפרטי שלו ואנחנו לעניין הכללי".

"ברור שאנחנו חושבים שהשב"כ עושה עבודת קודש איפה שצריך לעשות, אבל יש לו מחלקה שעושה דברים נוראיים ואיומים ואותה צריך לסגור. הוא צריך להיכנס לעניין הזה אישית. זו מחלקה שרודפת קבוצה רצינית של תושבים בישראל, אנשים נפלאים שמקבלים דה-לגיטימציה של הציבור בגלל מערכות פוליטיות".

באשר לבנה היא מוסיפה ואומרת: "אנחנו יודעים בוודאות שהוא לא קשור לזה ושמדובר במשהו מערכתי שחיכו להזדמנות כדי לדחוק אותם למקום שלא צריך. זה מדאיג ברמה הפרטית וברמה הכללית".

לטעמו של האב מדובר בעליהום על הציבור הציוני דתי בכללו, "אנחנו כולנו קשורים. אני מלמד במוסדות הציונות הדתית, בתלמודי תורה, והמסר שלנו הוא חינוך לאהבת הארץ, שירתי בצבא מעבר לנדרש, יש לנו בן שמשרת עכשיו בצבא, הוא היה כאן במוצאי שבת וראה את החטיפה האלימה הזו. היה לו מאוד קשה כשהוא יצא חזרה לצבא. התקשרתי אליו ואמרתי לו' בני היקר, אנחנו מאמינים במדינה, היא ראשית צמיחת גאולתנו, אל ירפו ידיך, תמשיך להיות חייל מצטיין כמו שהיית עד עכשיו. זה המסר שלנו. זה היחס שלנו למדינה ואנחנו מבקשים שיתנו לנו גם זכויות כמו שאנחנו נותנים ולא יעשו את הילדים שלנו כטרוריסטים ומחבלים".