רב"ט א'
רב"ט א'צילום: דובר צה"ל

"לשרת בצבא ולסכל פיגוע? אף אחד בכלל לא חשב שאני אשאר בחיים", מגלה לנו רב"ט א', שסיפורו יוצא הדופן מתחיל הרבה לפני שהצליח להצליב את הנתונים שיובילו להצלת חיי אדם.

ליתר דיוק, הסיפור שלו התחיל הרבה לפני כולם: "נולדתי בשבוע ה-28 להריון עם שיתוק מוחין ובמשקל 415 גרם - הפג הקטן ביותר ששרד בישראל נכון לאותה שנה", הוא מספר.

"400 גרם זה שווה ערך לשתי חפיסות שוקולד", הוא מנסה להדגים, "אף אחד לא חשב שאני אשרוד. הרופאים נתנו לי סיכוי של חמישה אחוזים לחיות, עם סיכויים מזעריים שאוכל אי פעם ללכת ולדבר". יחד עם זאת, הערכותיהם השליליות של הרופאים לא הרתיעו את הוריו: "ההורים שלי לא הסכימו לוותר, ובשיתוף פעולה מלא עם הצוות הרפואי הם העמידו אותי על הרגליים וצעדו איתי את כל הדרך במטרה אחת - שאגדל ואהיה אדם עצמאי".

ואכן, חייו של רב"ט א', היום חייל מן המניין במחלקת המודיעין של חטמ"ר מנשה, התחילו לעלות על דרך הישר בגיל שנתיים וחצי, אז סוף סוף אמר את מילותיו הראשונות, ובגיל שלוש אף החל לצעוד בסיוע הוריו והצוות הרפואי שליווה אותו.

אולם, השמחה לא נמשכה זמן רב. בגיל חמש ספגה המשפחה טלטלה נוספת: "חציתי את הכביש ביחד עם אבא, כשלפתע הגיעה מכונית במהירות גבוהה ופגעה בי חזיתית", הוא משחזר. "כל התהליך שעברתי כל השנים הללו ירד לטמיון. נכנסתי לתהליך שיקומי ארוך במהלכו הייתי צריך ללמוד ללכת שוב מאפס, כשהרופאים הדגישו שוב ושוב שכנראה לא אשוב להשתמש ברגליי בעתיד".

גם הפעם לא הסכים רב"ט א' להשלים עם הגורל שנגזר עליו, ובתום תהליך שיקומי שנמשך חודשים ארוכים, הוא למד ללכת מחדש, והיה מוכן, יותר מתמיד, לצאת לדרך חדשה בחייו: "אף פעם לא חייתי באשליות, ידעתי כבר מגיל קטן שאני לא בדיוק כמו כולם, אבל יש לי מוטו שאומר: 'מה שאפשרי לעשות - נעשה, ומה שלא - נשבור חומות'", הוא מכריז. "רציתי להוכיח לכולם שעל אף כל התחזיות שניבאו לי, אפשר גם אחרת, ושבזכות הרצון והאמונה של עצמי ביכולות שלי - אין דבר שלא אהיה מסוגל לעשות".

רב"ט א' (מימין) מקבל את תעודת ההצטיינות מהמח"ט אל"ם שרון אלטיט
רב"ט א' (מימין) מקבל את תעודת ההצטיינות מהמח"ט אל"ם שרון אלטיטצילום: דובר צה"ל


אחרי שנקלט ולמד בבית ספר מיוחד המותאם לצרכיו עד לכיתה ב', השתלב רב"ט א' במערכת החינוך הרגילה, וסיים 12 שנות לימוד באופן זהה לחלוטין לכל יתר בני שכבת גילו - בלי שום הנחות מיוחדות.

עם ההבדל הוא נאלץ להתעמת פנים מול פנים פעם נוספת בצו הראשון, אז קיבל את הבשורה מהצוות הרפואי כי הוא משוחרר - הודעה שהוציאה אותו לתהליך ארוך במסגרתו ביקש להתנדב ולשרת את המדינה.

"אחרי כיתה י"ב הגעתי למכינה קדם צבאית שם לימדו אותי ללכת עד לקצה גבול היכולות שלי, לטפס על כל הר שאני צריך ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי", הוא נזכר, "באחד הימים הגיע לדבר איתנו קצין מהצבא, ואני הבנתי שזאת ההזדמנות שלי להילחם על המקום שלי במערכת. אחרי המפגש ניגשתי אליו להציג את עצמי ולשוחח איתו, והצלחתי לשכנע אותו לקחת אותי תחת חסותו. הוא זה שסייע לי להשלים את תהליך ההתנדבות".

להפתעת המערכת שפטרה אותו מלכתחילה מגיוס, רב"ט א' דווקא פרח בצבא, והשיא הגיע לפני כשבועיים, אז הביא מידע מודיעיני משמעותי, שהוביל את כוחותינו ביהודה ושומרון לצאת למבצע לילי לתפיסת מחסן עמוס בנשק, שעשוי היה לשמש לפיגוע משמעותי נגד אזרחי המדינה.

"קיבלתי משימה לחקור תא שטח מסוים, ולאחר שהצלבתי בין מקורות מידע רבים, התקבלה אינדיקציה על הימצאות אמל"ח באחד מהכפרים בגזרה", הוא משחזר, "בעקבות המידע, הלוחמים יצאו למבצע וחשפו מחסן עם תחמושת רבה - סכינים, אפודים ואפילו רובים".

בעקבות המבצע המוצלח, קיבל רב"ט א' תעודת הצטיינות הישר ממפקד החטיבה, אל"ם שרון אלטיט. "רק אחרי שנגמר המבצע הצלחתי לעכל שהמידע שהבאתי עזר לסייע פיגוע עתידי",הוא מספר אך לא ממהר להתרגש מההצלחה המבצעית וקבלת אות ההצטיינות: "אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להוביל להישג הזה, אבל מבחינתי מהרגע שנגמר המבצע התקדמתי למשימות הבאות ששוכבות אצלי על השולחן".

"התודה הגדולה ביותר מגיעה לכל המחלקה שלי שעושה עבודה אדירה מדי יום כדי לעלות על הטרור ולסכל אותו בזמן", הוא מבקש. "בזמן המכינה, המדריכה שלי הייתה נוהגת לומר את המשפט: 'כשהולכים לבד מגיעים מהר, וכשהולכים ביחד מגיעים רחוק'. אני שמח לקחת חלק בחיל שבאמת עושה עבודה משמעותית ולהצליח להגיע להישגים דווקא במקום שבעקבות הסיפור שלי שחרר אותי מלקחת בו חלק. הוכחתי שגם בחור כמוני יכול לשאת אחריות כבדה על הכתפיים".

עוד הוא מחדד מסר עבור כלל הקהל הקורא הנחשף כעת לראשונה אל סיפורו: "אני קם מדי בוקר כדי לעשות את הכי טוב שאני יכול, מתוך רצון להוכיח שבשבילי אפילו השמיים הם לא הגבול. חשוב לי שכולם ידעו שבסוף הכל תלוי בנו, ואנחנו המכשול היחיד שעוצר את עצמנו מלהגיע להישגים שהצבנו לעצמנו", הוא מסכם. "אני מאמין שאם רוצים משהו צריך להשיג אותו, ולכן מה שאפשר לעשות - עושים, ומה שקשה לעשות - מתאמצים עד שלבסוף, גם מצליחים".