נשים ישולבו ברשימות חרדיות?

מובילת המאבק המשפטי לשילוב נשים ברשימות החרדיות משוכנעת שהיום בו יתבצע שילוב שכזה בוא יבוא. תהינו אם עתירתה רצינית או מתריסה.

, ג' בשבט תשע"ט

יהיה שינוי? דרעי, גפני וליצמן
יהיה שינוי? דרעי, גפני וליצמן
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לפני חודשים אחדים הורה בג"ץ למפלגות החרדיות לשנות את חוקתן על מנת שיתאפשר, לפחות בהגדרה, לנשים להתמודד על מקום ברשימה. מאז הבטיחו ב'יהדות התורה' לשנות את הסעיף המונע התמודדות נשים, אך העותרות שהביאו להחלטת בג"ץ גילו שדבר לא השתנה מאז ופנו לבג"צ בבקשה להכריע בסוגיה שנית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מובילת העתירה, עורכת הדין תמי בן פורת, ממנה ניסינו להבין אם אכן במלוא הרצינות הוגשה העתירה הראשונית, מתוך אמונה שמשהו ישתנה בתחום זה במפלגות החרדיות ולא מתוך קנטרנות.

על השאלה אם אכן מדובר בעתירה בעלת סיכוי להוביל לשינוי של ממש ולא להסתפק בשינוי מינורי בסעיף כזה או אחר משיבה עו"ד בן פורת: "אם שואלים אותי או את החרדיות שרוצות להשתלב ולהשפיע ולהביע את דעתן זה ריאלי. הן רוצות להביע עמדה בנושאים חרדיים כמו חינוך, הטרדות מיניות, הופעת נשים במרחב הציבורי ועוד".

ואולי, שאלנו, כדי לייצג את כל הסוגיות החשובות הללו ניתן לעשות זאת מבלי להתנצח עם המפלגות הקיימות ולהקים מפלגת נשים חרדיות? בן פורת קובעת כי מדובר בנשים חרדיות המבקשות להשתלב בביתן הפוליטי הטבעי, זה שמייצג את הסקטור שלהן. "אם הייתה מפלגה שמייצגת רק אלמנטים גבריים היה לכך מקום, אבל יש כאן מפלגות שאמורות לייצג נשים וגברים".

על השאלה אם היא באמת רואה במבט מפוכח וריאלי בעתיד כנס בחירות חרדי על המוני משתתפיו ובבימת הנואמים בין הרבנים העסקנים והאדמו"רים נואמת ומופעה אישה, היא משיבה ואומרת שהדיון איינו בסוגיה הפרקטית טכנית, אלא העקרונית, אם כי גם לסוגיה הפרקטית ניתן למצוא מענה בקיומם של כנסים לנשים שהנאומים שבהם ישודרו גם לצופים גברים.

על האמירה העקרונית היא שואלת "למה שאישה לא תוכל להשפיע? האם סביר שתבוא מפלגה ותומר שאתן הנשים לא תוכלנה להיות חברות ולא להשפיע במפלגה? מדובר בפגיעה בזכויות הפרט?".

עם זאת היא מזכיר כי נשים חרדיות שניסו להשתלב בעשייה הפוליטית בחרו לפנות לאפיקים אחרים. כך היה במקרה עדינה בר שלום שעוסקת בהקמת מפלגתה ולא השתלבה בש"ס, וכך במקרה מיכל צ'רנוביסקי המשתלבת במפלגת העבודה. על כך צוין בשיחה כי בחירתן של שתי הנשים הללו אינה להקים מפלגת נשים חרדית אלא להשתלב במסגרות אחרות, אם עצמאית ואם קיימת, אך האפשרות של מפלגת נשים חרדית, כזו שלא תייצר אנטגוניזם בהנהגה החרדית, לא נוסתה.

"רוצים להשיג השפעה והשאלה היא עקרונית. אם אומרים שישנו בית ספר שלא מתאים שיהיו בו כהי עור זה לא יתקבל על הדעת וזה לא יהיה חוקתי. אותו דבר הנשים החרדיות", אומרת עו"ד בן פורת המציינת את הקושי לצלוח את אחוז החסימה כגורם נוסף המרתיע נשים חרדיות מלהתמודד במפלגה משלהן, "כדי לאפשר להן להשתלב לא נכון להקים מפלגה נוספת".

לדבריה הקושי ההלכתי כמעט ולא עלה בדיונים סביב העתירה. "הנימוק ההלכתי עלה בצורה מאוד רפה בכתבי בית הדין. בדיון לפני חמישה שופטי העליון בא כוח המפלגה (אגודת ישראל) חזר בו והודיע שאין נימוק הלכתי ומדובר בהשקפת עולם והשקפת עולם לא יכולה להיות צידוק לסוג של אפליה".

מאחר ולעתירתה של בן פורת לא הצטרפו נשים חרדיות רבות אלא דווקא חילוניות ודתיות לאומיות, עלתה שוב השאלה אם לא מדובר בעתירה שכל כולה התרסה שאינה באמת מייצגת ציבור נשי חרדי גדול, אלא מבקשת לקעקע את תפיסות העולם החרדיות. בן פורת קובעת כי בשל היות הנשים החרדיות מופלות ומודרות לא ניתן לדעת באמת כמה מהן תומכות במהלך העתירה, אך להערכתה המעורבות הנשית בפוליטיקה החרדית תלך ותגבר ו"בעוד 20-30 שנה לא יאמינו שהיה דיון כזה".

עם זאת, לשאלתנו מבהירה בן פורת כי היא "מבינה למה יש מי שרואים בזה התרסה ואני מצטערת שזה כך". לדבריה מאחורי עתירתה לא עומדת עמדה מתריסה. "אני לא באה לחנך את הסקטור החרדי. באנו בסך הכול לבקש משהו מאוד טריוויאלי בנושאים שחלקם נוגעים לנו בנגיעה ישירה. באחד הדיונים בעליון התפרצה אחת הנשים החרדיות ודרשה לאפשר לה להגן על הילדים מהטרדות מיניות ולמה לא ניתן לעשות זאת דרך המפלגה שמייצגת אותה".

לטעמה "יש התגמשויות בזירה הפוליטית וכשם שליצמן יושב בוועדות ודיונים עם נשים כך ניתן יהיה גם לשלב ברשימות החרדיות נשים". אשר על כן היא אינה מקבלת את המונח 'חסר סיכוי' בהתייחס לשילוב הנשים החרדיות ברשימות החרדיות.

לקראת סוף הדברים הזכרנו כי לא רק אגודת ישראל, שבה מתמקדת העתירה, מתנגדת לשילוב נשים ברשימה לכנסת, אלא גם מפלגתו של אלי ישי, כאשר עלתה שאלת החבירה לאיחוד הלאומי ובו חברת הכנסת דאז אורית סטרוק, גם הוא, הנחשב לפתוח יותר, קיבל מרבו, הרב מאיר מאזוז, הנחיה לפיה גם אם הדבר אינו אסור הלכתית לא נכון יהיה לפרוץ את הגדר ולאפשר מהלך כזה. בן פורת מצידה סבורה שמול כל עמדה כזו של רב ניתן להציג עמדות הפוכות של רבנים אחרים, ולהערכתה ריבוי הדעות הוא חלק מהדמוקרטיה ויש לאפשר את ההשתלבות לנשים חרדיות פמיניסטיות.