עניין אישי והפעם עם מירב ברנר

בת 43, נשואה לאבינח. מוזיקאית, מנצחת ומנהלת מוזיקלית של להקת הנשים 'הלל' ורכזת מגמת המוזיקה בישיבת אמי"ת חברותא בכפר בתיה

רבקי גולדפינגר , ד' בשבט תשע"ט

מירב ברנר
מירב ברנר
צילום: ציפיה עמרן

התחלה/ לפני 43 שנה. נולדה וגדלה במושב הדתי כפר פינס. השנייה מתוך ארבעת האחים למשפחת בורוכוביץ.

כפר פינס/ "נוף ילדותי. יש בי אהבה גדולה למושב ולאנשים. מאחורי הבית שלנו היו פרדס ומטע אבוקדו. מה לא גידלנו שם? תפוזים, פקאן, מנגו, ליצ'י, אפרסקים, כמעט כל סוגי עצי הפרי. כשרציתי רוגע הייתי פשוט יורדת לשם, יושבת ומטיילת בין העצים".

מורה לחיים/ "בוקר אחד יצאתי עם הטרקטור לאולפנה לבחינת בגרות, ופתאום גיליתי פנצ'ר בגלגל. התקשרתי לאבא שלי שיבוא לעזור. אבא התייצב והסביר לי איך מחליפים גלגל. אמרתי לו שאני ממהרת אבל הוא התעקש: 'את צריכה ללמוד איך לעשות את זה' והדריך אותי בדיוק. זה היה בשבילי שיעור לחיים".

אבא/ משה ז"ל. שימש כמנכ"ל אולפנת כפר פינס והלך לעולמו אחרי מחלה קשה בגיל 45. "נפטר בל"ג בעומר כשהייתי כמעט בת 20. אדם ענו וישר ואיש ציבור אמיתי. אדם עם חוכמת חיים גדולה, שהרבה התייעצו איתו".

אובדן/ "יום אחרי השבעה הלכתי לבחינה באוניברסיטה. עם כל הכאב והצער היה לנו ברור שממשיכים קדימה, אולי זה המסר שקלטנו מאבא ואמא. יש געגוע גדול, וכשמביטים במשפחה שצמחה מאז, ובנכדים שהוא לא זכה להכיר, יש צביטה בלב שאבא לא זכה ליהנות מהנחת הזאת".

אמא/ יעל בורוכוביץ, מנהלת כספים במכון אורה בירושלים. "אישה עם עוצמות גדולות ומשפחתית מאוד. היא זו שדוחפת אותי מגיל צעיר ליצירה ולמוזיקה, ומגיעה בדבקות כמעט לכל ההופעות שלי ושל להקת 'הלל'. אחרי שאבא נפטר היא נשארה לבד עם ארבעה ילדים וגידלה אותנו בהמון אהבה".

בני עקיבא/ "הייתי חניכה ומדריכה שרופה". בתיכון הלכה ללמוד באולפנת כפר פינס הסמוכה לביתה. "למרות הקרבה לבית גרתי בפנימייה". רישיון על טרקטור עשתה בגיל 16. "זה היה הרכב שלי. לאולפנה וחזרה הביתה נסעתי בטרקטור".

האולפנה/ "תקופה נהדרת של בניית אישיות, החיבור לקודש היה מאוד חזק שם, וגם ההווי בפנימייה והחברויות היו מאוד משמעותיים. וכן, זה התערבב עם הרבה בית כי הייתי קופצת הביתה מתי שיכולתי".

פסנתר בבית/ מגיל צעיר למדה נגינה בפסנתר. "חלום חייה של אמא היה לנגן, אז אבא עשה לה הפתעה וקנה לה פסנתר. אמא התחילה ללמוד וגם אני, וככל שהתחברתי לכלי הזה הוא הפך לחלק בלתי נפרד ממני. הייתי יושבת במשך שעות ומנגנת ונהנית. כל ספר של תווים שיצא היו קונים לי".

המורה לנגינה/ "המורה, עולה חדשה מרוסיה, הייתה מגיעה אלינו הביתה ומלמדת אותי נגינה. בסוף השיעור היא הייתה מתיישבת ליד הפסנתר ומנגנת כל מיני יצירות. אני זוכרת את עצמי מביטה בה ואומרת לעצמי: יום יבוא ואנגן כמוה".

מופע בסלון/ "מדי פעם כשהיו מגיעים אלינו הביתה אורחים אבא היה קורא לי לסלון לנגן. אלו היו ההופעות הראשונות שלי. אני זוכרת את עצמי מתביישת ומנגנת מול הקהל הביתי. ככה קפצתי למים וכנראה שזה נתן לי את האומץ להמשך".

שנת שירות/ מדריכה באולפנת יב"ע סגולה. "שנה מלאת עשייה וסיפוק". בהמשך פנתה ללימודי תואר ראשון במוזיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "ניגנתי כל הילדות, שמעתי המון מוזיקה קלאסית אבל לא הייתי משוכנעת אם זה מה שאני רוצה לעשות בסופו של דבר בחיים. מהר מאוד הבנתי שזה התחום שלי".

החצי השני/ "השדכנית הייתה אחותי הגדולה נעמה". הבעל אבינח (44), כיום מנהל בית הספר היסודי חמ"ד ברכה בנים ביישוב. הם נישאו בשנת הלימודים השנייה שלה באוניברסיטה. "שותף אמיתי לכל העשייה שלי. נותן את הדחיפה, העידוד והגיבוי המלא. מוכשר ויצירתי, איש ספר והכול מחובר לתורה. זכיתי".

הנחת/ שישה. הבן הבכור משה (21), "נקרא על שם אבא שלי". אחריו אהרון בן 20, דוד בן 18, יוסף בן 15, נועה בת 13 וחגי בן שמונה, בן הזקונים. "כשכולם מגיעים הביתה וכל אחד מוציא את כלי הנגינה שלו אנחנו מנגנים ביחד בכיף גדול".

חברותא/ כזוג צעיר עברו להתגורר בכפר בתיה. "הרב שמעון אדלר ז"ל הקים בדיוק את ישיבת אמי"ת חברותא בכפר בתיה, כמסגרת מצמיחה וחמה לחבר'ה שלא השתלבו בישיבות דתיות רגילות. בעלי עבד שם. תוך כדי, הוצע לי לרכז את מגמת המוזיקה בישיבה".

רכזת מוזיקה/ "מאז במשך שני עשורים אני בוחרת לנסוע מהר ברכה, שם אנחנו גרים, ועד לעבודה בכפר בתיה. אני מלאת סיפוק מהעבודה החינוכית, אוהבת את התלמידים ונהנית מצוות מורים מסור ומקצועי. אני רואה זכות בלהיות שותפה בתהליכים המדהימים שהתלמידים שלנו עוברים שם".

התהליך/ "במוזיקה יש משהו שמצד אחד דורש עמל, התמדה ואימון, ומצד שני התוצאות נראות לעין. פתאום אתה עומד על הבמה ומנגן יפה וכולם מוחאים לך כפיים. באמצעות המוזיקה התלמידים עוברים תהליך מדהים, והם הופכים מילדים שחוו כישלונות ואכזבות לילדים שמשיבים לעצמם את האמון בכוחות וביכולות שלהם".

הר ברכה/ מזה שני עשורים הם גרים בהר ברכה. "יש לנו נוף פנורמי עוצר נשימה, זה לטייל בין העננים. יש כאן קהילה מקסימה של אנשי תורה ועבודה, כפשוטו. לרב אליעזר מלמד ולאשתו הרבנית ענבל יש חלק גדול בעשייה המוזיקלית שלי".

מקימה/ לפני עשר שנים פנו אליה שתי חברות שרצו לשיר ולשמח נשים. מיוזמה פרטית אט אט זה התבסס, קרם עור וגידים ונוסדה להקת הנשים 'הלל' של נשות השומרון. "כל הפעילות בשיתוף עם המועצה האזורית שומרון ומתנ"ס שומרון. זכינו שהם רואים חשיבות וערך ביצירה של תרבות יהודית ונשית".

כוח נשי/ "אנחנו מתאמנות בכל שבוע ויוצאות להופעות לנשים בלבד. במרוץ של החיים, ילדים, בית ועבודה הן מוצאות זמן להקדיש ללהקה וזה מדהים בעיניי". הלהקה מבצעת מוזיקה מקורית לצד גרסאות כיסוי לשירים מוכרים. "אנחנו שרות בכל מיני סגנונות וברמה מקצועית גבוהה. יש כאן עוצמה נשית מאוד חזקה".

מקום ליצירה נשית/ "אני מאמינה שהמקום הזה שיש לנשים לבטא את עצמן בצניעות ובשמחה הוא מסר חשוב גם לצעירות. מדובר במקום חשוב ליצירה ולתרבות היהודית ולביטוי אישי תוך שמירה על הזהות הדתית והערכית שלנו, ובעיניי זה נפלא".

דיסק משלי/ "אחרי שהוצאנו את הדיסק הראשון של הלהקה אזרתי אומץ והחלטתי שאני עושה את זה גם בעצמי. הדיסק 'אבוא ביתך' היה חוויה טובה. יחד עם בעלי עבדנו על הטקסטים והמילים, המוזיקה והעיבוד. זה להחליט שיש לך משהו להשמיע לעולם ואת משקיעה בלהוציא את זה לאור".

מודה/ בימים אלו יוצא לאור האלבום השלישי של להקת 'הלל' 'הכול מכוון'. "שילוב של שירים מוכרים בעיבודים שלנו וגם שירים מקוריים. זה לגמרי להודות להשם על שאנחנו מצליחות ביצירה הזאת".

אם זה לא היה המסלול/ "מודה להשם כל יום מחדש על שניווט אותי לעשייה העכשווית שלי, גם בחינוך וגם במוזיקה".

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב/ משכימה בסביבות השעה שש בבוקר, בנחת. יוצאת מהבית כבר ברבע לשבע. לישיבה בכפר בתיה מגיעה ומיד מתחילה ללמד, ללוות את הצוות ואת התלמידים. אחר הצהריים חוזרת הביתה לילדים. יוצאת בערבים בימים של חזרות או מופעים. לישון הולכת בסביבות חצות.

דיסק ברכב/ אוהבת להאזין למוזיקה יהודית מתחדשת וגם הרבה למוזיקה ישראלית וכמובן למוזיקה קלאסית. "בזכות התלמידים שלי אני שומעת גם ג'אז וסגנונות נוספים".

השבת שלי/ "שלוות נפש אמיתית. משפחה, מנוחה, שולחן שבת, שיעור תורה. בקיצור, נחת".

דמות מופת/ הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. "השילוב שלו בין כתיבת שירה מליצית לפעילות וחשיבה גבוהה ומעמיקה מרשים בעיניי".

כשאהיה גדולה/ "אשמח להמשיך לחנך ולעודד צורות שונות של יצירה ולזכות להיות מוזיקאית שמשפיעה בתרבות היהודית המתחדשת".

לתגובות: rivki@besheva.co.il