ממה עדי המדינה מפחדים?

יו"ר הועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין תומך בבקשתו של ראש הממשלה לקיים עימות, "אמינות העד נבדקת בעימות מול המופלל".

בני טוקר , ד' בשבט תשע"ט

עו"ד אייל בסרגליק
עו"ד אייל בסרגליק
צילום: אלי מעייני

ממה עדי המדינה מפחדים

עו"ד אייל בסרגליק יו"ר הועדה לעניינים פלילים של לשכת עורכי הדין ומומחה למשפט פלילי וצווארון לבן, מביע בראיון לערוץ 7 תמיכה בדרישתו של ראש הממשלה לקיים עימות בינו לבין עדי המדינה בתיקים נגדו.

בראיון לערוץ 7 קובע בסרגליק כי עימות מול עדי המדינה נהוג בתיקים כאלה כדי לאפשר לעד המדינה להוכיח את אמינותו בהתמודדות מול החשוד פנים אל פנים.

"גם בלי הדרמה של ההצהרה הדרמטית של ראש הממשלה אפשר היה בנקל לשלוח מכתב על ידי עורך דינו של נתניהו לראש צוות החקירה ועכשיו מול היועץ המשפטי לממשלה ולומר 'סליחה לא נתתם לי עימות ולכן אני מבקש לערוך עימות מול עדי המדינה'. העימות הוא לא חובה אבל בתיקים מהסוג הזה בדרך כלל מבצעים עימות", מציין בסרגליק.

לדברי בסרגליק, "האינטרס המשטרתי הוא לבצע עימות, כי הרי יש כאן עד שהוא שותף לדבר עברה שקיבל טובת הנאה בעבור עדות שמפלילה את החשוד בצורה משמעותית. לכן בוודאי ובוודאי שצריך לשמוע את גרסת החשוד שאולי מפריך את הטענות של אותו עד מדינה. הדבר מוסיף גם נופך של אמינות ככל שעד המדינה מצליח להפריך את טענות החשוד בזמן העימות ותמוה הדבר מדוע זה לא נעשה".

בסרגליק מציין כי דרישת נתניהו לערוך עימות בינו לבין עדי המדינה מחזק את אמינותו, "העימות זו זכות בסיסית של חשוד, היחידה החוקרת לא חייבת להיענות אבל בתשעים ותשעה אחוזים מהמקרים במיוחד בצווארון לבן יש עימות. ברור שאין מקום לעימות טלוויזיוני כי זו לא תכנית טלוויזיה או שעשועון אלא חקירה פלילית. מנגד כפי שאמרתי באספקט המעשי והפרקטי כאשר חשוד מתבקש בדרך כלל לעשות עימות במיוחד בעברות צווארון לבן על ידי המשטרה, המשטרה מנצלת את העובדה שהוא מסרב כדי להגיד שהוא לא משתף פעולה בהליכי החקירה וזו ראיית סיוע נגדו. פה קורה מצב בדיוק הפוך ראש הממשלה מבקש להתעמת ולא נותנים לו, השאלה למה לא נותנים לו האם העדים שהם עדי מדינה שלא אמורה להיות להם שום סיבה לפחד כי הם כבר קיבלו הסדר עונשי פוחדים, או לא רוצים אבל בכל מקרה זוהי טענה לגיטימית שצריכה להיות מופנית במכתב של עורך דינו של נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה".

את ההשוואה שנערכה בתקשורת בין עדות המדינה של שולה זקן נגד אולמרט ובין המקרה הנוכחי דוחה בסרגליק כבלתי רלוונטית, "תיק הולילנד לא דומה מהסיבה המאוד פשוטה שכל ההקלטות הגיעו לאחר הכרעת הדין. שולה זקן ביקשה למלט את נפשה ואז הציגה את ההקלטות לאחר הכרעת הדין ולפני גזר הדין. לא הייתה שום אפשרות פרקטית לעשות עימות כי כבר הוכרע דינה. היא רק ביקשה לקבל הטבה עונשית והיא אכן קיבלה אותה ועשו מזה אגב גם שימוש אחר לגמרי בעניין של האישום בשיבוש כלפי מר אולמרט".

בהמשך נשאל בסרגליק על בקשת נתניהו לממן את ההגנה המשפטית שלו באמצעות גיוס כספים, ובתשובה הוא טוען שזו דרישה לגיטימית ביותר, "באופן כללי ועקבי במדינת ישראל יש שימוש יתר בסנגוריה הציבורית ואנשים שיש להם אמצעים לא צריכים לעשות שימוש בסנגוריה הציבורית. אנחנו נתקלים בשנים האחרונות בסופו של דבר בהרבה מקרים שהסנגוריה הציבורית נכנסת לתיקים שהיא לא הייתה אמורה להיכנס אליהם כי יש מימון. הרי מה אומר כאן ראש הממשלה, הוא אומר סליחה יש לי כאן הוצאות שמאוד כבדות עליי, אני עובד ציבור ואני מבקש לממן את התשלום עבור ההוצאות בגורמים חיצוניים. מילא אם היה מדובר בבן אדם שאין לו אפשרות לממן עורכי דין כמו אגב במקרה של שולה זקן שקיבלה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית על חשבון משלם המיסים. אבל במקרה הזה ראש הממשלה מעוניין לממן את הצוות המשפטי שלו אז מדוע שאני ואתה וכל האזרחים נממן מחשבון משלם המיסים הוצאות של ההליך למה שזה ייפול עלינו".

בסרגליק אגב חושש שראש הממשלה לא יקבל אישור למימון בגלל סיבות אחרות, "שמעתי ממה שאני קורא בתקשורת שהיה כבר מימון פרטי של 300 אלף ש"ח שעליו לא דווח למבקר המדינה. בסופו של דבר הוא שלל את הבקשה המקורית. זאת אומרת יכול להיות שכל העניין הזה ידחה בסופו של דבר דווקא על הבסיס שבניגוד להנחיה של מבקר המדינה כבר גויסו 300 אלף ש"ח והועברו מגורם פרטי. זה עוד יותר מחזק את הטענה שלי שזה לא תיק שאנחנו אמורים לממן אותו מטעם הסנגוריה".