18 שנות מאסר למחבל שרצח תיירת בריטית

המחבל שהורשע ברצח הסטודנטית הבריטית חנה בלדון הי"ד לא ירצה מאסר עולם בעקבות מחלת הנפש ממנה הוא סובל, כך קבעו שופטי המחוזי.

ערוץ 7 , ד' בשבט תשע"ט

זירת הפיגוע ברכבת הקלה
זירת הפיגוע ברכבת הקלה
צילום: יונתן סינדלר, פלאש 90

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עסקת הטיעון שחתמה הפרקליטות עם המחבל‏ ג'מל תמימי שרצח את הסטודנטית הבריטית חנה בלדון הי"ד ברכבת הקלה בירושלים, לפני כשנתיים.

תמימי, שדקר למוות את בלדון, ירצה עונש של 18 שנות מאסר ויזכה לפטור ממתן פיצויים למשפחת הנרצחת, וזאת עקב מחלת הנפש ממנה הוא סובל.

ביום שישי, ה-14 באפריל 2017, עלה המחבל תמימי לרכבת הקלה בירושלים, לקרון שבו נסעה באותה עת חנה ברקלי בלדון סטודנטית אזרחית בריטניה ששהתה בישראל במסגרת חילופי סטודנטים בין אוניברסיטת בירמניגהם לאוניברסיטה העברית בירושלים.

המחבל התקדם לכיוונה של בלדון וכשהיא הפנתה אליו את גבה הוא הוציא את הסכין מתוך השקית, הניף אותה לכיוונה של בלדון, נעץ את הסכין בחוזקה בגבה, הוציא אותה ודקר שש דקירות נוספות: בגב, בזרוע, במותן ובחזה. כתוצאה משבע הדקירות מתה בלדון מפצעיה כעבור שעה.

בית המשפט הרשיע את תמימי ברצח על פי הודאתו, אך כיבד את הסדר הטיעון לפיו התבקש לגזור עליו 18 שנות מאסר בלבד ולא מאסר עולם, זאת לנוכח מצבו הנפשי.

תמימי סבל מבעיות נפשיות רבות, אובחן כלוקה בסכיזופרניה ואושפז בעבר בבתי חולים פסיכיאטריים למשך תקופות זמן ממושכות.

משפחתה של בלדון התנגדה להסדר הטיעון ועורך דינה הביע בפני בית המשפט את תחושת הפגיעה שחשים נפגעי טרור מכך שהמערכת סבורה כי פלסטיני שרוצח אדם, שנחזה להיות יהודי, ופתאום סובל ממחלה נפשית, שולל את המניע הלאומני שבבסיס העבירה".

למרות זאת קבעו השופטים בגזר הדין, "בענייננו הונח יסוד מספיק לכך שלנאשם 'הפרעה נפשית חמורה' וזו נלמדת מתוך חוות הדעת של הפסיכיאטרים מטעם שני הצדדים. עוד נלמד כי הנאשם שוחרר מאשפוז פסיכיאטרי יום לפני האירוע, העלה מחשבות אובדניות בסמוך לכך ולצערנו ביקש לממש אותן בדרך של פגיעה באדם אחר וקטילת חייו".

בתום גזר הדין שיגרו השופטים מסר להוריה של חנה בלדון, "בטרם סיום נבקש לפנות לבני משפחתה של חנה ולהביע את השתתפותנו בצערה. מקריאת החומר שהונח לפנינו נלמד כי חנה הייתה ברוכת כישרונות, נערה צעירה, משכמה ומעלה, שעתידה לפניה, ואבדנה פער חלל עצום בלבם של הוריה, חבריה וחברותיה וכל מכריה. מדינת ישראל איבדה ידידת אמת, והאנושות כולה לא תוכל עוד ליהנות ממי שהייתה הופכת לאשה מרשימה וצפויה לעתיד מבטיח. נבקש לסיים את גזר הדין בנחמה המסורתית לירושלים, העיר שאותה אהבה חנה ושבה מצאה את מותה: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד".