אבי גבאי
אבי גבאיצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חלק מחברי הכנסת של הליכוד יגיעו לשבת הקרובה כשהם מעט ממורמרים.

ראש הממשלה אומנם מנסה לסדר לח"כים המכהנים קצת יותר מקומות בעשירייה השנייה, אבל מצד שני הולך ומסתמן שקמפיין הבחירות של הליכוד יתרכז בעיקר בנתניהו, ובאופן ממוקד יותר – בנתניהו ובחקירות.

אחד הרגעים הפחות טובים שייזכרו מראש הממשלה הוא ההצהרה הבהולה שמסר השבוע, שהפיחה בלון של דרמה – אבל הבלון התפוצץ בקול רעש גדול. יכול להיות שבקרב הציבור ראש הממשלה קיבל נקודות על המהלך, בוודאי בקרב חלק ניכר מאלה שתומכים בו, אבל נדמה שנתניהו שולף מכובע הקסמים הידוע שלו עורבים במקום שפנים. ההצהרה נתפסה בעיקר כגימיק. כן עימות עם עדי המדינה, לא עימות עם עדי המדינה – זה אמור להיות בעיקר עיסוקו של נתניהו כאדם פרטי. אבל אצל לא מעט מהסובבים אותו במפלגתו, יש דווקא תחושה שהעיסוק בחקירות הולך להיות הרבה יותר עוצמתי, ככל שנתקרב ליום הבוחר.

בליכוד מעריכים, בעקבות נאומו של ראש הממשלה, כי הוא מתכוון למקד את עיקר פעילותו הפוליטית בעת הקרובה בניסיון לעכב את פרסום הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בתיקים שנקשרו בשמו. גורם במפלגה אומר לנו כי איש מחברי הכנסת והשרים לא עודכן על ההצהרה של נתניהו, ולאור העובדה שגם צוות הקמפיין העתידי חסוי לפי שעה, ולא נראה שילווה אותו אחד מהשרים הבכירים כפי שהיה בעבר, נראה שנתניהו ימקד חלק משמעותי ממסע הבחירות בעניין החקירות.

חלק מחברי הכנסת לא אוהבים את המצב הזה. הם עובדים ומשקיעים לילות וימים כדי להיבחר בפריימריז, אבל בקמפיין הבחירות, גם אם מאחוריהם עשייה רבה, במקרה הטוב הם יידחקו לשוליים. במקרה הרע, הקמפיין יהיה נתניהו נטו.

בכלל, אם נשים לב, הפכנו לציבור שמחפש שמות ולא מפלגות. בנימין נתניהו, אבי גבאי, נפתלי בנט, איילת שקד, משה כחלון, בני גנץ, משה יעלון, יאיר לפיד ועוד ועוד. האנשים שמאחורי העשייה הגדולה הזאת חוסים בצילו הציבורי של היושב ראש, שנהנה מעשייתם אבל דואג להבליט אותה כשנוח לו ולהסתיר אותה בהתאם.

העבודה לא תיגמר

גם אצל אבי גבאי במפלגת העבודה הסיפור דומה, אלא שגבאי נמצא במצב אחר מנתניהו. בעוד נתניהו הוא ראש ממשלה עם סיכוי לא רע להמשיך ולכהן בתפקיד גם בקדנציה הבאה, גבאי עומד בראשות מפלגה אוכלת ראשיה, ולאט לאט מבין את הצורך לפנות אל חברי הכנסת ולרתום אותם לצידו. אולי הוא הבין זאת מאוחר מדי, אחרי הגט שנתן לציפי לבני, שמסתבר שהיה רק ההתחלה. לפחות ח"כ מכהן אחד כבר הודיע שלא יתמודד לקדנציה הבאה. בימים הבאים נשמע על עוד כאלה.

במפלגת העבודה הבינו שניסיונות ההדחה של גבאי לא יעלו יפה. שלי יחימוביץ' כבר מונתה כיו"ר האופוזיציה, והיא וגבאי מסתדרים. איתן כבל בינתיים מסתמן כאופוזיציה קולנית, אבל יחסיו הטובים עם יחימוביץ' יכולים להביא גם אותו לסולחה, אם כי היא נראית רחוקה מאוד.

חברי הכנסת נאבקים על מקומם. הסקרים בינתיים לא מזהירים (9-8 מנדטים לערך), אבל גבאי מבין שמבחינתו זו מלחמה של להיות או לחדול, שהוא יסתמן כמי שפירק את מפלגת העבודה שהצליחה לשרוד כל כך הרבה שנים. לח"כים המכהנים יש כעת מוטיבציה: לבני פינתה מקומות, יש גם אפשרות שגבאי לא ישתמש בכל השריונים שלו, למרות שכעת המפלגה משוועת לאיזה גנרל או כוכב. גם חבירה למפלגה אחרת עשויה לעמוד על הפרק.

עם זאת, אל תמהרו להספיד את מפלגת העבודה. גם הליכוד ירד ל-12 מנדטים ואחר כך זכה שוב ושוב בבחירות. המפלגה הזאת תלויה בעיקר בעצמה. כן, היא יכולה לחלום על 23 מנדטים כמו בכנסת היוצאת, אבל במצבה הנוכחי גם 12 או 14 יהיה הישג יוצא דופן. העבודה נמצאת אולי בנקודת זינוק גרועה מזו של הבית היהודי, רגע אחרי פרישתם של השרים בנט ושקד. להיות או לחדול? זה תלוי בעיקר בהתגייסות של חברי הכנסת, שמבינים שגבאי יהיה שם בכל מקרה.

באיחוד הלאומי כבר מוכנים

חברי מרכז האיחוד הלאומי יבחרו ביום שני את יושב הראש של המפלגה ואת הרשימה לכנסת לקראת הבחירות הבאות. מדובר במפלגה המאורגנת ביותר בימין בעת הזאת: חבריה יידעו כבר בליל שלישי כיצד תיראה רשימתם, הרבה לפני שמפלגות אחרות תהיינה קרובות למצב הזה. פרט לארגון ולסדר, המפלגה גם פעלה בזריזות כדי למנוע באופן מודע קמפיינים מכל סוג שהוא, ולאפשר לבוחרים להתרכז בעשייה של המועמד ולא ברעשי רקע.

בכלל, בשנים האחרונות האיחוד הלאומי פעלה הרבה. היא ניסחה מצעים בנושאים שונים, בין היתר בהובלתו הנחושה של המזכ"ל אופיר סופר שיעמוד גם הוא לבחירה ברשימה, הקימה פורומים פנימיים וטיפחה אותם, ואם נתפסה בעבר כאנדרדוג מול הבית היהודי – לבחירות הקרובות היא תגיע מעמדה שבה תוכל גם לדרוש את תפקיד יו"ר המפלגה המאוחדת.

השאלה המרכזית היא האם יהיו חילופי דורות בראשות המפלגה, בהתמודדות בין השר אורי אריאל לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. ראוי לציין שהיו גם ניסיונות להביא לפשרות בין השניים, שבמסגרתם אמר אריאל שיהיה מוכן להעניק לסמוטריץ' סמכויות באופן הדרגתי תוך כדי הקדנציה הנוכחית, אבל הניסיונות הללו לא צלחו.

לא מעט אנשים מאמינים שחילופי הדורות אכן יתרחשו, אבל השר אורי אריאל, מהוותיקים במערכת הפוליטית, שומר על אופטימיות, לדברי מקורביו. "הוא ערוך ומוכן להתמודדות. בסופו של דבר אורי מביא איתו את הניסיון הרב, הוותק וההיכרות רבת השנים עם מגוון תחומים", אומרים המקורבים בשיחה עם 'בשבע'. לדבריהם, אריאל כבר הודיע שזו תהיה הקדנציה האחרונה שלו, והוא מאמין שהמרכז ייתן בו את האמון לקדנציה הזאת.

עוד הם אומרים כי לשר יש תוכנית סדורה כיצד יתנהל ביום שאחרי הבחירות, אם יזכה. "אחרי האיחוד עם הבית היהודי נאחד איתנו את כל מפלגות הימין, גם את יחד וגם את עוצמה לישראל, ונמנע איבוד קולות בימין. אורי אינו חושש בכלל שהבית היהודי יחד עם האיחוד הלאומי לא תעבור את אחוז החסימה. לדעתו, עם החיבורים הנכונים לכל המפלגות המתאימות בימין, יכולה המפלגה להגיע להישג נאה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר לקראת ההתמודדות כי הצעד הנכון להיערכות לעתיד יהיה חילופי גברי. "יש לי כבוד והערכה עצומים לאורי אריאל, ויש לו זכויות רבות מאוד בעשרות שנים של עשייה. אני חושב שטוב היה לו היה עושה את העברת המקל מיוזמתו. לא היה אף ח"כ בציונות הדתית שכיהן 18 שנים ברצף, מתוכן שתי קדנציות כשר, ואני חושב שנוכח אתגרי הבנייה המחודשת של מחנה הציונות הדתית, צריך רוח רעננה. עם הכוחות שהקב"ה חנן אותי בהם, יש לי יכולת להוביל את המהלך מתוך ראייה להרבה שנים קדימה. לדעתי הגיע הזמן להעברת ההנהגה לדור הבא, אחרי שאורי פעל בכוחות עצומים – ואני מניח שהוא עוד ימשיך לתרום המון בכוחותיו למען המטרות הנשגבות שלנו".

הבית מחפש קונה

בבית היהודי היו שמחים להיות במצב של האיחוד הלאומי, שהוויכוחים אצלם הם צרות של עשירים לעומת מצבם. המפלגה עדיין תרה אחרי מישהו שיתאים לעמוד בראשותה ולהוביל. חבר הכנסת מוטי יוגב הסיר השבוע את מועמדותו לראשות המפלגה, והותיר במרוץ את סגן השר ח"כ הרב אלי בן דהן ואת הכלכלן ארז צדוק.

יוגב, עם זאת, דורש לערוך פריימריז הן לראשות המפלגה והן למקומות ברשימה. זו דרישה שאולי בתקופת בנט הייתה יכולה להיות הגיונית מאוד, למרות שבנט עצמו פחות אהב את המהלך. בנקודת הזמן הנוכחית, עם חובות על הראש, פחות מימון מפלגות ולוח זמנים צפוף ולחוץ – בחירה בידי המרכז היא נחמה פורתא. סביר להניח שרוב הנפשות הפועלות היו מעוניינות בפריימריז, אבל זה מצב שנראה לא מציאותי.

זה מה שמשדר מנכ"ל המפלגה ניר אורבך, שמנסה לכוון לבחירת יו"ר באמצעות ועדה מייעצת. ח"כ יוגב לא אוהב את זה. "המתפקדים שילמו לאורך השנים כדי שיוכלו להשפיע ברגע האמת. פריימריז הן חובה", הוא אומר.

הזמן עובד לרעת המפלגה. היא גם רואה בעיניים כלות איך הימין החדש יוצרת באזז סביב מועמדים אפשריים או חדשים. לפי המסתמן, בנט ושקד באמת מכוונים למפלגה כלל ישראלית והרבה פחות דתית. זה כמובן ייבחן בקלפי.

בבית היהודי צריכים עכשיו לחפש את האדם הראוי שיוכל להזניק את המפלגה קדימה, או לפחות לנסות. נזרקים הרבה שמות לאוויר, חלקם כלל לא ריאליים, חלקם לא יסכימו להצטרף. בימים הקרובים יצטרך ליפול הפור. בתוך חודש כל המפלגות כבר תהיינה אחרי הפריימריז, ובבית היהודי לא ירצו להישאר מאחור כשכולם כבר סגורים עם רשימות.

התקווה הגדולה היא שמי שמחפשים את הכוכב שיוביל את המפלגה, מבינים גם לאיזה סוג של מנהיג היא זקוקה. יש כמה כאלה בחוץ, חלקם מחכים ומצפים שיפנו אליהם כדי שיבואו להציל את המצב. בבית היהודי צריכים לזכור שמיד לאחר בחירת יו"ר ורשימה, צריך לעסוק בחיבור לאיחוד הלאומי – ואם לא תהיה להם דמות דומיננטית מספיק, ייתכן מאוד שלראשונה האיחוד יהיה זה שמועמדו יהיה יו"ר המפלגה. אגב, מבחינת הסוקרים זה כבר עניין ודאי, אבל אנחנו מעדיפים להמתין להתפתחויות.

לתגובות: [email protected]