העותר: יחס זהה לבנות שירות ולמתגייסות

העותר בסוגיית ההכנה לגיוס לצה"ל עבור בנות בחמ"ד: המתגייסות לצה"ל צריכות לקבל את אותה תמיכה כמו הפונות לשירות לאומי.

שמעון כהן , ח' בשבט תשע"ט

חיילות בתרגיל. ארכיון
חיילות בתרגיל. ארכיון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

להשוות יחס. לורך

בשבוע שעבר התקבלה בבג"ץ החלטה שקיבלה פרשנויות הפוכות לכאורה בשאלת החובה של משרד החינוך לממן תכניות לעידוד או הסברת אפיקי גיוסן של בנות דתיות במוסדות החמ"ד.

בערוץ 7 הובאו דעות סותרות באשר להשלכות הכרעת בית המשפט.

הרב אבי גיסר, ראש מועצת החמ"ד, טען שאשר היה הוא שיהיה, לא יתוקצבו מעודדי גיוס אלא רק מסבירי גיוס, וכעת בג"ץ אפילו מעגן זאת. לעומת זאת מנכ"ל פורום חותם, הרב בראלי טען שמשמעות החלטת בג"ץ היא שינוי בפועל של המציאות וכניסתם של מעודדי גיוס בנות דתיות לפעילות בתוך מוסדות החמ"ד.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם העותר שהוביל להכרעת בג"ץ, עו"ד אמנון לורך, כדי לשמוע ממנו כיצד הוא רואה את הכרעת בג"ץ והשלכותיה. בראשית דבריו מבקר עו"ד לורך את דבריו של הרב גיסר בערוץ 7 ולפיהם הוא עותר סדרתי, בעוד לדבריו עד כה עתר בסך הכול פעמיים כשהעתירה הראשונה התמקדה בסוגיית העלאת שכר המשרתים בצה"ל.

עו"ד לורך מציין כי העתירה הנוכחית בעניין ההכנה לבנות החמ"ד המתגייסות לצה"ל נולדה תוך כדי ההיכרות עם הנתונים במהלך העתירה הראשונה להעלאת שכר המשרתים, אז התברר לו כי "החמ"ד מתקצב הכנה רוחנית לשירות צבאי של הבנים והכנה לשירות לאומי של בנות, ובנות שמתגייסות לצה"ל לא זכאיות לכך. לא הבנתי מדוע".

"לדידי בת שהולכת לשירות צבאי ומדירים אותה מלקבל את אותה הכנה נפשית רוחנית דתית זה חטא, ולכן עתרתי", הוא מסביר. "לא יתכן שמדירים את ההולכת לצבא ושמים אותה מחוץ לגדר".

בשיחה עמו נשאל עו"ד לורך בעקבות דבריו של הרב גיסר אם דרישתו היא לאפשר גם עידוד של בנות בחמ"ד לגיוס לצה"ל, או שמא הוא מסתפק במתן סיוע והכוונה רוחנית לקראת הגיוס. לורך משיב ומבהיר: "לא מעניין אותי העידוד. אני אזרח פרטי שרואה עוול כלפי נשים שצריכות להיות מוערצות על ידי כולנו. אנחנו עדיין בגדר של מלחמת מצווה של יציאת כלה מחופתה. אלו בנות מוכשרות ביותר שנמצאות במקומות שצריך את הכישורים שלהן והיכולות שלהן".

לדבריו בשיחה עמו ציטט הרב גיסר את דעת המיעוט בעוד דעת הרוב, דעת השופט הנדל, הייתה שלא ניתן לתעל את הבת, תלמידה בכיתות י"א וי"ב, לכיוון השירות הלאומי בהכרח אלא לאפשר לה לקבל החלטה באופן חופשי באשר לעתידה בתקופה שאחרי מסגרת החמ"ד. "לא סומכים על הנערות האלה וזה שערורייתי. זו התנשאות", קובל עו"ד לורך.

לדבריו אמנם החמ"ד מנופף באוטונומיה המוקנית לו להעברת מסרים חינוכיים התואמים קו מסוים, אך יש לזכור כי זאת באשר לתקופת אחריותו, קרי עד כיתה י"ב, בעוד באשר לתקופה שלאחר מכן אחריותו של החמ"ד להעברת מסרים חינוכיים מופקעת. בתגובה הזכרנו לעו"ד לורך כי מדובר בהכנסתם של גורמים ועמותות לתוך המסגרות החינוכיות של החמ"ד בתקופה בה הבנות תחת אחריותו.

בניסיון להבין את מהות התנגדותו ומהות עתירתו, שבנו ותהינו אם מקובלת עליו קביעתו של הרב גיסר ולפיה התנגדות החמ"ד ממוקדת בהכנסתם של גורמים מעודדי גיוס למסגרות החמ"ד, בעוד אין מניעה מגופים המקנים תמיכה והיכרות עם מסלולי הגיוס השונים לבנות שבחרו באפיק הצבאי למרות עמדת החמ"ד. לורך מצידו חוזר וקובע כי אינו עוסק בשאלת תפקידה ותפקודה של עמותה כזו או אחרת, אלא רק בשאיפה להעניק לבנות המתגייסות לצה"ל את אותה הכנה רוחנית הניתנת לבנות הבוחרות בשירות לאומי. "מי שהולכת לשרת את צה"ל זכאית לקבל הכנה רוחנית דתית לקראת שירות כמו כל אחד אחר".

לדבריו "לא יתכן, לא מוסרי, לא חוקי ולא ראוי שבת שהולכת לצבא לא תקבל הכנה רוחנית ודתית לקראת ההליכה לצבא. החמ"ד מדיר למעלה מעשירית מהבנות", ובאשר לעמדתו העקרונית של הרב גיסר כפי שהוצגה בראיון אתו אומר לורך כי לו היה החמ"ד גם נוקט בפועל בדרך זו הייתה עתירתו מייתרת, אך לטעמו החמ"ד "אומר ולא עושה". באשר לעמדתו שלו הוא אומר ש"לא חושב שנכון שגוף ממלכתי כזה או אחר יעודד או לא יעודד לשרת שירות דתי או לאומי. אני לא צד בוויכוח האידאולוגי בעולם הסרוג בין הרוצות להתגייס לאלה שלא, בין שמרנים לליבראלים".