רחלי קפלן: רק לפני חודש רקדנו בחתונה של רבקוש

מנהלת אולפנת צביה במעלה אדומים מספרת על הטלטלה בעקבות מותה הטרגי של רבקה קופשוק, "כולם כאן בהלם".

בני טוקר , ח' בשבט תשע"ט

התאונה הקשה
התאונה הקשה
צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש

רחלי קפלן מנהלת אולפנת צביה במעלה אדומים מספרת לערוץ 7 על התחושות הקשות באולפנה בעקבות מותה הטרגי של מחנכת ובוגרת האולפנה רבקה קופשוק (דורון) בת ה-25 שנהרגה אתמול בתאונת הדרכים סמוך לשער בנימין.

"אנחנו נמצאים עדיין בתוך כל ההלם קשה כאן באולפנה. רבקה הייתה מחנכת של כיתה ט-4 מחנכת מיוחדת. רבקה בעצמה בוגרת של האולפנה מכיתה ט' עד י"ב. רוב הצוות שעבד איתה ועובד איתה כאן היום היה גם המורה שלה. כולנו זוכרים אותה כרבקוש התלמידה הג'ינג'ית שלא תמיד רק ישבה ולמדה וגם אהבה לעשות הרבה שטויות רוב הצוות מכיר אותה כרבקוש התלמידה".

המנהלת מספרת איך התלמידה הג'ינג'ית הפכה למחנכת מוערכת, "היא חזרה אלינו לפני ארבע שנים כמורה להיסטוריה. היא באה אלינו כרווקה וחזרה לבית הטבעי שלה. היא הייתה מורה מוערכת מאוד מורה שהיה לה מאוד חשוב להנחיל את הערכים שלה בשיעורי היסטוריה את כל מה שיש לה לתת לבנות.

בשיחה איתה שאלתי אם היא רוצה להיות מורה מקצועית להיסטוריה או יש לה חלום אחר. והיא אמרה שהיא לא יודעת. היא השתלבה פה מאוד מהר. היא כל הזמן אמרה לי שזה אחרת לראות את האולפנה מהצד של הצוות ולא מהצד של התלמידה. כששאלתי אותה מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה אז היא אמרה לי בעיניים בורקות להיות מחנכת באולפנה, אבל אני מרגישה שאני עדיין לא בשלה לזה זה מוקדם לי מדיי".

לפני כשנה הפכה רבקה קופשוק למחנכת, "בשנה שעברה היינו צריכים מילוי מקום ופניתי אליה שהיא תיקח חינוך ואנחנו חושבים שזה נורא נכון לה ומתאים לה ויש לה המון מה לתת לבנות. אז היא בסוף הסכימה למילוי מקום לכיתה ח'. היא ממש אמרה אני מקווה שאני ראויה לזה. השנה כשהצענו לה את החינוך של ט' היא הייתה כל כך מאושרת זה בשבילה היה ממש הגשמת חלום. היא נתנה בחינוך את הכל היא נתנה את כל האהבה לתלמידות ומעבר לזה הביאה להם עולם גדוש ומלא של גבורה של אמונה של ביטחון היא היתה פשוט מורה לחיים".

המנהלת מספרת כי למרבה הפלא התברר היום כי רבקה עסקה עם תלמידותיה במה שנראה כהכנה לקראת מותה, "היום היה לנו כינוס גם של הצוות ושל התלמידות שדיברו ושיתפו על רבקוש התלמידה ועל המורה רבקה. הבנות הקריאו קטעים שהם כתבו ממש מהימים האחרונים של רבקה. וכך כותבות הבנות, "לנו, התלמידות שלה, יש הרגשה שהיא הכינה אותנו לדבר הנורא הזה. הפרק האחרון שלמדנו בתורה היה פרק י' בחומש ויקרא על מות שני בני אהרון נדב ואביהו. שניהם הקריבו אש זרה והאש אכלה אותם והם מתו במקום. דיברנו על זה. שהם מתו מהר, ללא ייסורים רבים. דיברנו על קידוש ה' שנעשה בעקבות מותם, ועל 'וידום אהרון' ואיך בזכות זה שאהרון שותק הוא מקבל בהמשך נבואה לבד.

בת אחת שאלה את המורה: 'מדוע הקב"ה לא נתן להם זמן לחזור בתשובה, מדוע הרג אותם ישר? הרי למדנו שלכל אחד יש אפשרות לחזור בתשובה" והמורה ענתה לה שזה באמת מציק לה והיא תברר בשבילנו. כרגע אין צורך לברר, הבנו לבד הם היו צדיקים גמורים שלא היה להם כל כך במה לחזור בתשובה, והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה. הוא נתן להם את המוות הקצר במקום לחזור בתשובה. כך המורה, גם את, את נהרגת מיד כיון שהקב"ה לוקח את הפרחים הכי מושלמים בגן, שאין להם משהו פסול את היית מושלמת, נהרגת חסרת עבירות, אחרי החתונה נמחקו לך כולם, נהרגת מלאת מצוות וזכויות".

רחלי קפלן מספרת שכולם היו שותפים למציאת הזווג של רבקה וכולם שמחו בחתונתה, "רבקה בת 25 התחתנה לפני חודש וכל האולפנה חגגו איתה את תקופת האירוסין ואחר כך את החתונה. הבנות הגיעו לרקוד איתה. היא שיתפה את הבנות על מה זה לבנות בית על החלומות על הקשיים על הכול. והם כל כך היו שותפים איתה בכל הדברים האלה".

מנהלת האולפנה מספרת שהבנות אפילו ידעו איך עברה עליה השבת הראשונה בבית עם תום לאחר החתונה, "בכל בוקר יום ראשון המורה רבקה שאלה את הבנות אם מישהי רוצה לשתף איך עברה עליה שבת. ופתאום בת אחת שאלה: המורה, ואיך הייתה השבת בשבילך. המורה החלה לחייך חיוך גדול יותר מקודמו, ואמרה שזו הייתה השבת הראשונה שלה יחד עם תום, לבד בבית החדש שלהם. שהיא עמדה כל יום שישי ובישלה את השבת ונהנתה מכך מאוד".

קפלן אומרת שצוואתה של רבקה קופשוק זה להקים כמה שיותר בתים בישראל, "אבא של רבקה הרב ישעיהו דורון דיבר בהלוויה אל התלמידות של רבקה ואמר שיקימו בתים רבים נאמנים. כל הצוות כאן באולפנה שליווה את רבקה גם בתהליך מציאת הבית בדרך הארוכה, רוצה לקחת על עצמו להתגייס לצוואה הגדולה הזאת של בניין בתים".