מתן צור
מתן צורצילום: מתן נוה

אסיפה מכוננת

ב-1949 נערכו לראשונה בחירות בישראל. אך אלה לא היו בחירות לכנסת אלא לגוף שנקרא אסיפה מכוננת. מטרתה של האסיפה הייתה לכונן חוקה למדינת ישראל. אחוז חסימה עוד לא היה, ובאסיפה המכוננת נכנסו גם שלוש מפלגות שזכו כל אחת במושב אחד, ביניהן התאחדות התימנים.

במהלך מפא"יניקי דורסני קלאסי, יומיים אחרי כינון האספה המכוננת בן גוריון וחברי מפא"י העבירו חוק ראשון ויחיד שהופך דה פקטו את האסיפה לבית מחוקקים, וזו לשון "חוק המעבר": "לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא הכנסת". אז אם שאלתם את עצמכם למה אין חוקה במדינת ישראל, זו הסיבה. מאז גם נעלמה התאחדות התימנים. מפא"י, נו.

בית פרומין

להלן "הכנסת הישנה". לבית פרומין הגיעה הכנסת אחרי נדידה בין כמה מקומות בתל אביב ובירושלים. הוא שימש כמשכן הזמני של הכנסת הראשונה עד השישית, כ-16 שנה, עד לכניסה לבניין הכנסת המוכר לנו היום ב-1966.

לא תתפלאו לשמוע שלמרות הערך הלאומי-ההיסטורי, בשנת 2002 מכרה מדינת ישראל את המבנה לאדם פרטי תמורת עשרה מיליון שקלים. הוא ביקש להרוס את המבנה ההיסטורי ולבנות במקומו מגדל, אך המועצה לשימור אתרים התנגדה. ב-2010 עבר בכנסת חוק שקבע שיש לשמר את המבנה ולייסד בו את מוזיאון הכנסת.

לא תתפלאו לשמוע שהמדינה הפקיעה את המבנה ושילמה לרוכש 45 מיליון שקלים. רווח לא רע בשביל שמונה שנים.

גיל – גמלאי ישראל

בשנת 2006, בבחירות לכנסת ה-17, הפתיעה מפלגת גמלאי ישראל את כל הסקרים וגרפה שבעה מנדטים. גם צעירים רבים נתנו את קולם למפלגה כשראו בכך הצבעת מחאה. בראשות המפלגה עמד רפי איתן, כי מי אמר שאי אפשר להפקיר את פולארד ולהמשיך בחיים ציבוריים כאילו כלום.

בהמשך נכנסה המפלגה לממשלה וקידמה נושאים שחשובים לאזרחים ותיקים. אבל פוליטיקה ותככים יש גם אצל מבוגרים, ומתוך המפלגה התפלגה סיעת 'צדק לזקן'. איך אומרים, שים שני קשישים על אי בודד וכל אחד ילך לבית אבות אחר.

סופה של המפלגה, כמו כל מפלגת אווירה, בפח המיחזור של ההיסטוריה.

דואק משה

ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון יד לתוך מליאת הכנסת. הוא היה בן 24, במצב נפשי קשה ואחרי היסטוריה בריאותית קשה. מהרימון נפצע קשה שר הדתות מטעם המפד"ל משה שפירא, ונפגעו קל מרסיסים גולדה מאיר, דוד בן גוריון ומשה כרמל. בעקבות המקרה הוקמו משמר הכנסת והיחידה לאבטחת אישים בשב"כ. ב-1988 התמודד משה דואק לכנסת עם מפלגה שנקראה 'תרשיש', שאותיותיה היו, תיראו מופתעים, זעמ. הוא לא עבר את אחוז החסימה.

מה עלה בגורלו של משה שפירא? הוא החלים מהאירוע, ועל הדרך נוסף לשמו השם חיים. הוא נפטר בשנת 1970, ולשבט החדש בבני עקיבא קראו באותה שנה על שמו, בראשי תיבות - שחם (שפירא חיים משה). אז אם אתם ילידי 1965 ורוצים לבוא בטענות על השם המוזר – אנא פנו למשה דואק.

הצבעות

אולי התפקיד הכי מוכר של חבר כנסת הוא הצבעה על הצעות חוק. ההצבעה מתבצעת ממקומם של חברי הכנסת במליאה והיא נערכת בצורה ממוחשבת. מה שמזכיר לנו את פרשת ההצבעות הכפולות, כשבשנת 2003, במהלך פיליבסטר ארוך (ע"ע), כמה חברי כנסת הצביעו לא במקומם ואחרים הצביעו הצבעה כפולה. המפורסם שבהם הוא יחיאל חזן, שהצביע גם במקומה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי. הוא נידון לארבעה חודשי עבודות שירות.

הפרשייה התפתחה עוד כשהוא נכנס למחסני הכנסת ולקח כמה מערכות הצבעה, אך טען שלקח רק את הפאנל ולא את "המוח". גם על כך הוא הועמד לדין. אגב, מי שראה את ההצבעה הכפולה ודיווח עליה היה לא אחר מחבר הכנסת יעקב ליצמן. אז אם במקרה תראו שהבן של יחיאל חזן, אחד, אורן חזן, לא מסתחבק עם ליצמן – תבינו למה.

ועדות

בכנסת יש עשרות ועדות, שבכל אחת מהן 17-15 חברים (כל חבר כנסת חבר בכמה ועדות) שבדרך כלל מלווים באנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי שעליו אחראית הוועדה. יושבי ראש הוועדות נבחרים ומוסכמים בהסכמים הקואליציוניים. חלק משמעותי מאוד מהעשייה של חברי כנסת הוא דווקא בוועדות – שם מעובדים חוקים לפני שהם עוברים להצבעה, מפקחים על עבודת הממשלה ומקיימים דיונים מעמיקים שלא באמת יכולים להתקיים במליאה.

זכות בחירה

כל אזרח בישראל מגיל 18 ומעלה יכול להצביע בבחירות לכנסת, ולא משנה אם הוא אסיר, פושע או מקלף קלמנטינות במקומות סגורים (למרות שלא הייתי שולל למנוע מאנשים כאלה להצביע, בכל זאת, שיקול הדעת שלהם לא מדהים). ומה עם הזכות להיבחר? בשביל זה תצטרכו להיות בני 21 ומעלה. אה, וגם לא בכלא, ולא בשבע השנים שאחרי סיום ריצוי עונש המאסר בעבירה שיש עמה קלון. אחר כך? אפשרי בהחלט. לפרטים פנו לחבר הכנסת אריה דרעי (לא בשבת).

חקיקה

התפקיד הבסיסי ביותר של הכנסת הוא להיות בית המחוקקים של מדינת ישראל. בספר החוקים רשומים יותר מ-900 חוקים, וכאמור אין חוקה, אלא חוקי יסוד שאם הם מתנגשים עם חוק אחר הם גוברים עליו. התהליך שעובר עד שחוק או תיקון לחוק נכנסים לספר החוקים של מדינת ישראל ארוך ומורכב. הוא מתחיל בדיון במליאה, עובר דרך ועדות הכנסת, הצבעה בקריאה ראשונה, מוחזר לוועדות לתיקונים ועריכה, קריאה שנייה, הסתייגויות, ורק אחרי קריאה שלישית החוק מאושר.

ט"ו בשבט – יום ייסוד הכנסת

בט"ו בשבט תש"ט התכנסה לראשונה האסיפה המכוננת (ע"ע), ולכן יום זה נחגג כיום כינון הכנסת. יש הנוהגים לשלב את ציון היום הקדוש יחד עם סדר ט"ו בשבט, ובין אכילת צימוק כהה לתמר מג'הול להקריא חוקים נבחרים מחוקי מדינת ישראל, לצעוק כל אחד על חברו "בוגד", ולהעלות זה לזה את המשכורת.

יוסף קלראווין

אדריכל יהודי יליד פולין, שעיצב את מבנה הכנסת היפהפה המוכר לכולנו היום. קלראווין קיבל את הכשרתו המקצועית בגרמניה ועבד בה, וברח לישראל כשהנאצים עלו לשלטון. הוא עיצב מבנים רבים ומוכרים בארץ, בהם הר הרצל, קבר הרצל, קריית הממשלה, תחנת הרכבת תל אביב מרכז ועוד עוד. הוא נפטר ארבע שנים אחרי חנוכת משכן הכנסת בגיל 77.

כנסת הגדולה

אם שאלתם את עצמכם למה יש בישראל דווקא 120 חברי פרלמנט ולא 435 כמו בארצות הברית, 600 כמו בגרמניה או 545 כמו בהודו, ובכן, הסיבה היא שמספר חכמי ישראל בכנסת הגדולה, שפעלה בזמן בית המקדש השני, עמד על 120. כן, בעקבות הפרלמנט הישראלי העתיק נקבעו גם שמה של הכנסת וגם מספר החברים בה. זרח ורהפטיג, מנהיג הפועל המזרחי, היה מיוזמי השם ואמר כך: "אני מחפש בכל דרכינו ובכל חידוש חיינו המדיניים קשר עם המסורת שלנו, כי אנו מחדשים ומחיים מדינה עתיקת ימים. הפרלמנט הראשון אחרי שיבת ציון הראשונה היה הכנסת הגדולה, מספר חברי הכנסת הגדולה היה 120". ומאז בכנסת מכהנים רק אנשים שהם מחכמי ומגדולי ישראל.

לוביסטים (שדלנים)

בכנסת פועלים על פי חוק לוביסטים, בעברית שדלנים, אנשים שמטרתם היא להשפיע על חברי הכנסת, על חוקים, על החלטות בוועדות ועל מינויים. חלק גדול מהשדלנים עובדים בשביל גופים מסחריים שחקיקה יכולה להשפיע על פעולתם (כמו לדוגמה חוק הנפט ששינה את גובה תמלוגי המדינה מחברות הגז והנפט, בעקבות ועדת ששינסקי). אבל יש גם גופים כמו לובי 99, גוף ששדלניו פועלים כדי לקדם נושאים חברתיים למען הציבור הישראלי ומסתמכים על מימון שמגויס מהציבור.

מזנון הכנסת

בישראל כמו בישראל, הדברים הכי מעניינים קורים איפה שיש אוכל. מזנון הכנסת מחולק לשלושה חלקים: מזנון חלבי, מזנון בשרי ומזנון הח"כים. בינינו, מזנון הח"כים הוא הזירה שבה אפשר לפגוש את הבשר האמיתי – בריתות פוליטיות נרקמות, פגישות דיסקרטיות נערכות וכתבים פוליטיים מאזינים בין ביס לביס לריכולים עסיסיים.

נאומים בני דקה

כל חבר כנסת יכול לנאום במליאה אחת לשבוע במשך דקה, על כל מה שבא לו. זה קורה בתחילת ימים שני ושלישי. חברי ממשלה יכולים להגיב בשם הממשלה בנאום של עד חמש דקות. מה אפשר להספיק בדקה? תלוי כמה מהר מדברים.

סאדאת

ב-1977 הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לישראל. את נאומו ההיסטורי, שהוביל אחרי שנתיים להסכם שלום ראשון של מדינת ישראל עם מדינה ערבית, נשא בכנסת. טעימה מנאום שלא נשמע דומה לו כנראה בשנים הקרובות: "באתי אליכם היום, כששתי רגליי יציבות הן, כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום בהיותנו כולנו על אדמה זו, ארץ הא-לוהים. כולנו, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולנו עובדים את הא-לוהים ואיננו משתפים בו אחר. הוראותיו ומצוותיו של א-לוהים הן האהבה, האמת, ניקיון הכפיים והשלום".

ערוץ הכנסת

ערוץ ממלכתי ציבורי המשודר באפיק 99 ומסקר את פעילות הכנסת ואת הפוליטיקה הישראלית. יש אומרים שהוא יותר מעניין מערוץ 'האח הגדול', כי אם כבר לצפות באנשים רבים בתוך בית – לפחות שבאמת ישנאו זה את זה. את הערוץ הפעילה מיום הקמתו לפני 14 שנים ועד לפני כמה חודשים חברת החדשות, ומאז הקיץ - חברת RGE (מבעלי ערוץ 10). במכרז האחרון להפעלת הערוץ זכה דווקא ערוץ 20, אבל חברת RGE הגישה עתירה לבג"ץ, והוא פסל את ההצעה של ערוץ 20 בשל "פגמים כלכליים". כידוע, בג"ץ אובייקטיבי תמיד.

פיליבסטר

מה יותר כיף לחברי כנסת מלהטריל את חבריהם? נכון, כלום. פיליבסטר הוא טריק פוליטי, שבמסגרתו חברי הכנסת, בדרך כלל מהאופוזיציה, מגישים אינספור הסתייגויות לחוק שהקואליציה רוצה להעביר. הקואליציה חייבת להתייחס לכל ההסתייגויות שהוגשו. זה קורה במיוחד בחוקים חשובים, ובמיוחד בחוק התקציב שמועבר כל שנה (או שנתיים, אם מדובר בתקציב דו שנתי), האופוזיציה מנסה להתיש ולגרור את כולם לדיונים אינסופיים אל תוך הלילה. כמו תמיד, בסוף האופוזיציה מפסידה אחרי שעשתה הרבה רעש.

צפתי אברהם

בספטמבר 1949 כמעט נרצח פה ראש ממשלה, כשצעיר בשם אברהם צפתי עלה אל יציע הקהל במליאת הכנסת (הכנסת פעלה אז בבניין קולנוע 'קסם' בתל אביב), שלף תת מקלע סטן וניסה לרסס את שולחן הממשלה. מה הרקע אתם בטח שואלים. לצפתי הייתה תוכנית לשלום עולמי שכוללת הקמת בית מקדש לכל האומות בירושלים. הוא לא הצליח לשכנע את חברי הכנסת ללכת איתו על היוזמה, אז מה עושים? מרססים. בסך הכול הגיוני בשביל מישהו שרוצה שלום עולמי. למרבה המזל סדרן הכנסת צבי ציגלר הצליח להדוף אותו החוצה לפני שירה. כיאה למישהו שניסה להרוג אנשים בכנסת, לאחר שהשתחרר ממאסר הקים צפתי בשנת 1957 מפלגה בשם 'מאזני צדק'.

קובלנה

לפי תקנון הכנסת, כל אדם רשאי להגיש קובלנה (תלונה) לוועדת האתיקה של הכנסת. ועדת האתיקה יכולה לנקוט בעונשים נגד חברי כנסת שעברו עבירות אתיות, החל מנזיפה וכלה בהרחקה לתקופה ארוכה ובשלילת שכר. לא ברור עד כמה קובלנה מאזרח פשוט יכולה לעזור, אבל תמיד אפשר לנסות. אגב, פרוטוקולי ועדת האתיקה של הכנסת חסויים.

רשות מחוקקת

בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה, הכנסת היא הרשות המחוקקת, והיא עובדת לצד הרשות השופטת (בתי המשפט) והרשות המבצעת (הממשלה). כך שרק הכנסת אמורה לחוקק חוקים. אבל כולנו יודעים שמאז המהפיכה החוקתית של אהרון ברק, הרשות השופטת (להלן: בג"ץ) הגדילה את השפעתה ומפרשת חוקים באופן מאוד גמיש, פוסלת חוקים (בטענה שהם מנוגדים לחוקי יסוד) או מחזירה חוקים לדיונים בכנסת. יש מי שיגיד שהיא קצת דורכת על האצבעות של הרשות המחוקקת, ולכן ניסתה הכנסת הנוכחית להעביר את פסקת ההתגברות, שמאפשרת לכנסת לתת תוקף לחוקים שמנוגדים לחוקי יסוד. בעצם כך היא רצת למנוע מבג"ץ מרחב תמרון. אבל הצעת החוק לא חוקקה והמצב נותר על כנו.

שאילתות

אחד הכלים העומדים לרשות חבר הכנסת כדי להשפיע. כל חבר כנסת יכול להגיש שאילתה לשר בממשלה, ולשאול אותו לגבי נושאים במשרד שעליו הוא אחראי, עד 30 שאילתות בכל מושב. השר חייב לענות תוך 21 יום. המטרה היא שחברי הכנסת יוכלו להשגיח על פעולות הממשלה, לדרוש שקיפות ובכלל – שמישהו ישגיח על הרשות המבצעת. ומישהו צריך.

תקציב קשר עם הבוחר

כל חבר כנסת זכאי לתקציב קשר עם הבוחר, כלומר לסכום כסף שיאפשר לו לשמור על קשר עם הציבור ולפעול למענו. מדובר בסכום בסביבות 100,000 שקלים (הסכום משתנה מחבר כנסת לחבר כנסת). יש מי שמוציא את כולו, יש מי שמסתפק במועט. ולאן כל זה הולך? רכישת טלפונים סלולריים, טאבלטים, מחשבים ניידים, ריהוט לשכה, בניית אתרי אינטרנט, ניהול דיגיטל, כיבוד לכנסים, סקרים, מנויים לעיתונים ואפילו ללימוד שפה. האם הכול לטובת הקשר עם הציבור? בואו נישאר עם לפחות גבה אחת מורמת בחשדנות.