בשבע מהדורה דיגיטלית

"אני לא חותם על מסמכים שמפלים את יהודה ושומרון"

למרות שיש מי שמזלזל במשרד המדע והטכנולוגיה, השר אופיר אקוניס בטוח שתומכי ההתיישבות בליכוד יודעים שיש לו קבלות על עשייה לאומית

ניצן קידר , י"א בשבט תשע"ט

לא שולל חיבור עם הבית היהודי. אקוניס
לא שולל חיבור עם הבית היהודי. אקוניס
צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90

הבחירות לכנסת ה-21 רחוקות מאיתנו מרחק של פחות משלושה חודשים, ודווקא בפעם הזאת, שאיננה הראשונה של שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, הוא מודאג. בעיניו, לבחירות הללו יש השלכות כבדות מתמיד.

"הבחירות האלה הן הגורליות ביותר לעם ישראל ולארץ ישראל, משום שהאיום על חלוקת הארץ ונסיגות עלול להיות ממשי אם המחנה הלאומי לא יצליח לגבש במובהק רוב פרלמנטרי של 61 מנדטים", מצהיר אקוניס בריאיון ל'בשבע'. "אם אומרים על כל מערכת בחירות 'זה גורלי' – הפעם הן אולי הגורליות ביותר מאז 1992, ואני מזכיר את השנה ההיא משום שאני רואה בצער את הפיצול בימין שמדאיג ברמה הלאומית".

זה נשמע כמו מנטרה בעיקר. הליכוד חזק בסקרים וגם מחנה הימין נראה איתן.

"הימין חייב להתלכד ולהתחבר יותר כדי להבטיח את ניצחון המחנה הלאומי. אני מתעורר בלילה בבהלה מחשש שמקרה 1992 יחזור – שבקלפי יהיו יותר קולות לימין, אבל השיטה הישראלית לא תביאה את זה לידי ביטוי במספר המושבים. ואז אבוי לנו, לארץ ישראל, להתיישבות. הצד השני הרי יובילו את ביטול החוקים. אנחנו צריכים לדעת מה על כף המאזניים: מצד אחד להמשיך עם התיישבות צעירה, הסדרה, פסקת התגברות והחלת ריבונות על שטחי C. ובצד השני – לפיד, שהוא דיקטטור במפלגתו ומטיף על דמוקרטיה, ואת ציפי לבני וכל הגוש הזה. זה או אנחנו, אנשי שלמות ארץ ישראל, או הם. המשמעות שלהם היא פינוי והחרבת היישובים, וזה מה שעומד על כף המאזניים. אם המתיישבים ביהודה ושומרון ותומכי ההתיישבות בכל רחבי הארץ לא ייצאו בהמוניהם להצביע, אנחנו עלולים לעמוד בפני כנסת שתהיה לעומתית לכל מה שחשוב למחנה הלאומי".

יש פיצולים גם במחנה השמאל. הם צריכים להיות מודאגים הרבה יותר.

"זה נכון עובדתית ואני מעריך שבשמאל נראה חיבורים. אצלם המפלגה הגדולה עומדת בסקרים על 13-12 מנדטים, בעוד הליכוד עומד על סביבות ה-30 באופן יציב. מבחינתי גם זה לא מספיק. הייתי רוצה לראות יותר מנדטים, כמו בעבר, קרוב יותר ל-40. אגב, אם היינו יוצאים לבחירות בשנה שעברה בנקודת זמן מסוימת שעליה גם דיברתי ב'בשבע', הליכוד בוודאות היה זוכה לקרוב ל-40 מנדטים".

אם הזכרנו פיצולים, אנחנו מבקשים לשמוע מהשר אקוניס גם על איחודים אפשריים בימין. הוא נוקב אך ורק בשמה של מפלגת הבית היהודי וגם זה רק בתנאים מסוימים. "שאלה של צירופים תעלה ביתר שאת אחרי הבחירות המקדימות בליכוד ובבית היהודי, במידת הצורך ולפי מה שיקרה במחנה השני. איחוד הוא לא נוסחה בטוחה. האיחוד בין הליכוד וישראל ביתנו היה כישלון, משום שהביאו מפלגה שבעמדותיה היא אנטי מסורתית, בעוד שרוב הקהל של הימין ומתפקדי הליכוד – כולל אותי – הם בעלי זיקה למסורת. זו הייתה התנגשות שבה במקום להגדיל את מספר המנדטים שלנו, כמעט איבדנו את השלטון. איחוד צריך להיבחן בהיבט הפרקטי. אם נדע שבהיבט הזה יש העצמה של הכוח, ניקח את זה בחשבון".

מגיע לפריימריז עם תוצאות

בעוד שבועיים ימלאו עשר שנים לכניסתו של השר אקוניס לכנסת ישראל לראשונה בתור חבר מן המניין. מעט אחר כך הוא יעמוד למבחן הבוחרים בפריימריז בליכוד, והוא אינו שאנן כלל. "מהרגע שנכנסתי לכנסת הבהרתי שאני בא לדאוג לארץ ישראל ולהתיישבות בה. האם עמדתי בכך? אני חושב שכן. אני עומד ביעד שהצגתי וזה הכי חשוב מבחינתי. יש עוד דבר אחד שהבחירות הללו יכריעו במידה רבה, אולי אפילו לעשור הבא: מי יהיו מקדמי ההתיישבות וחזון ארץ ישראל השלמה בממשלה הבאה ובוועדת השרים לחקיקה. במבחן הזה אני ממוקם בצמרת הגבוהה. תומכי ההתיישבות בין בעלי זכות הבחירה בליכוד הם מספר עצום שיכול להכריע, ואני בא אליהם עם תוצאות".

אקוניס חושב שהפריימריז בליכוד יכולים לקבוע באופן משמעותי את פניה של הכנסת הבאה. "הבחירות המקדימות במידה רבה יכריעו את פניה של הכנסת ה-21. על חברי הליכוד מוטלת אחריות מאוד גדולה בבואם להצביע בפריימריז".

המוטיב החוזר בשיחה הוא המחויבות של אקוניס להתיישבות. הוא מספר על ההשקעות שהגיעו לשיא מצד משרדו ברחבי יהודה ושומרון, בניגוד לעמדות בינלאומיות. הוא גם סירב לפגוש את עמיתו האוסטרי שלא הסכים להגיע למשרד המדע הממוקם בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים, בטענה שמדובר בשטח כבוש.

שר המדע והטכנולוגיה חושף בפנינו כי גם במשרדו אפשר להשיג הישגים מדיניים. "בשבועות הקרובים נחתום על הסכם חדש עם האמריקנים שאין בו מגבלה טריטוריאלית להשקעות".

עד היום ההשקעות הוגבלו?

"בהסכם הראשוני שעליו חתם השגריר יצחק רבין ז"ל בשנת 1972 הייתה מגבלה על השקעות אמריקניות לקווי ה-4 ביוני 1967. בימים אלה אנחנו עובדים קשה, ואני מקווה שמיד אחרי הפריימריז אצא לארצות הברית לחתום על הסכם שאינו מגביל השקעה טריטוריאלית. יושב כעת ממשל ידידותי בארצות הברית ואומר שלא תהיה מגבלה על השקעות ביהודה ושומרון".

ומה עם מדינות אחרות שמגבילות את ההשקעות?

"אני לא חותם על מסמכים שמפלים את יהודה ושומרון. דנמרק רצתה נייר עבודה, ומנהלת המחלקה הבינלאומית אמרה שהם רוצים לצרף נייר נלווה שבו תהיה מגבלה טריטוריאלית. הבהרתי שלא יהיה דבר כזה. שאם הדנים רוצים לשתף פעולה הדלת פתוחה, אבל רק אם מדובר בכל שטחי ארץ ישראל".

השמאל לא יחליט מי הטובים

אקוניס עמד בחודשים האחרונים במוקד של סערה, סביב החלטתו שלא למנות את פרופ' יעל אמיתי לנגידה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי, על רקע חתימתה על עצומה שתמכה בסטודנטים ובמרצים שסירבו לשרת מעבר לקו הירוק.

"חשפתי את הצביעות של השמאל. בעניין הזה ציפיתי לגיבוי גדול יותר מהמחנה הלאומי, ולזעקה גדולה מול ההתגייסות הטוטאלית של השמאל בכל אמצעי. מדובר במישהי שקראה לסרבנות ליהודה ושומרון. באופן חריג שופטי בג"ץ אפשרו לי לייצג את עצמי, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לעמדת פרקליטות המדינה. אני ממשיך לעסוק בזה. אגב, לא פסלתי או פיטרתי, זו תעמולה של השמאל. מבחינתם הם הטובים ואנחנו הרעים. ההתיישבות של השומר הצעיר על חורבות יישובים ערביים, שמהם גורשו עשרות אלפי ערבים – טובה, בעוד ההתיישבות ביו"ש ברובה המוחץ הוקמה על אדמות טרשים השייכות למדינה. זו תעמולה בולשביקית וגם אני קורבן שלה".

ספגת ביקורת לא פשוטה על המהלך הזה.

"עמדתי לבד. מנהיג לא נבחן באי אמירותיו או באופורטוניזם פוליטי, אבל לצערי רוב המערכת הפוליטית עסוקה באופורטוניזם פוליטי. אני לא מאמין שאדם מגיע למפלגה רק כדי להיות שר מסוים. אדם צריך לומר: אני מקבל על עצמי את עמדותיה וערכיה של המפלגה".

לאור הניסיון שלו עם היועץ המשפטי לממשלה, השר אקוניס יודע כבר עכשיו מה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שעליהם ייאבק בכנסת הבאה – חוק פסקת ההתגברות. "אין מצב שהממשלה הבאה, שתהיה בראשות המחנה הלאומי, לא תעביר חוק שקשור להפרדת הרשויות. בשנים האחרונות משהו השתבש, ואני רואה את זה כשר בממשלה, וביתר שאת כאדם שייצג את עצמו באופן חסר תקדים בבית המשפט העליון ועומד בקרוב להגיע לשם שוב. מערכת המשפט לקחה לעצמה סמכויות שלא כתובות בשום מקום. היועץ המשפטי מסתמך על אמירות, ואנשים בתוך הפרקליטות מסתמכים על משפטים מלפני 45 שנים כדי לבצר את כוחו של היועץ המשפטי כמחליט ולא כיועץ. הדברים הללו צריכים להיות מסודרים מחדש בכנסת ובממשלה הבאות".

גם חוק ההסדרה, שתמכת בו באופן מובהק, בינתיים לא זכה לשימוש.

"החוק קיים וצריך לבצע אותו. לא אמרתי שתמו המשימות בכנסת ה-20. היו הרבה הישגים – חוק ההסדרה וחוק ההתיישבות הצעירה הם חוקים חשובים שנכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל, ויש עוד הרבה מה לעשות".

גם תוכנית השלום האמריקנית תעסיק את הכנסת הבאה. מה יהיה אם תוכנית שתי המדינות תיכלל בה?

"חשוב שבממשלה הבאה, שתאשר או לא תאשר את המתווה, יישבו אנשים שיודעים להגיד לא גם לאמריקנים – מתוך אהדה גדולה לממשל טראמפ".

השתיקה של גנץ – סכנה לדמוקרטיה

כשמתחילים לשאול את אקוניס על שתיקותיו של בני גנץ, רק אזכור שמו של גנץ מקפיץ אותו. "סכנה לדמוקרטיה היא אדם שמקבל בסקרים 15 מנדטים בממוצע ושותק. ברור שיש לו תפיסת עולם והיא לא כמו התפיסה שלי, וזה בסדר גמור. זו דמוקרטיה. אבל לא להגיד את האג'נדה שלו? לטשטש אותה?"

אקוניס ספג אש משמאל גם בנושא הזה. "שאלתי על שלמות הארץ, התנגדות למדינה פלשתינית ונסיגה לקווי 48', וגם שאלתי לגבי השמועות על פעילותה של רעייתו. ספגתי מתקפה זדונית ומסיתה על עצם העלאת השאלה. אותם אלה שסותמים את פיהם, סותמים פיות גם לאחרים".

בנוגע להמלצות היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו, הוא נחרץ. "ברור שהחלטה כעת תהיה התערבות במערכת הבחירות. לא יכול להיות כתב אישום לפני הבחירות ושימוע אחרי הבחירות. זו לא רק התערבות, אלא שיבוש של מערכת הבחירות. אני מציע לכל אנשי החוק והמוסר מהמפלגות האחרות לראות את חוק יסוד הממשלה, שנכתב לפני שובו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה ב-2009. בניגוד לשרים, שלגביהם יש נוהל ששר שהוגש נגדו כתב אישום צריך לפרוש מהממשלה, כשמדובר בראש הממשלה שהתפטרותו מפרקת את הממשלה – הוא אינו מחויב בכך, ויכול לכהן עד שיהיה פסק דין חלוט בשתי ערכאות נגדו. מהתרשמותי, נתניהו לא עומד להיכנע".

לאן אתה שואף בבחירות הבאות?

"אני בוודאי רוצה להיות בצמרת, ובוודאי לקחת כל משרד ממשלתי שאקבל ולעשות בו את הטוב ביותר. כשהגעתי למשרד המדע והטכנולוגיה, הכירו את המשרד 13 אחוזים מהציבור הישראלי, והיום מכירים את פעילותו יותר מ-60 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית כולה. זה מדבר בעד עצמו".