בשבע מהדורה דיגיטלית

ציון מעורב

לצד הישגים מרשימים במאבק בהתבססות איראן בסוריה, התאפיינה כהונתו של איזנקוט בהתדרדרות המצב הביטחוני בפועל כמעט בכל החזיתות.

אסף משניות , י"א בשבט תשע"ט

איזנקוט בטקס החילופין
איזנקוט בטקס החילופין
צילום: דו"צ

אחרי 1,429 ימים שהם שלוש שנים ו-11 חודשים, סיים השבוע הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט את כהונתו כרמטכ"ל ה-21 של ישראל.

את התפקיד מאייש החל מיום שלישי השבוע ולמשך ארבע השנים הבאות רב אלוף אביב כוכבי. כהונתו של איזנקוט הייתה רצופה אירועים בכל אחת מהזירות שישראל מתמודדת בהן כבר שנים ארוכות. וכמו כל רמטכ"ל, איזנקוט נבחן בשאלה מה היה המצב הביטחוני שירש בכל זירה, ואיזה פיקדון הוא מעביר הלאה.

איזנקוט נכנס לתפקידו מיד לאחר מערכת צוק איתן. בעוד בשלוש הגזרות האחרות שישראל מתמודדת איתן - יו"ש, סוריה ולבנון - נשמרה באותה עת יציבות יחסית, את כהונתו מסיים הרמטכ"ל ה-21 עם מתיחות מוגברת בכל ארבע החזיתות. שנה וחצי של טרור ביו"ש בעצימות גבוהה שטרם חלף, עשרה חודשים של מהומות, בלונים ורקטות מרצועת עזה, התבססות נרחבת של איראן על אדמת סוריה כולל בסמוך לגבול עם ישראל, והתעצמות מאגר הרקטות של חיזבאללה העומד על כ-150 אלף רקטות בטווחים שונים, המכסים את רוב שטחי מדינת ישראל.

"אי אפשר ואסור להתעלם מהנתונים האלה. זאת אכן הפעם הראשונה מאז מלחמת יום כיפור שישראל ניצבת על סף מלחמה בארבע חזיתות במקביל", אומר תא"ל (במיל') צביקה פוגל, ראש מטה פיקוד דרום לשעבר. "אבל יחד עם זה צריך לזכור את המצב שהוא ירש. זה לא שהצפון הרגיש כמו שוויץ בשנים של גנץ. כל יום אני עמדתי על תל אחר ברמת הגולן בראיונות והסברתי למה אנחנו מקבלים את הזליגה הזאת כל הזמן. אבל זה נכון לומר שיחסית המצב היה יציב. לא היינו על סף מלחמה שם, מה שכן קיים היום. יחד עם זה, חשוב לדעת שהצבא שירש איזנקוט מבני גנץ היה צבא מפורק, אחרי אחת המערכות הכושלות בתולדות מדינת ישראל. 52 יום, יותר מ-70 הרוגים, ובתכל'ס לא עשינו שם כלום. ביחס למצב הזה, איזנקוט שיפר הרבה את יכולות ההגנה של צה"ל, ועשה את זה מצוין לאורך הכהונה".

ויחד עם זה, בסופו של יום, אזרחי ישראל הותקפו שוב ושוב, בין אם על ידי רקטות ובלונים מעזה ובין אם בטרור הסכינים.

"זה נכון, וזאת בדיוק הנקודה שבה איזנקוט כשל. רבים מציינים את העובדה שאיזנקוט לא נגרר למערכה מלאה. הוא 'ניהל סיכונים'. וזאת הבעיה. במדינת ישראל אי אפשר להתנהל על ידי ניהול סיכונים, חייבים לפעול על ידי ניצול הזדמנויות, ואת זה לא עשינו. היו לנו הרבה מאוד הזדמנויות להחליש את היריבים שסביבנו, בין אם זה בעזה ובין אם זה בצפון, באמצעות מהלכים התקפיים נגדם, ולא עשינו את זה. התוצאה הישירה של זה היא 500 רקטות ביום אחד לפני חודשיים. במזרח התיכון מי שלא מנצל הזדמנות להראות שהוא החזק ביותר, מפסיד את ההרתעה ואת המלחמה התודעתית. זאת נקודה שתעמוד לחובתו של איזנקוט".

חוסר ניצול ההזדמנויות, במיוחד בזירה העזתית, גבה מחיר יקר מישראל, כך אומרים ל'בשבע' גורמים ביטחוניים שונים. "אין ספק שההתנהלות מול עזה הייתה בעייתית מאוד בשנה האחרונה. החזית העזתית היא הדחופה ביותר, או הנפיצה ביותר, שישראל מתמודדת איתה, ואיזנקוט לא מצא לנכון לסטות מהמערכה מול איראן בשביל להתמודד מול חמאס בעזה. אם בצפון אנחנו נמצאים במערכה בין מערכות, בדרום אנחנו נמצאים במערכת גדר תמידית. בכלל, כהונתו של איזנקוט מאופיינת במערכת גבולות", אומר לנו גורם ביטחוני.

אבל גם בצפון צה"ל לא מנע את התבססות איראן בסוריה או החליש את חיזבאללה.

"זה נכון, אבל לא מדויק. דווקא בכל הקשור למערכה בצפון איזנקוט הביא תוצאות נהדרות. נכון, הוא לא חיסל את ההתבססות האיראנית, אבל הוא עיכב אותה משמעותית. איראן לא נמצאת היום במקום שבו היא רצתה להיות. זה הישג משמעותי, יחד עם עוד לא מעט הישגים שאיזנקוט יכול לרשום לעצמו".

בין ההישגים שגורמים ביטחוניים מציינים לאיזנקוט, מלבד עיכוב ההתבססות האיראנית, נמצאים שיפור מערך הסייבר של צה"ל, שיפור יכולות חיל האוויר, יצירת מסמך אסטרטגיית צה"ל, ומעל הכול - חיסול איום המנהרות נגד ישראל. "היכולת המסונכרנת הזאת, של איתור מנהרות והשמדתן, זה כוח אדיר שאין לאף מדינה אחרת בעולם".

אם איזנקוט יכול לרשום לעצמו שורה ארוכה כל כך של הישגים, איך זה שאנחנו נמצאים על סף מלחמה בארבע חזיתות?

"אנחנו נמצאים באזור דינמי שמתרחשים בו דברים, שהרבה פעמים לא תלויים בצה"ל. סיום המלחמה בסוריה הוא כזה, וגם המאבק הפנימי בין חמאס ופת"ח הוא כזה. דבר שני, יש נושאים, כמו במסמך האסטרטגיה, שאיזנקוט נכנס לעובי הקורה במקומות שקודמיו העלימו עין שוב ושוב. גנץ למשל העלים עין המון פעמים בנושאים האלה. וגם היו לו טעויות בהתנהלות, במיוחד בסיפור העזתי".

פרשת אזריה פגעה בצבא

לא רק נושאים ביטחוניים ליוו את איזנקוט לאורך כהונתו, אלא גם נושאי צבא וחברה. בנושאים אלה זכה איזנקוט להתקפות חוזרות ונשנות. מעל כולם נמצאת פרשת אזריה וסוגיית טוהר הנשק בצבא. אולם גם נושא שילוב חיילות בתפקידי לחימה, קמפייני ההדתה שחלקם גובו על ידי דובר צה"ל, משבר אנשי הקבע, גיוס החיילים החרדים ודו"ח האלוף בריק ליוו את כהונתו.

"אין ספק שאיזנקוט לא החמיץ הזדמנות לטעות בנושאי צבא וחברה. מה שכן, וצריך לומר זאת לזכותו, הוא נשאר נאמן לדרכו לאורך כל הדרך, אבל ההתנהלות שלו הייתה טעות. זה כנראה נובע מהעובדה שמדובר באדם הכי לא פוליטיקאי במערכת, לא מנסיכי הקצונה שסומן מהרגע הראשון שיהיה רמטכ"ל. הוא הגיע לתפקיד אך ורק על ידי כישוריו", אומר גורם ביטחוני.

"קח למשל את פרשת אזריה. הרמטכ"ל צדק כשאמר שהוא לא גיבור, אבל כל ההתנהלות הזאת רק פגעה בצבא", אומר פוגל. "היה צריך לסגור את הפרשה בתוך הצבא, לשלוח אותו ל-70 יום מחבוש או משהו בסגנון על הפרת פקודות פתיחה באש ושימוש בנשק שלא כדין, להדיח אותו מתפקידי לחימה ולהוציא על זה מסמך פנימי בצבא. במקום זה הפכו את זה לסיפור ארצי שאת הנזק שלו אנחנו רואים בפועל יום יום. חיילים מפחדים היום להשתמש בנשק שלהם כדי לא לעמוד לדין, וזאת בעיה חמורה".

אחד הנושאים האזרחיים המרכזיים שאיזנקוט התמודד איתם היה יחס הצבא לחייליו הדתיים. בראיונות הפרישה שלו בערוצי הטלוויזיה דיבר איזנקוט בגלוי ובגאווה על מלחמתו נגד השפעתם של רבנים על הצבא. בפועל, כפי שאנו חושפים כאן לראשונה, איזנקוט נפגש עם רבנים חיצוניים מהציונות הדתית שש פעמים שונות, יותר מכל רמטכ"ל אחר בצה"ל, כאשר הוא מדיר כמעט לגמרי את הרבצ"ר תא"ל הרב איל קרים מהשיחות.

"למעשה, בארבע השנים האחרונות החיילים הדתיים בצה"ל קיבלו תחושה, מהמפקדים הבכירים ביותר, שהם לא רצויים בצבא", אומר אביעד גדות, רב צבאי בקבע בשנות כהונת איזנקוט. "שורה של פקודות שבאו לעצב מחדש את נושאי הדת בצבא, ובראשן פקודת הזקנים והשירות המשותף, הונחתו על ראשם של החיילים הדתיים במחשכים. פקודת השירות המשותף המקורית נשלחה בתחילה במייל מפקדה שנשלח מטעם אכ"א. יש עשרות פקודות כאלה שנשלחות כל יום, ואיש לא באמת קורא אותן. רק אחרי שכל הפקודה התגלתה והתעורר הרעש הציבורי, תיקנו אותה והוציאו את זה בצורה מסודרת וישרה". בכלל, צה"ל לא מרבה לתקן פקודות מטכ"ל שהוא מוציא. יחד עם זה, בתקופת כהונתו של איזנקוט היו שתי פקודות שתוקנו תוך פחות משנה לאחר שחרורן. שתי הפקודות הן בנושאי דת. הראשונה היא פקודת השירות המשותף, והשנייה פקודת הזקנים.

פרט ליחס כלפי החייל הדתי, בתקופת איזנקוט, כך מסביר גדות, נרשם פיחות הולך וגובר במעמדה של הרבנות הצבאית. "זה לא רק הקיצוצים הנרחבים שהיא סופגת, זה יותר מזה. יש הרגשה שמבחינת צה"ל כיום, חיל הרבנות הוא נטע זר ומציק. גם אני לא רוצה להראות רבנים אזרחיים כל הזמן מסתובבים בבסיסי צה"ל, אבל השיח צריך להתקיים מול הרבצ"ר. איזנקוט לא ניהל בכלל את השיח מול הרבצ"ר, וגם בשיח מול הרבנים הוא לא עמד. לא סתם הרב מדן אמר ששום הבטחה שניתנה להם לא קוימה".

מדובר צה״ל נמסר בתגובה: ״צה"ל הוא צבא עם ממלכתי שחרט על דגלו את השירות המשותף וכזו היא גם הדוברות שלו. האמירות כנגד דובר צה״ל משוללות יסוד ומקוממות. דובר צה"ל לא מבחין בין חייל לחייל ומשקף את המתרחש בצה"ל כהווייתו".