בשבע מהדורה דיגיטלית

להשלים את הפאזל

מי שיבחרו את רשימת הבית היהודי יצטרכו לגלות תבונה ואחריות, ולהשלים את מה שחסר בפאזל שחבריהם באיחוד הלאומי החלו להרכיב

עמנואל שילה , י"א בשבט תשע"ט | עודכן: 14:21

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: ערוץ 7

1

חברי מרכז האיחוד הלאומי קראו נכון את המפה ובחרו בתחילת השבוע רשימה מגוונת וטובה.

להנהגת המפלגה נבחר בצלאל סמוטריץ' - הפוליטיקאי הכי מיומן והכי פופולרי שנותר בציונות הדתית לאחר עזיבת בנט ושקד, וגם היחיד במפלגה שהישגיו והפרופיל הציבורי והתקשורתי שלו מתקרבים לשלהם. עם סט הכישורים הנדיר שלו, וכשבידיו שרביט ההנהגה ואולי גם תיק בממשלה, סמוטריץ' מסוגל להוכיח שגם בלי בנט ושקד הציונות הדתית יכולה להישאר עם הידיים על הגה השלטון, להשפיע ברמות הכי גבוהות, ולא להתקפל ולהתכנס בחזרה אל עמדת הגבאי ומשגיח הכשרות של המערכת הפוליטית.

הפרישה של בנט ושקד עלולה אומנם להותיר את הציונות הדתית עם פחות מנדטים, אבל לא בהכרח עם פחות השפעה בתוך הקואליציה. לאחר ניקוי השולחן ממשקעי העבר האישיים שהעיבו על מערכת היחסים בין ראש הממשלה למנהיגי המפלגה, אפשר כעת לצפות מנתניהו ליחס נדיב וחברי יותר, שעשוי להיות מתורגם גם לתיקים בעלי השפעה. בזכות תפיסת עולם אידיאולוגית מקיפה שיסודה בקודש, ובאמצעות הפריסה הרחבה של בני הציונות הדתית בכל רובדי המדינה והחברה, יש לקוות להתאוששות מהירה ולחזרה אל ההתעצמות והרחבת ההשפעה שאפיינו את ימי ההנהגה הפורשת.

2

במקומות שאחרי סמוטריץ' נבחרו מנכ"ל המפלגה אופיר סופר והח"כית לשעבר אורית סטרוק. סופר הוא סמג"ד במילואים, תושב הגליל, ששיבוצו ברשימה שובר את הסטיגמה של האיחוד הלאומי כמפלגה של מתנחלים אשכנזים. אורית סטרוק הוכיחה את עצמה כחברת כנסת מצוינת בקדנציה הקודמת, ומוסיפה את הגוון הנשי לרשימה. יוסי כהן מאשקלון מייצג את המשך מגמת הפתיחות של המפלגה כלפי אנשים שאינם דתיים המזדהים עם עקרונותיה ודרכה, ואת המשך שיתוף הפעולה בין 'תקומה' הדתית לאנשי הימין החילוני, בוגרי מפלגת 'מולדת'. הרב עמיחי אליהו, יו"ר איגוד רבני קהילות, מחזק את הצד התורני ואת הקשר לפריפריה, וגם מביא למפלגה את הרוח והמורשת של בית סבו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואביו הרב שמואל אליהו.

3

יש להניח שבצלאל סמוטריץ' היה מעדיף להתחיל את כהונתו בראשות האיחוד הלאומי ככינור שלישי בהנהגה, לצידם של בנט ושקד. הרבה יותר קל להיות חלק ממסגרת משותפת במפלגה בינונית בגודלה, שנאבקת להגדיל את כוחה למספר מנדטים דו-ספרתי. במקום זה הוא נקלע לסיטואציה פוליטית שמציבה אותו כמועמד להנהיג את רשימת הציונות הדתית במערכת בחירות גורלית, שבה מטוטלת הסיכויים נעה בין האפשרות להישג חד-ספרתי נאה ובין סכנה של התנפצות על משוכת אחוז החסימה הגבוה והימחקות מהמפה הפוליטית. סמוטריץ' יזדקק להרבה סייעתא דשמיא, אבל גם שותפיו הפוליטיים מהבית היהודי יכולים וצריכים לסייע. מי שירכיבו את רשימת הבית היהודי, בין אם יהיו חברי ועדה מסדרת או חברי המרכז או שילוב של שניהם, יצטרכו לגלות אחריות ותבונה פוליטית, ולבחור רשימה שתשלים את הפאזל שבהרכבתו החלו חבריהם מהאיחוד הלאומי.

לאחר שההתיישבות ביו"ש קיבלה ייצוג בולט באיחוד הלאומי, יש לתת את הדעת על מתן מענה לריכוזי האוכלוסייה הגדולים של הציבור הדתי-לאומי בערים שבמרכז הארץ. צריך לפנות גם אל פלח האוכלוסייה העיקרי של המיינסטרים הדתי-לאומי, לא החרד"לי - שכבר קיבל את ייצוגו באיחוד הלאומי, ולא הליברלי – שבכל מקרה קרוב לוודאי שיצביע לבנט ושקד, לליכוד או ליש עתיד. חשוב שבראש הבית היהודי יועמד אדם פופולרי, איש או אישה שמקובלים על כלל הציבור ומושכים קולות. סמוטריץ' הנמרץ, הרהוט והכריזמטי נהנה מתמיכה חזקה בקרב כמחצית מהציבור הדתי-לאומי, אבל יש ציבור רחב שבעיניו הוא נתפס כקיצוני מדי, לכן חשוב שבראש הבית היהודי תועמד אישיות מאזנת גם מההיבט הזה. ומכיוון שהמקום השלישי של אורית סטרוק הוא ספק ריאלי, חשוב שבבית היהודי תוצב אישה באחד משני המקומות הראשונים.

4

משבר המנהיגות בבית היהודי גורם לבורסת שמות משגשגת. בין השמות שעלו עד כה קשה למצוא מועמד מלהיב ומוסכם, אבל יש כמה שמות שנשמעים כאופציה אפשרית, ולעומתם יש אחרים שצריכים לרדת מהפרק עוד לפני שעלו. מפלגת הציונות הדתית, בוודאי לאחר פרישת בנט ושקד, לא צריכה להצניח להנהגתה אדם שאינו חובש כיפה, או מי שפיקד בהזדהות מלאה על עקירת יישובי גוש קטיף וגירוש התושבים. רעיון כזה פסול קודם כול מהותית, אבל מעבר לכך הוא יוביל לכישלון פוליטי, משום שהציבור לא יתאחד סביב הנהגה מוצנחת מהסוג הזה. לקחי העבר מוכיחים כי הצנחת מועמד בידי ועדה היא מרשם עם סיכון גבוה ליצירת מחלוקת ופלגנות. מנהיגותו של אדם שנוי במחלוקת יכולה להתקבל רק אם הוא ניצח בהתמודדות דמוקרטית הוגנת. ייתכן שהפעם אין ברירה אלא לבחור את יו"ר הבית היהודי בוועדה מסדרת, אבל במקרה כזה הוועדה עצמה חייבת להיות ערה לרחשי לב הציבור ולבחור אדם שלא ירחיק פלח משמעותי של מצביעים.

5

ביום שלאחר סיום הקדנציה של אורי אריאל כיו"ר האיחוד הלאומי, זה הזמן להודות ולהצדיע לאיש על שירות ציבורי מסור ונאמן של עשרות שנים. אורי אריאל שירת את הציונות הדתית ואת ההתיישבות ביש"ע בתפקידיו השונים, כמזכ"ל ויו"ר מועצת יש"ע בימי אוסלו הסוערים, כחבר כנסת, כראש המועצה המקומית בית אל, כשר החקלאות בממשלה הנוכחית וכשר הבינוי והשיכון בקודמתה. אריאל הוא מטובי בניה של הציונות הדתית - אדם ראוי, מסור, הגון ומוכשר שפעל ועשה רבות למען פיתוח ההתיישבות בפרט, ולמען ערכי התורה, העם והארץ בכלל. אריאל מיוחד בכך שלמרות שלא בא מרקע תורני מובהק, הוא בחר להידבק בתלמידי חכמים, לשאול בעצתם ולקבל את הדרכתם.

הוא טעה כשהחליט להתמודד על כהונה נוספת. אוהדי המפלגה, כמו רוב מוחלט בקרב חברי המרכז שלה, חשו שבנט ושקד דוחקים אותו הצידה ומאפילים עליו. הם סברו שאם המפלגה חפצת חיים, היא חייבת להעמיד בראשה אדם צעיר ונמרץ שיודע להוביל ולתמרן בזירה הציבורית העכשווית. אבל אין בכך כדי לגרוע מאומה מזכויותיו הרבות של אריאל, ומהתשואות שהוא ראוי להן בעת רדתו מהבמה הפוליטית.

יש לקוות שעם סיום הפרק הפוליטי בחייו לא יסתיים גם הפרק הציבורי. כמו מנהיגים אחרים בהתיישבות, דוגמת חנן פורת זצ"ל ופנחס ולרשטיין יבדל"א, גם אורי אריאל מן הסתם לא ישקוט ולא ינוח ולא יפנה לעשות לביתו, ובתום תפקידו הפוליטי ימצא את מקומו בהמשך עשייה ציבורית נאמנה בשירות התורה, המדינה, העם והארץ.

לתגובות: eshilo777@gmail.com