גול עצמי לתפארת

מה חשב לעצמו היועץ המשפטי לממשלה, אדם נבון ואינטליגנטי בדרך כלל, כששיתף פעולה עם כתבה עיתונאית על ההחלטות בעניין נתניהו? פרשנות

שלמה פיוטרקובסקי , י"ד בשבט תשע"ט

בניגוד להנחיותיו. מנדלבליט
בניגוד להנחיותיו. מנדלבליט
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1. כלי התקשורת התמלאו בסוף השבוע בציטוטים ומידעים, שהגיעו לכאורה לפחות מ"גורמים משפטיים", אודות מה שקורה בחדרים הסגורים שבהם דנים היועמ"ש ואנשיו בתיקי נתניהו.

המוטיבציה של כלי התקשורת בסיפור הזה ברורה: להביא מידע מקורי ומסקרן שיביא יחד אתו עוד רייטינג. פשוט וקל. בניגוד למה שנדמה, רוב העיתונאים הללו הרבה יותר מוטרדים מהשאלה מה יהיה הרייטינג של מהדורת החדשות הערב מאשר מהשאלה אם נתניהו יבחר פעם נוספת.

אבל העיתונאים הם רק אלו שמפרסמים ומשדרים את המידע, הם לא מקור המידע. והשאלה הבאמת מטרידה היא מה מביא את אותם אנשים שנמצאים בסוד העניינים לשתף פעולה עם הרצון העיתונאי הזה?

האם אותם שותפי סוד במשרד המשפטים ובפרקליטות לא מבינים את מחיר הפטפוטים המיותרים? מי האידיוט, במחילה, שחשב למשל שהגיוני לרוץ לספר לכתב חדשות 12 מה החליט (אם בכלל באמת החליט) היועמ"ש מנדלבליט בתיק 4000 (על פי הדיווח: להאשים את נתניהו בשוחד)?

2. ואם כל זה לא הספיק הגיעה כתבתה של דנה וייס בחדשות 12 על "מאחורי הקלעים" של תיקי נתניהו. שש דקות וחצי של ראיון, כאילו תוך כדי הליכה, שנותן היועץ המשפטי לממשלה לערוץ טלוויזיה מוביל. שום דבר מאוד מעניין לא נאמר בשיחה הזו, אבל עצם קיומה מטריד מאוד. מה גורם לאדם נבון כמו היועמ"ש לא להבין שמה שהוא וכל סביבתו צריכים לעשות בעת הזו זה פשוט לשתוק, בטח תקשורתית?

וזה עוד כלום לעומת ציטוטי "מנדלבליט למקורביו" שצורפו בהמשך. שורה של התייחסויות למה שיש בתיק החקירה עצמו, שרק אידיוט לא מבין איך הם הגיעו לאוזני אנשי חדשות 12. מה מרוויח היועמ"ש ומה מרוויחה צמרת משרד המשפטים חוץ מאשר עוד קצת אובדן אמון בטוהר הכוונות וטוהר הפעולה של היועמ"ש ואנשיו?

3. מדינת ישראל הולכת להיכנס בקרוב לסיטואציה מאוד בעייתית ומוזרה: ראש ממשלה מכהן על ספסל הנאשמים. כפי שהדברים נראים כעת זו סיטואציה כמעט בלתי נמנעת שתעלה על הפרק שאלות כבדות משקל, כמו למשל היכולת של ראש ממשלה להישאר במצב כזה בתפקידו.

הסיטואציה הזו תהיה קשה מאוד כי היא תביא להתנגשות חזיתית שני אלמנטים: מחד אמון הציבור בראש הממשלה אם כפי שהדברים נראים כעת גם בבחירות הקרובות נתניהו ירשום ניצחון מובהק בקלפי, ומאידך אמון הציבור במערכת המשפט ובאופן ספציפי בתביעה הכללית. מה קורה כאשר ראש ממשלה שזכה לאמון מובהק מהציבור מוצא את עצמו נאשם בפלילים? מה קורה כשראש ממשלה כזה מורשע בפלילים?

בהתנגשות הזו, הנכס הכי חשוב שיש למערכת אכיפת החוק זה האמון הציבורי בה. בלי אמון כזה - מצב שבו נתניהו יאלץ להיפרד מכיסאו בעקבות כתבי האישום ייתפס כהפיכה שלטונית, לא פחות. מציאות כזו מסכנת את הרובד הכי בסיסי והכי פשוט של קיום מערכת אכיפת חוק במדינה.

4. התנהלותם של מנדלבליט וכנראה עוד בכירים במשרדו ובפרקליטות סביב פרשיות נתניהו מלמדת שהם עוד לא הפנימו את גודל המשבר שהולך ומתהווה כאן, והם ממשיכים להפטיר כדאשתקד, מתנהלים כמו פילים בחנות חרסינה.

אם מנדלבליט ואנשיו ימשיכו כך, האמון במערכת אכיפת החוק עשוי להתדרדר למקום שבו יהיה קשה מאוד לשכנע את הציבור שנתניהו צריך ללכת הביתה, גם אם בית המשפט ירשיע אותו בעבירות שוחד. אם זה נשמע לכם כמו רעיון מופרך אתם מוזמנים לגלוש קצת ברשתות החברתיות. הדיבור הזהה הולך ותופס תאוצה, עם חוק צרפתי ובלי חוק צרפתי.

חלק מהנזק כבר נעשה. הגול העצמי המרהיב שמנדלבליט הבקיע אמש עוד יהדהד תקופה ארוכה. אבל לפחות מעתה ואילך כדאי שמנדלבליט ואנשיו יפסיקו לדבר עם התקשורת. לגמרי. לחלוטין. שיתרכזו בעבודה וידברו אתנו רק דרך ההחלטות שלהם, אחרת גם אנחנו לא ממש נאמין לטוהר כוונותיהם.