לא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל החיים ביהודה ושומרון יטופלו על ידי גוף צבאי או סמי צבאי כמו המנהל האזרחי ולא על ידי משרדי הממשלה הרגילים. השירות שמקבל אזרח בעפרה או בגוש עציון, חייב להיות זהה לשירות שמקבל אזרח בתל אביב או באשקלון.
אם הפתרון לכך הוא החלת החוק הישראלי בתוך היישובים הישראליים ביהודה ושומרון, אז הגיעה העת לעשות זאת ולהושיע ממצוקתם חצי מיליון ישראלים הגרים ביו''ש. זוהי משימה שאני לוקח איתי לכנסת הבאה ולממשלה הבאה.
אנחנו חיים כיום במציאות של שלוש מדינות. מדינת ישראל, הרש''פ ברמאללה והחמאס בעזה. לכן אני אומר, הסכמי אוסלו כשלו. המחשבה שבין מדינת ישראל לבין הירדן תקום מדינה נוספת לא קיימת. לא הרשות תחת הנהגת ערפאת ולא הרשות תחת הנהגת עבאס מאפשרים לקחת סיכון לאומי ביטחוני בסדר גודל של מדינה פלסטינית לצידנו. הרשות הפלסטינית במו ידיה סתמה את הגולל על מדינתם.
ככל שהדבר תלוי בי, לא תקום מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל. את הדברים הללו מבין היטב ראש הממשלה נתניהו והבינו זאת גם ראשי ממשלה קודמים.
שימשתי בתפקידים ממלכתיים מהיום הראשון שבו נחתמו הסכמי אוסלו. הייתי אז מפקד מרחב דרום של השב''כ. כמו כולם שמעתי על הסכמי אוסלו מראש השב''כ. הייתי בטוח שזו בדיחה, היינו במרדף אחרי עשרות מבוקשים תוך כדי טרור מטורף בעזה.
מוניתי לתפקיד ראש השב״כ ב-2000 ושימשתי בתפקיד עד מאי 2005. העיסוק שלי היה מקצועי לחלוטין. לא הייתה שום אפשרות לבטא חשיבה פוליטית.
אני כראש שב״כ לא עסקתי בחלק האזרחי של ההתנתקות בשום צורה שהיא. נדרשתי להתייחס להיבט הביטחוני. הבהרתי שאם יוצאים מעזה אין טעם להשאיר שם צבא. אבל בציר פילדלפי טענתי שזו טעות חמורה לצאת מהציר הזה. מבחינה צבאית ביטחונית יש בזה פגיעה קשה בביטחון.
הממשלה לא החליטה לצאת עד שאני סיימתי את תפקידי. הצבא משך לצאת משם. לצערי לאחר מכן יצאו מציר פילדלפי. בשומרון אמרתי בצורה נחרצת שאסור בשום פנים ואופן להוציא את הצבא מבחינה ביטחונית ואכן הצבא נשאר בשא נור וחומש.