עזרו לילדינו למצוא את הקרקע הפוריה

לכבוד ט"ו בשבט מצביע מתי גולדשטיין על הקשר העמוק בין חינוך ובין צמיחה.

מתי גולדשטיין , ט"ו בשבט תשע"ט

שתיל
שתיל
צילום: ISTOCK

בשבוע הזה בו חל ט"ו בשבט מאות בני נוער מכל הארץ עסוקים בחיבור שלנו לרגבי אדמתנו. כולנו משתדלים לנטוע עץ ולהשקות אותו כדי שבעזרת ה' הוא יפרח וייתן ענפים מדהימים וצילו ינעים.

כפי שנהוג לומר: "אילן אילן, במה אברכך". גם בתקופה הזו אלפי משפחות מצויות בדיאלוג עם הנערים והנערות המתבגרים שלהן, היכן הם רוצים לנטוע את השתיל האישי שלהם. כל אחד ואחת בנויים ממשהו מיוחד, ולכל אחד מהם נפש, תכונות ומידות מיוחדות שהקב"ה העניק רק להם.

אני סבור כי ביום זה שבו אנחנו מברכים על הפירות המדהימים שהקב"ה נתן לנו בארץ הקודש - זהו זמן להתבונן על השתיל המיוחד שיש לכל אחד ואחת מאיתנו בבית; היכולת שלנו כהורים לנטוע, להכין את הקרקע, להשקות, לגדל, לדשן ולגדל את הנערים שלנו, יכול לקרות רק אם נבין את הייחודיות הטמונה בהם.

בתקופה זו בה הם עוברים בין ישיבה לישיבה, אולפנה לאולפנה, ומבררים היכן ללמוד, תפקידנו כהורים לוודא שאנחנו שותלים את השתיל המיוחד שלנו במקום שבו האדמה הכי מתאימה ופורייה עבור ילדינו.

הנטייה לעיתים ללכת ולנטוע את השתיל המיוחד שלנו במוסד מסוים בשל העובדה שהוא מוכר להורים כי הם בעצמם למדו שם, או בשל העובדה ששמענו שלמוסד כזה ואחר יש תכונות כאלו ואחרות מבלי לברר לעומק האם הוא באמת מתאים לילדנו- משולה לנטיעת זרע שלכאורה נחשב לאיכותי מבלי לבדוק האם האקלים באותו המקום באמת מתאים עבורו.

אנחנו נמצאים בדור שבו אם יתקיים חיבור נכון בין ההורים לילדיהם, ובין ילדיהם לבית הספר והאולפנה שבהם הם לומדים- נוכל לוודא ולהיות רגועים שהשתיל המיוחד שלנו אכן ננטע במקום הנכון. אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הנטיעה הוא בחירת המקום הנכון; כל עץ ניחן בתכונותיו שלו, וכמדינה המובילה בגידול מים, שתילים, ומוסר חקלאי, אנו צריכים לדעת להשליך זאת גם על תחום החינוך.

היכולת שלנו להצליח בחקלאות תלויה ביכולתנו להבין את יכולת השתיל וסוג האדמה. ביום זה שבו אנו מתחברים לרגבי האדמה, אנו צריכים לראות כיצד אנחנו מיישמים זאת גם בתוך המשפחה. לכן, בט"ו בשבט, כשאנחנו מברכים על הפירות הקדושים שהקב"ה נתן לנו, כשכבר ראינו כיצד הפרחנו את השממה והצלחנו להבין את הקרקע והשתילים - חשוב שנדע לעשות את ההתאמה הנכונה ולסייע לילדינו למצוא את הקרקע המתאימה ביותר עבורם.

תפקידנו לוודא שהקרקע ומערכת ההשקיה ראויים, שיש דשן ויש את המענה הנכון עבורם צרכיהם. יש נערים שצריכים יותר עיון, יש כאלו שזקוקים ליתר חיבוק, יש כאלה שיפרחו בתנאי פנימייה ויש כאלה שיבקשו להתחנך ברוח החסידות.

מנגד, יש בנות שמעדיפות יתר קדושה ויש כאלה שמתאים עבורן מוסד עם אוריינטציה של אמנות, זמרה או כל התאמה אחרת. הנקודה העיקרית שצריך לקחת מט"ו בשבט היא שכל הורה על אף עיסוקיו הרבים יבין שחינוך הדור הבא של עם ישראל הוא בגדר פיקוח נפש. אנשי החינוך של הדור הנוכחי הם מכרה זהב, הם האנשים החשובים ביותר ואלה שינווטו את הדור שלנו למקום של חינוך, קדושה, קרבה לעם ישראל, כשלנו כהורים יש את ההזדמנות לסייע לילדינו להגיע לעתיד טוב יותר.

ונקודה אחרונה- גם אחרי ששתלנו, חשוב שניקח חלק מלא בתהליך הצמיחה, וגם אם ישנן נפילות כאלו ואחרות חשוב שנזכור: קושי בתהליך הצמיחה זהו דבר טבעי ואין סיבה לבהלה. תהליכים של זריעה וצמיחה לעיתים דורשים זמן ואנחנו מאמינים ביכולתם של אנשי החינוך בישיבה ובאולפנה בהם בחרנו להוביל את ילדינו למקום הנכון ביותר עבורם.

יהי רצון שמתוך ט"ו בשבט הזה נזכה ראשית כל לקדש שם שמיים ולברך על הטוב והמדהים שהקב"ה נתן לנו, ושנית- שנזכה להיות חלק מדור שבו כהורים אנו מחוברים לילדינו, ובכך בעזרת ה' נזכה למצוא את האדמה הפורייה והראויה ביותר עבור שתילנו היקרים מפז.