יהודה גליק בהר הבית
יהודה גליק בהר הביתצילום: אורי בנק

בית משפט השלום בירושלים קבע שמשטרת ישראל מנעה מיהודה גליק לעלות להר תוך התרשלות שהביאה לפגיעה בזכויותיו.

בפסק הדין של השופטת קרן מילר מתח בית המשפט ביקורת על משטרת ישראל וקבע כי היא לא עמדה בחובתה לספק הסבר להתנהלות כלפי גליק וכי "היעדר הסבר מספק מעלה חשש לשרירותיות ביחס המשטרה כלפי התובע".

ההחלטה גם ביקרה את התנהלות מפקד מרחב דוד דאז, תת ניצב אבי ביטון שלו היתה אחריות על הפגיעה בזכויותיו של גליק. ביטון מונה לאחרונה למפקד מרחב השרון במשטרה.

כתב התביעה עסק בשבעה מקרים בהם נמנעה עלייתו של גליק להר, וזאת לאחר שמשטרת ישראל התחייבה בבג"ץ כי תאפשר לו לעלות להר הבית וכי תרחיק אותו מהמקום רק לאחר שתתן לו זכות להשמיע את דבריו בהליך שימוע.

כאמור, בית המשפט קבע שבחמישה מקרים הוכיח גליק שמשטרת ישראל התרשלה בכך שמנעה את עלייתו להר ופגעה בו.

במסגרת ההליך טען תת ניצב ביטון כי גליק עורר פרובוקציות על הר הבית, אולם בית המשפט דחה טענה זו וציין כי "יש לתמוה כיצד לא נשמר תיעוד מצולם למצער של חלק מהאירועים לגביהם טוענת הנתבעת".

השופטת ציינה שהמשטרה תיעדה את כניסתו של יהודה גליק להר ברישומים יומיים "באופן ספציפי וחריג לתובע". על כן תמה בית המשפט כיצד למרות שבמקרים בהם עלה גליק להר הבית, הוא צולם על ידי צלם משטרתי.

"המשטרה ותת ניצב ביטון לא יכלו להצביע ולו על אירוע מצולם אחד המבסס את טענתם הכללית לפרובוקציות", קבעה השופטת.

היא הוסיפה כי בשל העובדה שמאז האירועים חל שינוי משמעותי בהתנהלות המשטרה בהר הבית ובשל תפקידו הנוכחי של גליק כחבר כנסת כשהוא "יכול להשפיע על המדיניות וההתנהלות בהר הבית במסגרת התנהלות ציבורית ופוליטית", הסתפק בית המשפט בפיצוי בסך של 7,500 שקלים וכן תשלום שכר טרחת עו"ד על סך 6,000 שקלים.

חבר הכנסת יהודה גליק מסר בתגובה לפסק הדין כי "במדינה דמוקרטית גם משטרת ישראל מחוייבת לנהוג בהתאם לחוק ואינה יכולה לנהוג בהפקרות תוך דריסת זכויות אדם של אזרח שאינו מוצא חן בעיניה".

עו"ד שמחה רוטמן ממשרד עורכי דין רוטמן-לב שייצג את גליק בהליך התביעה, הוסיף כי "מהנתונים והעדויות שנחשפו במהלך המשפט הוברר שמשטרת ישראל תחת פיקודו של מפקד מרחב דוד אבי ביטון פגעה בזכויותיו של גליק בלי הצדקה והרחיקה אותו מהר הבית אך ורק מהסיבה שעליותיו להר הפריעו לאנשי המוראביטון, שהוכרז כארגון טרור".

"אנו שמחים שבית המשפט הטיל אחריות על משטרת ישראל להבטיח את זכות הגישה להר הבית ולמקומות הקדושים, ושידר מסר חשוב התומך בחופש הדת", דברי רוטמן.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: ''הפרקליטות טענה שברוב המקרים לא נמנעה כניסתו של התובע להר הבית, ובמקרים הבודדים שבהם הוחלט למנוע את הכניסה, הדבר נעשה מטעמים עניינים בלבד, בהתאם לנהלי המשטרה. בסופו של דבר, פסק בית המשפט פיצוי בסכום נמוך בהרבה מסכום התביעה. הפרקליטות תלמד את פסק הדין ותשקול צעדיה''.