משחקים בסולמות ומקאמים

הזמר שמשחק אותה 'עם הארץ', ברסלב וקרליבך - האיחוד והקליפ שהושקע בו ים של כסף, כמעט בלי הצדקה. טור מוזיקה.

עוזיאל סבתו , ט"ו בשבט תשע"ט

טיפוס על סולם
טיפוס על סולם
צילום: ISTOCK

חדשיר | הבוימל טיש | להתענג בתענוגים

מרדכי יצהר בוימל הוא תעתוע גדול.

הוא צוחק על הכבוד והכבוד צוחק עליו. אם יצא לכם לשוחח איתו, הוא משחק אותה 'עם הארץ' מוזיקלי אבל מפליא לעשות בצלילים ובנגינות. הוא שורק שלאגרים אבל נשאר מתחת לפני המדיה, כישרונו צועק מסוף העולם ועוד סופו, ורק מעטים שומעים. אומרים שבוימל ידוע רק ליודעי חן. אז ברוך השם, זכיתי לדעת את חנו. והגיע הזמן שגם אתם תדעו.

בוימל יוצא כעת בפרויקט 'בוימלטיש' שאותו הוא פותח עם 'להתענג בתענוגים'. בלחן שעוד יעלה על שולחנם של מנתחי מקאמים, משחק בוימל האשכנזי ב'סולמות ופיתולים' בין הבתים. הוא נותן למילים המוכרות, טקסט שלא זכה עד כה ללחן ספרדי, נעימות מזרח קצביות ומגוונות. ביחד עם בנו המוכשר הוא גם מככב בקליפ שבלי מסך ירוק ובלי אפקטים מסקרן, בנוסף לאזניים, גם את העיניים בין נופי ארצנו היפה, במשך למעלה משש דקות. והכל בשירה בוימלית טיפוסית, ביצוע גדוש חיוכים ובפרצופים מצחיקים שממלאים את הראש בכיף וממכרים את הלב אל השמחה.

חדשיר | יהודה קובלסקי | אזמרה

מלבד ראש השנה לאילנות שחגגנו היום, אחינו לחסידות ברסלב ציינו היום את יום הולדתו של מפיץ תורתו המרכזי של רבי נחמן מברסלב, רבי נתן מנמירוב.

לכבוד ציון היום המשמח, בחר הזמר האמריקאי יהודה קובלסקי להלחין מחדש ולשורר את 'אזמרה' מתוך תורה רפ"ב המפורסמת, המדברת על הנקודה הטובה שצריך למצוא בכל אחד ואחת.

הביצוע, כמו המלודיה, מזכירים מאוד את הסגנון של הרב שלמה קרליבך. ובאופן כללי, נחמד לראות שירי ברסלב שאינם גיורי טראנס או פופ ים תיכונים, אלא יש בהם קצת יותר נשמה.

חדשיר | אבי אילסון | זמן חופה

אבי אילסון הוא כוכב נוסף העולה בשמי המוזיקה החסידית, שמיים שכבר מזה זמן דוהים מסנוור המאורות הגדולים ומגלים לנו כוכבים קטנים וחדשים.

אחרי מספר להיטים וכמו כל זמר מהתחום, גם אילסון רוצה לעשות 'שיר חופות', שיר שירגש כל זוג וכל כלה ושיגאל אותנו מהשניים-שלושה 'בואי בשלום' הקבועים. לשם כך גייס את טובי הכותבים, המלחינים, המעבדים והנגנים ויצא עם 'זמן חופה' שמספר כי השמיים נפתחים כשהכלה נכנסת לחופה. הקול מרשים, העיבוד מנצח (על ידי המנצח יואלי דיקמן) והחוויה נעימה, אין פה משהו שיפיל אותנו מהכיסא אבל יש כאן ביצוע שבהחלט ראוי להיכנס לסטוק שירי הכניסה לחופה במגזר.

ואז בא הקליפ.

קודם כל – ההשקעה. איזו השקעה!

צורב בעיניים מלראות את הנופים המדהימים שצולמו, על פי הקומוניקט, בשלוש ארצות שונות ובשלושה זמנים שונים (לא חשבנו שמדובר בכפילים שצולמו במקביל). העריכה, הצילום והלוקיישנים מהממים, אבל הקשר, מה הקשר? מדובר פה בקליפ איכותי וככל הנראה יקר בטירוף שפשוט הולבש סתם לשיר. למעט חופה ריקה שמופיעה באחת מהסצנות, לא מצאתי שום הלימה בין המילים או הביצוע לבין העלילה המוזרה או החוסר בעלילה של הקליפ. נראה שהוא בוצע במלאכת מחשבת הפקתית וללא תקרת דולרים, מבלי לחשוב לרגע אחד על ההצדקה לקליפ המטורף שמלבד רקעים יפים, אינו מתקשר כלל לשיר.

העיקר שיצאו לנו את העיניים. איפה שמתי את הדרכון?