"לפרסם את ההכרעה לפני הבחירות"

יו"ר התנועה לאיכות השלטון: התקדים וההיגיון מחייבים פרסום הכרעת היועמ"ש טרם בחירות. הציבור צריך לדעת אם יבחר בראש ממשלה על תנאי.

שמעון כהן , ט"ז בשבט תשע"ט

זכותנו לדעת. עו"ד אליעד שרגא
זכותנו לדעת. עו"ד אליעד שרגא
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

חובתנו וזכותנו לדעת. שרגא

אתמול (שני) נפגש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עם פרקליטיו של ראש הממשלה, עורכי הדין עמית חדד ונבות תל צור.

עורכי הדין ביקשו לשכנע את מנדלבליט שלא לפרסם את החלטתו, אם יש כזו, על הגשת כתב אישום לפני הבחירות, שכן עד לבחירות לא יתאפשר לראש הממשלה לקיים שימוע.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ד"ר אליעד שרגא, המבקש גם הוא להיפגש עם היועמ"ש פגישה שלטעמו תוכל לסייע לו לגבש את החלטתו ועמדות בצורה עמוקה ורחבה יותר.

"להבדיל מפרקליטיו של ראש הממשלה אנחנו סבורים שעל היועץ המשפטי למשלה לפרסם את החלטותיו לפני הבחירות. זה הדין וזה מה שנעשה גם בבחירות המקומיות, אז פורסמה עמדתו לגבי חשודים שונים, בין אם להגיש כתב אישום ובין אם לסגור את התיק", אומר עו"ד שרגא.

בדבריו מדגיש שרגא כי פניית התנועה בראשותו אינה נוגעת רק להתמודדותו המשפטית של ראש הממשלה נתניהו, אלא גם לעניינו של אריה דרעי, השר חיים כץ וחבר הכנסת דוד ביטן, שגם ענייניהם המשפטיים תלויים ועומדים, ולתפיסת התנועה לאיכות השלטון יש להבהיר לציבור מה מעמדם עוד בטרם ההליכה לקלפיות.

"כמו שלנתניהו יש את הזכות החוקתית להיבחר, לנו הבוחרים יש זכות לבחור וכשמחליטים במי לבחור צריך לדעת אם פוטנציאלית יש סיכוי שאותו אדם שאתה בוחר בו אולי לא יכהן בעוד כמה חודשים. צריך לדעת בעד מי אתה בוחר", אומר עו"ד שרגא המעיר כי על אף שלצערו נראה שהכיוון הוא הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, הציבור עדיין תומך בנתניהו ומעניק לו סדר גודל של 28-30 מנדטים.

מוסיף שרגא: "אזכיר את העובדות שנראה שחלק מהציבור שכח: מה שקורה פה הוא שב-18 לדצמבר המשטרה מגישה את ההמלצות להעמיד לדין את נתניהו והחומר עובר לפרקליטות שכבר נמצאת בהליכים מתקדמים לגיבוש עמדתה, ואז נתניהו מבין שהוא בדרך לכתב אישום בכפוף לשימוע והוא מחליט להקדים את הבחירות. אתה לא יכול גם להקדים בחירות כי אתה מבין שאתה הולך לקבל החלטה מרה כזו, ומהצד השני לטעון שאתה לא רוצה שההחלטה תפורסם לפני הבחירות".

"אף אחד לא הכריח את נתניהו להקדים את הבחירות. הוא היה יכול לקיים את הבחירות בנובמבר. בניגוד לעמדת בנט ואחרים בקואליציה הוא החליט להקדים בחירות. יש נוהל ולצערי הרב הוא לא חל רק בעניינו של נתניהו, אלא בעניינם של כולם".

ואולי, שאלנו, במציאות שכזו, נכון לאפשר ליועמ"ש להורות על דחיית הבחירות עד השלמת הליך השימוע תוך הקצבת פרק זמן של 45 יום לפרקליטי ראש הממשלה להיערך לאותו שימוע?

על כך משיב עו"ד שרגא כי אולי הדבר היה להיות הגיוני, "אבל לוקחים סמכות שנתונה בידי הכנסת שהחליטה על פיזורה ומעבירים אותה לפקיד ממשלתי בכיר ככל שיהיה, וזה לא הגיוני. יכלה הכנסת לומר שבסיטואציה הזו לא נקיים את הבחירות בתשעה באפריל אלא במועדן ועד אז היועמ"ש יחליט".

"אנחנו בסיטואציה שההליך ההוגן צריך להתקדם ולא ניתן לתחום את הדברים בזמן, כי אז יבוא היועמ"ש ויגיד שבאמצע פברואר הוא יקבל את החלטתו לכתב אישום בכפוף לשימוע, ואז בצדק פרקליטי נתניהו יגידו שלא ניתן לכבול אותם לתקופה קצרה כשאתה, היועמ"ש, ישבת שנתיים. הם יגידו שהם צריכים חצי שנה ואחרת לא תהיה זכות טיעון שמחייבת זכות עיון. במידה ונתניהו רוצה שימוע קביעה של סד זמנים כזה תהווה פגיעה בזכויותיו".

שרגא מתריע ממציאות בה הציבור לא יידע למי הוא באמת מצביע ובסופו של יום הציבור יצביע לראש ממשלה עת תנאי, "כי מה שיקרה הוא שתתקיימנה בחירות ונתניהו ייקח, והיועמ"ש חלילה יחליט שהוא מעמיד לדין כפוף לשימוע, ותוך שנה נהיה שוב בבחירות. לכן זה סוג של מידע שהציבור חייב להכיר אותו. אם חלילה יהיה כתב אישום הקואליציה תתפורר ויצטרכו ללכת לבחירות שוב והבוחר לא רוצה לבזבז עוד שני מיליארד שקלים. זה מידע סופר-קריטי".

בדבריו מציין עו"ד שרגא כי קיימת גם האפשרות להחלטה לסגור את התיק, וגם במציאות שכזו זכותו של הציבור לדעת שיש לו ראש ממשלה חף מכל עננה פלילית, וגם מכיוון זה מתעוררת החובה לפרסם את ההחלטה כבר כעת.

עוד ביקשנו את התייחסותו של ד"ר שרגא גם לסוגיית הראיון של היועמ"ש לערוץ 12, ראיון שזכה לביקורת מצידם של גורמים מקורבים לראש הממשלה ובראשם יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דודי אמסלם.

שרגא משיב: "מערכת המשפט רבות בשנים ישבה ושתקה ולא הגיבה. בשנים האחרונות קיימות מתקפות מוטרפות והמכוונות נגד המערכת המשפטית, לרבות נגד היועמ"ש, וכשיש כל כך הרבה דה-לגיטימציה למערכת וליועמ"ש בכל עיתון וגם כשמאיימים עליו המערכת אינה יכולה לשבת ולא לדבר. הוא חייב לבוא ולומר את דברו".

כשהוא נשאל אם רק מצד אנשי ראש הממשלה מופעל לחץ על היועמ"ש, שהרי גם ההפגנות מול ביתו של מנדלבליט ומול בית הכנסת שלו והכינויים 'סמרטוט' מהווים לחץ, משיב עו"ד שרגא ומציין כי אכן היו הפגנות וגם הוא עצמו היה בהן, אך "ההפגנה מול ביתו אינה דומה לאמירה ש'מיליונים יתקוממו מול ההחלטה שלך'. מה אומר משפט כזה? שהוא צריך לחשוש ממרד והפיכה? הוא צריך לשבת ולשתוק? אז בעולם אוטופי עדיף היה שהוא לא יתראיין וגם שהמפכ"ל לא יתראיין ושלא יתראיינו נגדם, אבל אנחנו בסוג של משחק מלוכלך שבו אנשים משמיצים את מערכת החוק והגענו לפינה שבה הוא צריך להגיב".