עבירות חמורות בדרך להפללת אפי נווה

הפריצה הבלתי חוקית לכאורה למכשיר הטלפון של עו"ד אפי נווה והפגיעה בזכויותיו מעלה תהיות קשות על היכולת להשתמש בראיות כדי להפלילו.

שמעון כהן , י"ז בשבט תשע"ט

אפי נווה
אפי נווה
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

יו"ר הועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין, עו"ד אייל בסרגליק, מתייחס ביומן ערוץ 7 לטענות לפיהן כל מסכת ההאשמות שהוטחו ביו"ר המתפטר של הלשכה, עו"ד אפי נווה, התבססו על עבירת הפריצה למכשיר הטלפון שלו, ואולי מתוך כך לא ניתן לעשות בחומרים המפלילים שימוש.

"אני לחלוטין לא יכול להצדיק פריצה לטלפון סלולארי, ואזכיר שהגורם שפרץ לטלפון הסלולארי לא ידע להיכן הוא פורץ, כלומר אי אפשר לבצע עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות, האזנת סתר, פגיעה בחיסיון עורך דין לקוח, ולהכשיר לאחר מכן את הדברים בטענה שיש חשש עתידי. הרי אין ספק שנעשתה עברה בפריצה".

מוסיף בסרגליק ומזכיר כי למכשיר הטלפון הזה מתקשרים לקוחותיו של עורך הדין נווה לאורך היום כולו, הודעות נשלחות מלקוחותיו כולל בסוגיות שיש עליהם חיסיון, ואף ענייני קטינים, ילדיו של נווה, מנוהלים דרך מכשיר הטלפון הזה. כיוון שכך לא מקובלת בעיניו מציאות בה כתב יפרוץ לטלפון, יבצע לכאורה עבירות פליליות ולאחר מכן יחליט מה יפורסם ומתי.

"אנחנו גם שומעים שיש המשכיות של חשיפת הדברים לאנשים אחרים, ושבסופו של דבר לא בהכרח הוצג לשופט המעצרים המידע על האנשים הרבים שקיבלו את הטלפון, ולאחר מכן הוא התבקש להכשיר את הראיה. הדבר יצטרך להיבחן היטב, כי מחר זה יכול להיות כל אחד מאיתנו וזו פגיעה חמורה בזכויות האזרח".

בסרגליק מספר על גורמים רבים שלא צידדו בעו"ד נווה אך כשהבינו את השתלשלות האירועים ביקרו את דרך ההתנהלות שהביאה לפתיחת החקירה נגדו.

כשנשאל על ניסיון העבר שלו, אם היו מקרים בהם נפסלו ראיות שנלקחו בדרך של עבירה, משיב בסרגליק וקובע כי מקרה כדוגמת זה של עו"ד נווה לא היה. עם זאת הוא מזכיר את פרשת דודי אפל, שאותו הוא עצמו ייצג, אז נחשפה פרשת ההאזנות הבלתי חוקיות שבוצעו בביתו באישורו של ראש צוות החקירה, ניצב משה מזרחי. בסרגליק מזכיר כי בעקבות הפרשה קיבל מזרחי "דו"ח מאוד חמור מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שקבע שההתנהלות הייתה לא תקינה תוך פגיעה בזכויות, ובסופו של דבר הוא הודח מהמשטרה".

על ההתלבטות שניצבת כעת בפני גורמי החקירה הוא מציין כי קיימות אסכולות שונות. קיימת האסכולה האמריקאית שלא התקבלה בישראל ובמקומה התקבלה האסכולה שטוענת כי אין לפסול לחלוטין את הראיות, אלא לבצע איזונים בין חומרת העבירה שבוצעה כדי להשיג את הראיות לבין מהות העבירה הנדונה.

הדברים יוכרעו על פי הראיות שיוצגו בפני בית המשפט. "השאלה תלויה בראיות חיצוניות שיש בתיק. אי אפשר להכשיר שרץ בשרץ חמור יותר. הכתב מאוד מגן על החיסיון שלו כעיתונאי, אבל פורץ למכשיר של עורך דין ללא אישור המשטרה ומבלי לדעת לאן הוא נכנס".

בסרגליק מעלה תהיה מדוע נקטה הכתבת, הדס שטייף, בהעתקת החומרים ושמירתם מבלי ליידע את בית המשפט בכך, ורק לאחר שבוצעה העבירה פנתה למשטה ולפרקליטות וביקשה וקיבלה חסינות "שאני לא יודע מה טיבה ואני יכול לפקפק בה", תמורת מסירת המידע. "הרי הכתבת פרצה באמצעות מומחה מבלי לדעת מה התוכן שיהיה שם".