סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה(פנימה יח"צ)

חרה לו על כך שאשתו פנתה לרבנים וטענה בפניהם שהוא אינו מכבדה ולא דואג לצרכיה.

הדיינים הבינו שהאישה דוברת אמת וניסו לדבר על ליבו של הבעל. הם ניסו לדבר אליו רכות ואחר כך גם קשות ומאומה לא הועיל. הוא עמד על שלו ולא הסכים למחול על כבודו. כאשר ראו הרבנים שמדובר באדם קשה עורף, הפנו אותו לבית דינו של רבי רחמים חי חיותה הכהן, שהיה גם ראש ישיבה חשובה. רבי רחמים הכהן היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום, והם קיוו שבאהבת ישראל שבו ובחוכמתו יידע להציל את המצב.

רבי רחמים קיבל את בני הזוג, שמע את טענותיהם והתרשם גם הוא כי אין סיבה ממשית לגירושין הללו. הוא ראה שהאישה היא אשת חיל ורק קפדנותו וגאוותו של הבעל מסכנות את שלמות המשפחה. הוא ניסה לדבר על ליבו של הבעל שיוותר על דרישתו, הסביר לו שחבל לו מאוד להפסיד אישה צדקנית כמוה, אבל דבריו נפלו על אוזניים ערלות.

רבי רחמים העמיק לנבכי נפשו של הבעל והבין כי כבודו כבעל הוא הדבר היקר ביותר בשבילו, והוא מוכן להקריב את כל היקר לו לשם כך. הרב ידע שלמען כבודו דווקא כדאי לו לשמור על שלום ביתו, והרהר במקרה עד שהבריקה לו הברקה איך יוכל לשנות את דעת הבעל. הוא ידע היטב כי הקב"ה התיר למחות את שמו למען שלום בית, ומותר ונכון לעשות כל מה שאפשר לשם כך.

הוא התנער משרעפיו והורה לבעל ולאישה לשוב למחרת בשעה תשע בבוקר כדי שיסדר להם גט. לאחר מכן ביקש הרב לזמן לפניו את אחד מעניי העיר שהיה לבוש בסחבות והיה דוחה במראהו. כאשר הגיע העני ביקש ממנו רבי רחמים: "אני מבקש ממך שמחר בתשע בבוקר תגיע לבית הדין, וכאשר יהיו לפניי איש פלוני ואשתו, תתכופף לעברי ותלחש באוזני דבר מה. בתגובה אני אקים עליך קול זעקה, אבל אל תחשוש מפניי כלל, זה יהיה רק למראית עין... יש בכך תועלת גדולה ותזכה לשכר גדול בשמיים".

שאל העני: "מה אלחש באוזני הרב?"

"לא חשוב", ענה רבי רחמים, "העיקר שתיראה לוחש..."

העני לא הבין למה הרב חותר, אבל בגלל כבודו והבטחתו התחייב להגיע במועד.

למחרת הגיעו בני הזוג כמתוכנן לצורך הגירושין. רבי רחמים החל לברר את שמותיהם המדויקים לצורך כתיבת הגט, ואז לפתע נכנס אותו עני, התקרב לרב ועשה את עצמו לוחש באוזנו.

פניו של הרב האדימו, הוא קם על רגליו וצעק על העני: "בושה וכלימה! איך אינך מתבייש לומר לי כך?! איך עלתה בכלל מחשבה כזאת על ליבך?!"

הבעל נדהם לראות את הרב הצדיק, שהיה תמיד בסבר פנים יפות, צועק ומאבד שליטה. הוא המתין מעט עד שהרב ינוח מזעפו, כדי שיוכל לברר מה חטא ומה פשע אותו עני אומלל, ואיך ייתכן שהרב כל כך כועס עליו.

הוא שאל את הרב לפשר כעסו, והרב אמר: "עדיף שלא תדע...", והמשיך לעסוק בכתיבת הגט.

התשובה רק הגבירה את סקרנותו של הבעל, ודעתו הוסחה לגמרי מכתיבת הגט.

"זה קשור אליי?" ניסה לברר.

רבי רחמים הנהן בראשו ואמר: "למה לך לדעת זאת? אם תדע תכעס הרבה יותר ממני... הזמן דוחק בנו. עזוב את זה ונמשיך לכתוב את הגט".

סקרנותו של הבעל מילאה את נפשו והוא אמר בתוקף: "איני מוכן שרבנו יכתוב את הגט, עד שיגלה לי מה לחש אותו עני באוזניו!"

אמר רבי רחמים ברתחה: "אין גבול לחוצפה ולעזות הפנים! אותו עני שראה כי באתם להתגרש, לחש באוזני כי לאחר נתינת הגט אשדך לו את אשתך... איך הוא אינו מתבייש, הרי היא עדיין אשת איש, וכבר נתן בה את עיניו?... אוי לאותה בושה! או לאותה כלימה!"

הבעל היה המום. הפעם כבודו וגאוותו נפגעו מהכיוון ההפוך. הוא ניצב בתוקף על רגליו וקרא: "וכי העני הבזוי הזה ייקח את אשתי?! לא יקום ולא יהיה! נשבע אני, כבוד הרב, שבחיים לא אגרש אותה!"

רבי רחמים אמר לו: "אני מסכים לבטל את הגט, אבל רק בתנאי שמכאן ואילך תנהג באשתך כבוד ותדאג לכל צרכיה".

הבעל הבטיח שיקיים באמת את דרישתו, העיקר שאותו עני בזוי לא יישא את אשתו...

הרב קרע את הגט שהחל להירשם, ומאז נהפך ליבו של הבעל לטובה כלפי אשתו והשקט והשלווה שבו לשרור במעונם.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]