בשבע מהדורה דיגיטלית

הימין החיובי

במקום התמקדות במפלג ובמפריד, על המחנה הלאומי לפעול להבלטת החיובי והמלכד. דעה

עדי ארבל , י"ח בשבט תשע"ט

עדי ארבל
עדי ארבל
צילום: הלל מאיר, סוכנות תצפית

האגודה לזכויות האזרח פרסמה השבוע דו"ח המסכם את פעילותה של הכנסת ה-20.

האגודה הביעה את חששה מצמצום המרחב הדמוקרטי בישראל בשל "פעילות הממשלה הנמרצת בהקשר זה", כלשונה. בהמשך פירטה האגודה שלל דברי חקיקה שלטענתה ממחישים זאת, החל מחוק יסוד מדינת הלאום, דרך מניעת הכניסה של ארגון שוברים שתיקה למוסדות חינוך ועד הגבלת הכניסה לישראל למי שקורא לחרם על המדינה.

עיון בדו"ח זה מזכיר את הבדיחה על היהודי שפגש יהודי אחר קורא עיתון אנטישמי והביע בפניו את תמיהתו על כך. הסביר לו חברו היהודי כי דווקא הקריאה בעיתון המייחס ליהודים שליטה עולמית בתחומי המדע, התרבות, הפוליטיקה והכלכלה היא זו שממלאת אותו בתחושת גאווה. להבדיל, אבל בלי יותר מדי הבדלות, כך ראוי להמליץ לכל איש ימין שמתוסכל ממחדליה של הממשלה, לקרוא גם את ביקורת השמאל על העשייה המרובה של הממשלה האחרונה.

אפשר לייחס את מרבית הישגי הקואליציה לכמה חברי כנסת ממגוון מפלגות ימין, אך נכון יהיה לזקוף חלק מההצלחה גם לשיתוף הפעולה חוצה המפלגות בין סיעות הקואליציה. בשקט יחסי, ובאופן נרחב יותר מאשר משתקף בתקשורת, הצליחו חברי הכנסת ממפלגות הימין השונות לקדם לא מעט יוזמות משותפות. במקרים רבים, שיתופי פעולה אלו נרקמו בתיווך ארגוני חברה אזרחית לאומיים, ויחד עם נבחרי הציבור הם הצליחו להשיג הישגים משמעותיים הודות לרצון שגילו חברי הכנסת שבחרו לאפסן את האגו בצד ולעבוד יחד.

אלא שלרוב התקשורת מעדיפה להבליט מחלוקות, ונבחרי הציבור שלנו מחזרים אחריה כדי להשיג עוד כותרת ועוד כתבה, בעיקר בזמן בחירות. המחלוקות הללו יכולות להיות פנים-מפלגתיות או בין מפלגות, אך לרוב הן אינן מועילות להגדלת מספר המצביעים למחנה הלאומי, אלא אף מזיקות לו ומבריחות מצביעים למפלגות כאילו ימניות.

על כן ראוי שמפלגות הימין ומועמדיהן יקבלו על עצמם לפעול באמצעות קמפיינים חיוביים אשר יבליטו את העשייה הרבה מהשנים האחרונות, ויש כזו. מי שכבר סימן את המגמה המתבקשת הזאת הוא השר לביטחון פנים גלעד ארדן, אשר בחר השבוע לפרסם סדרת סרטונים מפרגנים אודות עמיתיו למפלגה למרות היותם מתחרים פוטנציאליים שלו בפריימריז.

יש לקוות שמגמה זו תתרחב אל מחוץ לגבולות מפלגה כזו או אחרת, ותהיה גם חלק מהשיח הבין-מפלגתי. התוצאה יכולה להיות פנטסטית: עידוד אזרחים ימניים להצביע למפלגות ימין בעלות עשייה מוכחת, על חשבון מפלגות שרק מתחפשות לימין. אם זה יקרה, המחנה הלאומי יוכל לבנות ממשלה ימנית רחבה ולא יצטרך לדאוג איך הימין מחלק את הקולות שלו.

הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית