חגה של ארץ ישראל ושל תורת ארץ ישראל

ארבעת זוכי 'פרס היצירה הירושלמי' קיבלו השבוע את הפרסים בטקס שהתקיים בישיבת רמת גן: "להחזיר התלמוד הירושלמי אל לב התודעה".

ערוץ 7 , י"ח בשבט תשע"ט

טקס הענקת פרסי היצירה התורנית
טקס הענקת פרסי היצירה התורנית
צילום: יורם בוזגלו

טקס חגיגי התקיים ביום ראשון, ערב ט"ו בשבט - חגה של ארץ ישראל, לרגל הענקת 'פרס היצירה הירושלמי'. בטקס הוענקו מלגות לעבודות מצטיינות בישיבות ההסדר שהוגשו בשנת התשע"ח.

התחרות, שמתקיימת בשיתוף משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית זו השנה השניה, מסכמת מהלך מבורך של כתיבת עבודות אינטנסיבית של בחורים מהישיבות השונות והכנס מהווה שלב שני ומסכם (לאחר השלב הפנים-ישיבתי נושא הפרסים).

הכנס התקיים בישיבת רמת גן, הישיבה בה לומד הזוכה במקום הראשון - מנחם פירוזי, שזכה לעידוד ודחיפת ראשי הישיבה - הרב יהושע שפירא והרב בן ציון אלגזי, וכן נשיא המכון הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר מעלות.

במקום השני זכה שלמה ליפשיץ, תלמיד ישיבת הר עציון. במקום השלישי זכה אלחנן פישמן, תלמיד רמת גן ובמקום הרביעי אורי ז'ילונקה תלמיד ישיבת מעלות.

מבין אורחי הכבוד בכנס נכח גם הרב משה צבי וקסלר, ראש הישיבה התיכונית 'קרית הרצוג' בבני ברק ששניים מבוגריה זכו במקומות הראשונים בתחרות.

הרב וקסלר נשא דברים ודיבר על חשיבות הנחלת התלמוד הירושלמי וההיכרות עמו כבר בגילאי הישיבה התיכונית, ואף יצא בקריאה לקידום רשמי של הכנסת יחידת בגרות בגמרא בתלמוד הירושלמי, תלמודה של ארץ ישראל, במקביל ליחידות הנלמדות בתלמוד הבבלי.

במהלך הכנס חולקה חוברת מהודרת הנקראת: "יצירות ארץ ישראליות", שיצאה לאור לכבוד האירוע, ובה שישה מאמרים נבחרים מבין 45 העבודות שהוגשו.

התאריך נבחר במיוחד שכן חג ט"ו בשבט מקורו בתלמוד הירושלמי והוא מסמל חג של התחדשות, צמיחה ויצירה - קווים עקרוניים בתלמוד הירושלמי, העולים בקנה אחד עם הערב. בסיום הערב נערכה הרקדה לכבודו של יום ולכבודה של תורה, והוכרזה פתיחת התחרות להגשת עבודות לשנת התשע"ט.

טקס הענקת פרסי היצירה הירושלמית
צילום: יח"צ

מכון בעל חשיבות לאומית

התלמוד הירושלמי הוא תלמודה של ארץ ישראל שהתחבר בטבריה במאה השלישית לספירה. על אף היותו אבן ראשה בארון הספרים היהודי, זה שנים שהתלמוד הירושלמי נדחק לקרן זוית ולא זוכה לכבוד הראוי לו.

הרב אברהם הכהן בלס, התוודע לאורו המיוחד של הירושלמי לפני כ-30 שנה. במסגרת מכון אורות הירושלמי, אותו הקים יחד עם הרב שאר-ישוב הכהן זצ"ל לפני כ-18 שנה, הוא מנסה לתקן את המעוות ולהחזיר את תורת ארץ ישראל לעולם התורה הארץ-ישראלי המתחדש. כיום עומד בנשיאות המכון, הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת מעלות.

הרב בלס, כמי שמחובר בכל נפשו לתלמוד הארצישראלי העומד בראש מעייניו, מבקש להסביר בתמציתיות את הבעיה: "התלמוד הבבלי והספרות שנכתבה בעקבותיו משקפים את מצבו ותפיסתו של עמ"י בהיותו בגלות, וזה גם הכיוון החינוכי המרכזי שהוטמע בנו לאורך השנים. כיוון שכך, התלמוד הבבלי, שלזכותו נזקף הנס הגדול בהיסטוריה - השמירה על הזהות היהודית במציאות הקשה של הגלות, חייב היה לשדר את מסריו בתורת 'שימור' בלבד. כך, היהדות, שבאופן טבעי מקיפה את כל תחומי החיים הצטמקה למושג ה'דתי' המתרכז הרבה בתחום של בין אדם למקום, ובכלל, השקפתו הכללית נגזרת מהווית הגלות המצומצמת וחסרת המבט הכללי והלאומי של עם חי בארצו".

"כיום המציאות השתנתה. אם הוויית הגלות התאפיינה בשאלות בנושאי תפילה שבת, כשרות, טהרת המשפחה וקצת דיני ממונות, כיום, במציאות הגאולית בה אנו חיים, צצות ועולות באופן טבעי, שאלות בנושא מדינה, צבא, חברה, כלכלה ועוד. התורה במדינת ישראל עולה קומה ומחדשת את מגוון אוצרות החיים האדירים שקיימים בה. אנו נתבעים להחזיר את מקומו של התלמוד הירושלמי אל לב התודעה הציבורית, כפי כבודו הטבעי והראשיתי".

את הבשורה המרעננת הזו בא לבשר מכון אורות הירושלמי ולהנחילו בתודעת הציבור. המכון מקדם מפעל היסטורי של ההדרת התלמוד הירושלמי, חוקר ומפרש את התלמוד הירושלמי ומנגיש אותו לציבור הרחב. בעקבות כך, זכה המכון אף להכרה של משרד התרבות כ'מכון בעל חשיבות לאומית'. המכון הוציא עד היום שמונה מסכתות מפורשות מהתלמוד הירושלמי במהדורה מדעית ומהודרת, ועשרה ספרים וחוברות הפותחים צוהר לעולם רוחני חינוכי מרתק זה של התלמוד הירושלמי.

תורה רלוונטית ועדכנית

הרב אליהו אביעד, הינו חוקר בכיר במכון הירושלמי ומלווה אותו כבר שנים רבות: "מתוקף תפקידי במשרד החינוך באגף לתרבות יהודית, סייעתי למכון בראשית דרכו כיוון שראיתי שלעומדים בראשו יש מסירות נפש לחדש את תלמודה של ארץ ישראל. לאחר שפרשתי לגמלאות ממשרד החינוך מצאתי עניין רב בחידוש הזה. 'הצצתי ונפגעתי'".

במסגרת תפקידו במכון, עוסק הרב אביעד בחקר הקשר בין התלמוד הירושלמי לרמב"ם ולתורתו: "הצטרפתי לצוות המכון ומזה מספר שנים שאני נהנה ללמוד ולחקור את התלמוד הארצישראלי שהופך רלוונטי יותר ויותר לטעמי. עם ישראל התבסס בארצו והסוגיות עמן הוא מתמודד כיום לא נידונו כמעט בתלמוד הבבלי המסורתי".

"תחומים כמו שמיטה, יובל, הלכות כלאיים, הלכות זרעים, דברים אלו לא נידונו בתלמוד הבבלי כיוון שכל ההלכות הללו היו מיותרות במציאות של גולה. עבודת הקרקע לא הייתה קשורה לבבל. כשהרמב"ם מצא פתרונות בתלמוד הירושלמי בנושאים של מצוות התלויות בארץ הוא נחשף אליו והחל לאמץ משם פסיקות נוספות כדוגמת ענייניים אתיים של מוסר חברתי, חברה מתוקנת, סוגיות לאומיות וציבוריות, את כל אלו אפשר למצוא בתלמוד הירושלמי. וזה מה שאנחנו צריכים עכשיו כשיש לנו מדינה משלנו ואנחנו רוצים ללמוד איך לנהל אותה".