'תבדקו מה עשו בשבילכם לפני ההצבעה'

מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור קורא לציבור לבחון את פעילות הח"כים לצמצום פערי הבריאות טרם ההליכה לקלפיות ומביע אכזבה מליצמן.

שמעון כהן , כ"ד בשבט תשע"ט

פערי בריאות ניתנים לצמצום
פערי בריאות ניתנים לצמצום
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

משרד הבריאות פרסם את דו"ח פערי הבריאות בערי ישראל. על הנקודות המשמעותיות והמטרידות בדו"ח הזה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, איש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.

"חשוב שמשרד הבריאות אוסף נתונים ומנסה לגבש תמונת מצב על הפערים בערים השונות, כדי לאפשר נקיטת מדיניות שתצמצם אתץ הפערים הללו", אומר ד"ר לוין הקובע כי אמנם קיימים "פערים מאוד גדולים", כלשונו, אך בפעילות מושכלת ניתן לךהביא לצמצומם.

"יש אוכלוסיות שסובלות מבריאות לקויה, גם בהיבט של תוחלת החיים וגם במדדי התהליך של הרגלי הבריאות ושירותי הבריאות. יש הרבה מה לעשות וחשוב שהמפלגות ונבחרי הציבור יגידו לנו מה הם מתכוונים לעשות בתחום בריאות הציבור כדי שנוכל לשקול זאת לפני הבחירות".

על התחושה לפיה שיקולי המצביעים בישראל מתמקדים באירועים ביטחונים ומדיניים בצפון ובדרום ופחות במתרחש בתחומי הבריאות, אומר ד"ר לוין כי אמנם "ברמה האישית בסופו של דבר טוב שיש הזדהות כללית עם המצב במדינה, אבל הבריאות שלנו היא קריטית לנו". בדבריו מציין לוין שורת דוגמאות של חקיקה המשפיעה באופן ישיר על בריאות הציבור: החלטה על שימוש בחומר הדברה חקלאי כזה או אחר, מכירת סיגריות בזול או החלטה על התרופות שייכנסו לסל הבריאות. להחלטות אלה יש השפעה ישירה על מצב בריאותנו והן משפיעות באופן שונה על אוכלוסיות במצב סוציואקונומי שונה, שכן מי שמסוגל להרשות לעצמו לרכוש מוצרים בריאים יותר או לעסוק בפעילות גופנית הדברים ישפיעו עליו אחרת מאשר מי שאין בידיו את האמצעים לכך.

"הפרדוקס הוא שעד שאנחנו חולים אנחנו לא מבינים כמה הבריאות חשובה לנו. אנחנו צריכים להבין שבריאות זה לא רק היעדר מחלה אלא גם רווחה חברתית, גופנית ונפשית", אומר ד"ר לוין ומספר על רשת ערים בריאות בישראל שכולל שורת רשויות מקומיות שהחליטו לדאוג לבריאותם של התושבים בהיבט העירוני והדברים באים לידי ביטוי גם בהחלטה אם ילדים ילכו לבית הספר ברגל או בהסעה.

לאזרחי ישראל קורא ד"ר לוין: "יש מה לעשות. תבדקו מה עושים בשבילכם ראשי הערים והמועצות ומה עושים השרים וחברי הכנסת".

ולא הכול עניין של כסף. לעיתים דוווקא עודף כלכלי גורם לרכישת מזון מתועש ולא בריא, ודגמה לכך מוצא ד"ר לוין בעיר בני ברק שהתמקמה בטבלת פערי הבריאות עם תוצאות טובות מאוד על אף האשכול הסוציואקונומי הנמוך שבו נמצאת העיר. להערכתו של ד"ר לוין הדבר נובע מקהילתיות התורמת לבריאות ובתוך זאת יכולה וצריכה המדינה להתערב בסוגיות כמו המזון המתועש ואחרות.

"יש תפיסה כוזבת שאם אני מארח או מפנק את הילדים אני צריך לקנות משקאות ממותקים למרות ששזה פוגע בהם", מעיר ד"ר לוין ומוסיף כי בעוד עשירים יכולים להרשות לעצמם רכישה של פירות וירקות יקרים הרי שהעניים קונים מוצרים בריאים פחות.

לנוכח דבריו על הצורך הציבורי לקבל מידע אודות פעילותם של חברי הכנסת והשרים לטובת הבריאות הציבורית, שאלנו לעמדתו על תפקודו של סגן שר הבריאות, ח"כ ליצמן, ובמענה מבהיר ד"ר לוין כי הדברים אינם מתנקזים בהכרח רק אליו ולמעשה לכל שר תחום אחריות הנוגע לבריאות הציבור, אך באשר לליצמן עצמו הוא חש אכזבה מסוימת:

"לגבי ליצמן, לא אחלק ציונים. אני יכול להגיד שבתחום שאני בקיא בו היטב, תחום המאבק בעישון, ליצמן מאוד אכזב ולא הוביל את המאבק. גם בתחום התזונה שהוא דיבר עליו גדולות ונצורות, הוקמה אמנם ועדה שאמורה הייתה לדאוג לאזהרות ממזון מזיק, אבל לא קרה איתה כלום. יש הרבה הבטחות ומעט מעשים. יש חוסר נוראי בתקציבים גם לבתי החולים וגם בתחום טיפות החלב שנמצא בהזנחה מתמשכת. אני מאוד מקווה לשר בריאות שייקח את הבעיות שנמצאות לפתחנו ויעשה הרבה יותר מאמצים תוך גיוס מקורות כספיים וידאג לבריאות של כולנו".