נשואות לשב"כ
נשואות לשב"כצילום: כאן 11

פז שוורץ בתוכנית "זמן אמת" של תאגיד השידור "כאן" הביאה מול המצלמה את מה שידענו לאורך שנים, אבל עוד לא ראינו בעיניים.

ומה שראינו בעיניים הוא מסמך אנושי מצמרר על שיטות פעולה בזויות של השב"כ שלא בוחל בשום אמצעי נגד נשים, שמי סופר אותן בכלל? הרי הן בסך הכל מתנחלות עלובות מקרית ארבע, "דוסיות עם שביס".

סרטון החתונה של ריקי אייל לא מסגיר את מסכת החיים מלאי התהפוכות והייסורים שהיא תעבור. בחורה צעירה, יפהפיה תכולת עיניים, רוקדת עם חברותיה בשמלה לבנה, מעיניה משתקף תום בוסרי של אדם המאמין בטוב. "התמימות שלי היתה מושלמת".

לאורך כל השנים היא בחרה להאמין. תחילה בבעלה, אחר כך בסוכנים שהפעילו אותו ואולי יותר מכל במדינת ישראל שאמורה לדאוג לזכויות הפרט הבסיסיות של אזרחיה.

אבל ריקי אייל חיה במשך שנים בפחד, בעוני, תחת אלימות וכוחניות ומסכת שקרים יומיומית. כדי שהסביבה לא תגלה את פעילות בעלה הסוכן, אסור היה שייראה כאילו יש למשפחתה כסף, וריקי קיבלה שאריות ארגזי מזון מהחיילים. כך האכילה את ילדיה הקטנים. "זו היתה בגידה. בגידה בכל מה שאני אי פעם האמנתי בו", היא מספרת בכאב.

הרחם שלה היה רחם להשכרה. השב"כ השתמש בו בשנים שהיה צריך כדי שהיא וילדיה יהיו כיסוי חי לאבא שלהם, סוכן השב"כ. כשתפקיד הסוכן נגמר זרקו אותה ואת ילדיה חסרי כל, חסרי משענת ותמיכה. "זה מחריד מדי בשביל לחשוב על זה" היא אומרת בכאב. אוי, כמה שזה מחריד.

בתה של ריקי (אחת מבין שבעה אחים) נחשפת גם היא מול המצלמה, ומשתפת על הקשיים והתלאות בילדותה בהעדר אבא שהיא לא יודעת עליו עד היום כמעט כלום. "לא היתה לי דמות גברית. אבא שיחבק, יכיל, ישים גבולות, וישמור עלי".

לפחות שש נשים נוספות עברו מסלול דומה לזה של ריקי אייל. זו היתה שיטה, זה היה דפוס. ריסוק, פירור וכתישה של נשים וילדים עד דק בחסות "שירות הביטחון הכללי".

האם הפרטים הללו מזעזעים קלות את המאצ'ואים מהשב"כ? לא יותר מ"מכה קטנה בכנף".

מנחם לנדאו, לשעבר ראש היחידה לסיכול טרור יהודי בשב"כ, התראיין לתוכנית, ונשאל: "מנחים אותם בעצם להסתיר סוד כל כך מהותי מהמשפחה שלהם?"

בלי למצמץ, בלי להתבלבל ובלי שמץ של אמפתיה הוא עונה:

"סוו וואט? נו, אז מה? זה חלק מהמשחק". מבינים במה מדובר? בערלות לב שמבחינתה כללי המשחק הם התעללות נפשית בנשים ובילדים, אם הם דוסים-מתנחלים כמובן. רק רוצה להזכיר למר לנדאו שלהבדיל, אפילו משפחות ערבים משתפי פעולה זוכות ליחס הוגן יותר מהיחס לו זכתה ריקי אייל.

יעקב פרי, ראש השב" כ לשעבר, שתפיסתו הידועה לכל היא ש"טרור הוא טרור ולא חשוב אם הוא פלסטיני או יהודי", התראיין אף הוא. פרי נראה שם יושב זחוח בכורסא ובנעלי בית ומכשיר את כללי המשחק האכזריים הללו.

מסע הדה-לגיטמציה באותן שנים נגד תושבי קרית ארבע הוא אשר הפך נשים וילדים לצל, ללא זכויות.

כאשה לאשה וכאם לאם, סיפורה של ריקי אייל מדיר שינה מעיני וצריך להרעיד את אמות הסיפים של המערכת כולה.

הקשקושים פה על "הדרת נשים", "זכויות נשים", ו"שוויון הזדמנויות" הם צימעס של הצימעס לעומת הנבזות של המחלקה היהודית בשב"כ, שהפכה נשים לסמרטוט רצפה והרסה משפחות שלמות בחסות מדינת ישראל.

סוו וואט? נו אז מה? זה חלק מכללי המשחק.