בעל חויב בכתובה בעקבות בדיקת פוליגרף

בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי ו... מכונת אמת, נדרשו כדי להכריע מה היה או לא היה בחדרי חדרים של זוג נשוי.

ערוץ 7 , כ"ח בשבט תשע"ט

בית הדין הרבני
בית הדין הרבני
צילום: נתי שוחט. פלאש 90

בתי הדין הרבניים נדרשו לאחרונה להכריע בעניינם של בני זוג שנישאו לפני כחמש שנים, יחסיהם לא עלו יפה והם התגרשו בהסכמה כעבור שנתיים וחצי.

עם סידור הגט נקבע כי תביעות הכתובה יתבררו בשלב מאוחר יותר. הדיונים בעניין הכתובה התנהלו בבית הדין הרבני האזורי. האישה דרשה את מלוא סכום הכתובה בעיקר בטענה כי הבעל מרד בה בכך שלא ישן איתה, ונמנע מקיום יחסי אישות לאורך חיי הנישואין.

הבעל כפר בטענותיה של האשה וטען כי קיים יחסי אישות סדירים עם אשתו והיא אינה זכאית לכתובה בשל התנהגותה בחיי הנישואין.

חברי בית הדין הרבני האזורי החליטו לשלוח את בני הזוג לבדיקת פוליגרף לברור הנושא, לאחר שהצדדים קיבלו בקניין להסכים לתוצאות הבדיקה ולהחלטה על פי שיקול בית הדין. האישה אכן ביצעה את בדיקת הפוליגרף ונמצאה דוברת אמת, ואילו הבעל דחה שוב ושוב את מועד הבדיקה והתחמק ממנה.

אשר על כן החליטו דייני בית הדין האזורי: "א. בהעדר שיתוף פעולה יש לדון כאילו המשיב נבדק ונמצא שאינו דובר אמת, וזאת לעומת האישה שגרסתה מגובה כדוברת אמת. ב. לאור האמור, בית הדין מחייב את המשיב בתשלום הכתובה בסך 180 אלף שקלים".

על פסק דין זה ערער האיש לבית הדין הרבני הגדול. הדיינים שקלו את משמעותה של בדיקת הפוליגרף על פי ההלכה ובחנו מתי ניתן לבתי הדין לדון בה, וכן מהי משמעות סירוב הבעל לבדיקה במכונת אמת בשל טענותיו כי לא הבין בדיוק את משמעות הסכמתו הראשונית לבדיקה.

בפסק דינם מצטטים חברי בית הדין הרבני הגדול את השולחן ערוך בהלכות כתובות "איש ואישה שבאו לבית הדין. הוא אומר זו מורדת מתשמיש, והיא אומרת 'לא, כדרך כל הארץ אני עמו'". במקרה כזה מנחה השולחן ערוך את הדיינים כי "ידונו בזה לפי ראות עיניהם ומשביעים על כך כדי לברר את האמת".

אשר על כן, קבעו דייני בית הדין הרבני הגדול כדלהלן: "קשה היה לקבוע את מצב בני הזוג בבית פנימה, שהרי מה שנעשה בחדרי חדרים אינו ידוע לאיש. אם כך, כיוון שבימינו מתרחקים מן השבועה ומן החרם יפה עשה בית הדין האזורי שקיבל את ההצעה לבדיקת פוליגרף בהסכמת הצדדים. לכן אין לחלוק על שיקול בית הדין, שהרי מלכתחילה היה על האיש להרים את נטל ההוכחה. נטל זה לא הורם ואין לאיש להלין אלא על עצמו".

בפסק הדין כותבים נשיא בית הדין הרב הראשי דוד לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב אהרון כץ כי "לאור כל זאת נדחה הערעור ועל הבעל לשלם את דמי הכתובה בסך 180 אלף שקלים".