ניצול השואה יובא לקבורה ולא יישרף

בנותיו של ניצול שואה מתל אביב שנפטר בשבוע שעבר ביקשו לשרוף את גופתו. הבן שחזר בתשובה פנה לבית המשפט וניצח.

בני טוקר , כ"ח בשבט תשע"ט

בית עלמין יהודי (אילוסטרציה)
בית עלמין יהודי (אילוסטרציה)
צילום: iStock

סאגה משפטית שנמשכה בסוף השבוע מגיעה לסיומה: בנותיו של ניצול שואה מתל אביב שנפטר לפני מספר ימים ביקשו לשרוף את גופתו, אך הבן שחזר בתשובה ביקש להביאו לקבורה ופתח באמצעות חברה קדישא וזק"א במאבק משפטי שמסתיים בניצחון.

מיכאל גוטויין, רכז המחלקה המשפטית של זק"א מספר בראיון לערוץ 7 כי "האירוע החל ביום שני שעבר כאשר אדם נפטר בתל אביב ושלוש בנותיו טענו כי האב ביקש לשרוף את גופתו. הבן שחזר בתשובה פנה אלינו והוציא צו מניעה לשריפת הגופה".

לאחר שהשופט שמואל בר יוסף מבית משפט השלום הוציא את צו המניעה, נמשך הדיון בבית משפט לענייני משפחה בתל אביו אצל השופטת אסתר ז'יטניצקי קרקובר. גוטווין מספר: "בדיון ביום חמישי התברר כי הדברים לא נכתבו בצוואה כאשר לטענת הבנות האבא הביע את רצונו להישרף באוזניהן.

"הבן, לעומתן קבע שהאב ניצול השואה סיפר לו תמיד בזעזוע איך הנאצים שרפו גופות יהודים בקרמטוריום ואין מצב שהוא היה רוצה שישרפו את גופתו. הבן טען שהאב היה מאוד מסודר ואם זה היה רצונו הוא היה כותב את זה בצוואה מסודרת ועושה הסכם חתום מראש''.

גוטויין מספר כי בסופו של דבר הודיעו האחיות לבית המשפט כי הן נסוגות מכוונתן לשרוף את גופת אביהן, "הן שלחו הסכם פשרה שהגופה תיקבר כרצון הבן ושהוא ימשיך לטפל בקבורה. השופטת אמרה שאל אף ההסכם היא תוציא פסק דין שיקבל תוקף".

גוטווין מקווה שכנסת ישראל תחוקק חוק מפורש שיאסור שריפת גופות במדינת ישראל וימנע מראש דיונים בתופעה המצערת.

נציג זק"א וחברה קדישא שניר אלמליח שהיה בדיון מוסיף בשיחה עם ערוץ 7 כי שריפת גופת המנוח הייתה עושה עוול גדול לאיש, "ניצול שואה שהוריו נשרפו בשואה לא היה מצווה לשרוף את גופתו בלי לכתוב זאת בצוואה. שריפת הגופה גורמת נזק לנשמה של המנוח, לא יושבים עליו שבעה ולא אומרים עליו קדיש".

מחברת עלי שלכת נמסר בתגובה, "עלי שלכת פועלת משנת 2004 ברציפות, מזה כ-15 שנה. שריפת גופות בישראל וחוקיותה נדונו מספר פעמים בערכאות שונות, גבוהות יותר מהשלום, לרבות בית המשפט העליון והבעות עמדה תומכות של היועץ המשפטי לממשלה.

''הטיעון כי שריפה אינה חוקית בישראל או אפילו פוגעת בתקנות כלשהן, אינו נכון ומטעה ונפל פעם אחר פעם בערכאות שדנו בכך.

''המקרה המדובר הינו מקרה פרטי של בני משפחה, שליבנו את המחלוקת האישית שלהם בבית המשפט ולבסוף הגיעו להסכמה משותפת, מחוץ לכתלי בית המשפט על דרך הפעולה המתאימה להם. בית המשפט קיבל את ההסכמות והפך אותן להחלטה. עלי שלכת לא הייתה חלק מההליך המשפטי ולא זומנה להיות חלק ממנו. עלי שלכת פועלת באופן חוקי לחלוטין וכל הטוען דבר אחר, צפוי לתביעה בגין לשון הרע".